אחרי מאבק ארוך: בג"ץ דחה עתירה נגד תכנון היישוב עפרה

נדחתה עתירה נגד תכנון היישוב עפרה. שופטי בגץ ניל הנדל, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז, דחו היום (ב') עתירה שהגישו תושבי הכפרים הסמוכים ליישוב - סלואד ועין יברוד – בה נטען כי יש לבטל את תכנית המתאר של היישוב, כיוון שחלקו ממוקם על קרקע פלסטינית.

בהחלטתם כתבו השופטים: ״טענת העותרים כי הליכי ההפקעה הירדניים לא הושלמו היא בעלת רכיב עובדתי מובהק שקשה מאוד לבררו כיום - ודאי בהליך התכנוני - בהיעדר תיעוד מלא. במישור המשפטי, חלוף הזמן רלוונטי לטענת העותרים כי ההפקעה בטלה לנוכח שינוי ייעוד המקרקעין ממחנה צבאי ליישוב אזרחי. כפי שהטעימו המשיבים, כאשר נפקע טוען לזיקה למקרקעין שהופקעו והשבתם לידיו, השיקול של חלוף הזמן הוא משמעותי ביותר״.

במהלך הדיונים וניהול התיק, המדינה טענה בפני בית המשפט כי יש לדחות את העתירה מחמת השיהוי הכבד בהעלאת הטענות. ״בעת הגשת העתירה חלפו למעלה מ-45 שנים ממועד ההפקעה הירדנית וממועד תפיסת המחנה הצבאי על ידי צה"ל בשנת 1967, ולמעלה מ-35 שנים ממועד החלטת הממשלה על הקמת היישוב עפרה, בשנת 1977״, טענו משיבי המדינה, והמשיכו: ״לגוף הטענות הקנייניות, אמנם אין תיעוד מלא של הליכי ההפקעה, אך קיימות די ראיות לכך שההפקעה הירדנית הושלמה, ובפרט פרסום הערה בדבר קיומה של הפקעה בספרי המקרקעין, הקמת מחנה צבאי ירדני על המקרקעין, חזקת התקינות המנהלית שחלה על הרשויות הירדניות וכללי המשפט הבינלאומי בהקשר זה״.

ההחלטה התקבלה בהרכב של שלושה שופטים, בראשם עמד ניל הנדל. השופטת ברק-ארז ציינה בפסק הדין: ״כשלעצמי אני נכונה לאמץ גישה מקלה לבחינת טענות של שיהוי. אולם, במקרה שבפנינו, הקושי שמעורר חלוף הזמן אינו טכני או פורמלי כי אם מעשי, ומשליך על היכולת לבחון באופן אמיתי את השלמת ההיבטים הפרוצדוראליים של הפקעות שביצעה הממלכה הירדנית בשנות השישים. בהליך זה היא התבררה כבלתי אפשרית, ובכך גזרה את דינו״.

העתירה הוגשה כבר בשנת 2014 וההכרעה בה התקבלה כאמור רק היום. עוד ציינו השופטים בפסק הדין כי ההליכים התארכו עקב תהפוכות בעמדת המדינה ומסמכים שונים שהגישו העותרים באמצע ההליכים.