בצה"ל נערכים לתפוס פיקוד על משבר הקורונה

אם יש גוף אחד בישראל שיודע מה זה שעת חירום, ושיודע גם לגייס אלפי בני אדם בפרק זמן של שעות, הוא ללא ספק צבא ההגנה לישראל. פריסת בתי חולים בשטח עם הציוד המתקדם בעולם, גיוס מאות אנשי רפואה, פתיחת מתקני אשפוז המוניים בבסיסים, וגיוס פיקוד העורף לסייע למרחב האזרחי. זו רשימה חלקית של ההיערכות בצה"ל למקרה שהתפשטות נגיף הקורונה תצא משליטה, והצבא יידרש לקחת לידיו את השליטה על הכאוס שעלול להיות בארץ.

עד כה משרד הבריאות תופס שליטה על המשבר, אולם גם בדרגים הגבוהים ביותר יודעים שלמשרד יש מגבלות. גם לארגון האזרחי מד"א, שנותן מענה משמעותי במשבר הקורונה, יש משאבים מוגבלים.

לא בכדי הוחלט ביממה האחרונה לאשר שתי מנות גיוסים. קרוב ל-200 אנשי מילואים, רובם הגדול מפיקוד העורף, גוייסו בצו מיוחד. המטרה הראשונית היא להכין את הפיקוד לכל תרחיש. מפתיחת מערך הסברה לאזרח, ועד מתן מענה בפועל. לצורך גיוס המוני נדרשים בצה"ל להכין תשתיות, וזה בדיוק מה שעושים שם בימים אלו. לכולם ברור שאם מספר החולים בנגיף יגיע למימדים גבוהים של ארבע ספרות, וחלילה אף ייגבו קורבנות, מדינת ישראל תיכנס למצב חירום אזרחי.

במקרה כזה פיקוד העורף יוכל להכנס לתמונה כשהוא כבר ערוך ומוכן, כשמפקדיו הבכירים גוייסו, ורק נותר להפעיל את נוהל גיוס החירום, פתיחת המחסנים והיערכות למתן סיוע. התרחיש הראשוני אליו מתכוננים הוא חצי מיליון אזרחים שנמצאים בבידוד ונזקקים לסיוע. תארו לכם מצב שבו מאות אלפים מחייגים למוקדי מד"א והמשטרה לבקש עזרה או רק לשאול שאלה. בין המבודדים גם קשישים שבני משפחתם לא יכולים לבוא עימם במגע ולסייע להם במידת הצורך.

כל המצב הזה דורש מערך שיודע להגיע לאזרח עד הבית, כמו בימי מלחמה, ולסייע בין אם במתן טיפול רפואי, הבאת תרופות, אוכל או מים. פיקוד העורף נערך לזה לאורך השנה בתרגילים שהוא מבצע והפקודות כבר כתובות.

צה"ל לא צריך להחליף את משרד הבריאות, אלא לסייע לו. ארגוני ההצלה של צה"ל קיבלו בשנתיים האחרונות תווי תקן מהאו"ם בדיוק עבור מצבים כאלו. איך אומרים בצה"ל בימים האחרונים? שלא נדע, אבל אם נדע - נדע גם מה לעשות.