האם הפקת לקחים נכונה הייתה מונעת טרגדיה בכפר יעבד?

צה״ל והשב״כ ממשיכים גם הבוקר (ד') במצוד אחר המחבל שהשליך אבן מגג בית בכפר יעבד אתמול והרג את רס״ל עמית בן יגאל ז״ל. במהלך הלילה נכנסו כוחות גדולים לכפר במטרה לאחוז בשטח בו עלה החשד שמסתתר המחבל, אולם נכון להבוקר, המחבל לא נתפס והחשש הוא שהוא הספיק לברוח מהכפר בשעות שלאחר הפיגוע. אתמול נעצרו 12 פלסטינים בבניין ממנו הושלכה האבן ויתכן כי אחד העצורים הוא המחבל - אולם כרגע החקירה נמשכת והמעגל לא נסגר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

- לוחם צה״ל נהרג במהלך פעילות מבצעית בכפר יעבד

- התפרצות בווהאן: 11 מיליון תושבים יעברו בדיקות קורונה

- חמושים ברחובות: כיצד יגיבו ברש"פ למחאה האלימה?

התקרית הזו כמעט זהה לזו בה נהרג סמל ראשון רונן לוברסקי, לוחם ביחידת דובדבן, במהלך פעילות מעצרים ב-2018 לאחר שמחבל השליך עליו פלטת שיש מגג בית. בפעם הראשונה סכמו את התחקיר בצה״ל כתקלה מצערת והפיקו לא מעט לקחים מהאירוע. בפעם השנייה שפיגוע מהסוג הזה מתרחש כבר צריכות לעלות שאלות קשות באשר למימוש הפקת הלקחים מאירוע דומה שמתרחש שוב. האם הכוח בשטח לקח בחשבון תרחיש של פיגוע מהגג? על פי הדיווחים, החיילים לוו בכלי טיס בלתי מאוישים, אז מדוע לא שודרה תמונת מודיעין שאמורה הייתה לזהות את המחבל על הגג? מדוע כלי הטיס לא שדרו תמונה שמסגירה את נתיב ההימלטות של המחבל? כל השאלות האלו יחקרו והמפקדים בשטח ומפקדי יצטרכו לתת מענה.

היום, תנועת "אם תרצו" יחד עם פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ופורום "אימהות למען לוחמים" יקיימו מפגן מחאה מול בסיס הקריה בתל אביב. המחאה מתקיימת בעקבות מה שהם מגדירים ״הפקרת חיילי צה"ל על ידי המשפטנים״, שמוכחת לטענתם על ידי נפילתו של לוחם גולני עמית בן יגאל ז"ל. במהלך המחאה יתקיים מיצג שישקף את המציאות בה לוחמי צה"ל נמצאים בשטח. בין המשפחות השכולות שצפויות להשתתף תהיה משפחתו של לוברסקי.

יו"ר תנועת "אם תרצו" מתן פלג אומר לקראת המחאה כי יש קשר בין התקרית אתמול לבין התנהלות מערכת המשפט, שמקלה את עונשיהם של מידי אבנים. "הזעקה שלנו היא מול ראשי הצבא ומקבלי החלטות, כדי שידאגו ששופטי בג"ץ יפסיק לנהל לנו את מדיניות המלחמה בטרור״, מסביר פלג. ״כבר לפני יותר משנתיים ניסתה הכנסת להחמיר את החוק נגד מידי אבנים ובית המשפט העליון לא נתן. המחיר שאנחנו משלמים פשוט כבד מדי. יש טרור צבאי ויש טרור משפטי והגיע הזמן ששניהם יעברו מן העולם".

פלג מתכוון לחוק שהעבירה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, להחמרת ענישה על מידי אבנים - חוק שהפך עם הזמן להוראת שעה שתוקפה פג לפני שנה, ומאז לא הוארך.

סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, לשעבר ראש התביעה הצבאית באיו"ש והיום ראש המחלקה המשפטית של מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" אומר שעדיין לא מאוחר, והממשלה יכולה להחזיר את החוק לחיים. ״אני סבור שאפשר לחוקק חוק שיקבע עונשי מינימום לריצוי בפועל לכל מי ממורשע ביידוי אבנים ויידוי בקבוקי תבערה״, אומר הירש. ״אסור להסתפק בקביעת עונשי מינימום שמותירים לשופט שיקול דעת לקבוע איזה חלק מהעונש ירצה הנאשם בפועל ואיזה חלק יהיה מאסר מותנה".

הירש מסכים עם הטענה שצה״ל מורתע משפטית, שכן לפני פעילות מבצעית, השיח המשפטי עולה בקרב החיילים ואם ירצו או לא הוא משפיע על קבלת ההחלטות שלהם - דבר שלדבריו מסכן את הלוחמים בשטח. ״מי שתוקף חיילי צה"ל, מי שמשתתף במארבים שבהם רוגמים רכבים צבאיים באבנים, בקבוקי תבערה ומטענים מאולתרים, צריך להבין שהדבר לא יתקבל בשקט״, מסביר הירש. ״יש לזה פתרון משפטי. למקרים כאלה יש לקבוע חזקה בדין, שנשקפת סכנה לחיי החיילים ומותר להשתמש בכוח קטלני״.

בצה״ל שוללים את השיח סביב לוחמים מורתעים וטוענים כי הכוח הגדול של המערכת נובע מיכולתה לתחקר באופן עצמאי. התחקור ובמקרים נדירים העמדה לדין של לוחם נועדה להגן על המערכת בכלל ועל הלוחמים והמפקדים בפרט מפני העמדה לדין בינלאומי. עכשיו, כשהסיפוח חוזר לשיח המדיני מבינים כל הצדדים כי השקט שהורגלנו אליו בחודשים האחרונים צפוי להיות מופר. בצה״ל נערכים להסלמה בשטח, בזמן שארגוני הימין והשכול מתכננים להפגין על זכות החיילים להגן על עצמם.