דמי חנוכה: נמצא מטמון זהב עתיק בקיסריה

מטמון נדיר וחשוב הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. זאת, במסגרת פרויקט החפירה והשימור הגדול המתבצע באתר. האוצר הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).

לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, "מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לנו לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה – הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות, באירוע הזה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון, כמו גם בני משפחתו, נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם".

במרכז פעילות החפירה והשימור של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה: המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, לכבוד האלה רומא. התגלית החדשה בבאר שייכת למתחם זה, והייתה חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות אשר נבנו 1000 שנים לאחר תקופת הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה. שכונות אלו השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, שיובש באותו שלב.

"המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות – 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון", סיפר ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות ברשות העתיקות. לדבריו,  "חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע  על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה". קול מציין עוד כי כל מטבע זהב שנמצא, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיקה במטמון הייתה משפחה אמידה.

המטבעות הנדירים, לצד עגיל הזהב, מתווספים לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי – האחד, של תכשיטי זהב וכסף, נמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה - בשנות ה-90. כיום מוצגים המטמונים במוזיאון ישראל, בירושלים.

פרויקט החפירות והשימור בקיסריה הוא מהגדולים והמורכבים שמנהלת רשות העתיקות מאז הקמתה. לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "סיפורי הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה קורמים עור וגידים לנגד עיננו בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב. עדויות אישיות כאלו מסיעות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו, שחיו כאן, פחדו וחלמו על עתיד טוב יותר. החפירות הארכיאולוגיות בשנים האחרונות חושפות שרידים רבים ומרשימים, המתפרסים על מאות שנות היסטוריה מפוארת".

גיא סברסקי, סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, העומדת מאחורי תקצוב החפירות ושימור מתחם העיר העתיקה, מסר כי "תגלית שכזו שבה ומדגישה את חשיבות החלטת הקרן, להקצות סכום חסר תקדים של יותר מ-150 מיליון ש"ח לשחזור, שימור והנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל, לביקור מאות אלפי תיירים מהארץ ומחו"ל".  מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה הוסיף עוד כי במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו, רק לאחרונה, שוחזר חלק מרצפת הפסיפס.