במל"ל עבדו בחודש האחרון לילות כימים על האופציות האפשריות, אך הרשימה הייתה קצרה להכאיב: סוריה? לא בא בחשבון כרגע; איראן? גם לא. לדבר עם טראמפ שיסיר את הסנקציות מעל רוסיה? הוא היה מת, אבל לא יכול. להכריז על תל־אביב כעיר תאומה לחצי האי קרים? האירופים יאכלו את הראש. לעצור את תוכניות הרכבת הקלה ליד מנזר גורני בעין־כרם? חשוב, אבל לא די רציני. לתת את חצר סרגיי לרוסים? כבר קיבלו.
ואז הבזיק הברק: חצר אלכסנדר? בינגו, רעיון טוב. החצר היא חלק מהרובע הנוצרי בעיר העתיקה. כנסיית הנסיך אלכסנדר נייבסקי והמנזר נמצאים ממש מול כנסיית הקבר הקדוש. מיקום מדהים. בעייתי לאללה, אבל מדהים. פוטין יאהב שחבל על הזמן.
חצר אלכסנדר בעיר העתיקה בירושלים. | צילום: אולביה פיטוסי, פלאש 90
ההדלפות בשבוע האחרון שלפיהן התמורה בעסקה להחזרת נעמה יששכר הביתה היא העברת חצר אלכסנדר לידי הרוסים, מחייבות התייחסות שונה. על פניו, הסיפור מזכיר עסקה פיאודלית מימי הביניים, שבה מחזירים נסיכה חטופה או בן מלך שבוי תמורת טירות, נכסים וכנסיות. ככל שמחטטים בזיכרון ההיסטורי, קשה למצוא לכך מקבילה מדינית כלשהי בת ימינו.
הכי מעניין
"זה נכון", מודה מקור בכיר במשרד החוץ, "ולכן מלכתחילה לא רצינו בעסקה שהיא מסוג 'נעמה תמורת משהו'. אין כאן 'קוויד פרו קוו', כי אז היינו נכנסים לטריטוריות מסוג סחר בבני אדם. וכעיקרון, אנחנו מאוד לא אוהבים את הרעיון שמישהו סוחר באזרחים ישראלים".
הבכיר צודק. אסור להיכנס לתחומים שמזכירים סחר בבני אדם. אבל איך שלא תסובבו את הסיפור, אין דרך אחרת להסתכל עליו: זה בדיוק מה שזה היה מלכתחילה. ישראל החזיקה בכלא את ההאקר אלכסיי בורקוב במשך ארבע שנים. הרוסים היו לחוצים לקבל אותו חזרה לידיהם, רגע לפני שיוסגר לארה"ב וישפוך שם את כל מה שהוא יודע על החיבורים האפלים בין הביון הרוסי לפשיעת סייבר בינלאומית.
לא יאהב לשמוע את התתבטאויות של סאדר. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין | צילום: EPA
אבל אחרי כל הרעש הנוכחי, והרעש שצפוי אם וכאשר תשוב נעמה עם פוטין במטוס, או שבוע לפני הבחירות, או כל אפשרות אחרת באמצע, כדאי מאוד להקשיב למה שאומר איש מודיעין בכיר מאוד ומפוכח מאוד על כל העניין: "ההדלפה בעניין חצר אלכסנדר, ניחא. זו לא בדיוק הדלפה. הנושא מטופל כבר עשור, ולהציג אותו כתמורה לפוטין זה בעיקר פסאדה תקשורתית. הנושא חשוב, אבל הוא לא העניין. גם הניסיון לגרום לישראל לזמר את הנרטיב הרוסי בעניין מלחמת העולם השנייה מול פולין חשוב, אבל גם הוא לא העניין. פרשת נעמה יששכר, עם כל הכבוד, זה מה שמציגים לציבור. זה נראה לב העניין, אבל זה לא. בין ישראל לרוסיה יש נושאים אסטרטגיים כבדי משקל, שיש הסכמה לא לדבר עליהם בכלל. אלו נושאים הקשורים בראש ובראשונה לאיראן".
הכתבה המלאה על המגעים והעסקה עם רוסיה, תפורסם מחר במוסף 'יומן'