לאחר מאה שנים: נחנך בית כנסת בקיבוץ כנרת

לראשונה מאז עלו ראשוני המתיישבים על הקרקע לפני 105 שנים, בקבוצת כנרת חנכו בשבוע שעבר מבנה בית כנסת במרכז הקיבוץ. לאחר חמש שנות מאבקים בין התושבים סביב סוגיית הקמת בית כנסת בקיבוץ החילוני, אותו הקימו ראשי תנועת ההתיישבות שביקשה להקים בישראל בית ציוני ליהודי חדש וחילוני המנותק מסממני הדת, הכרעת הרוב קבעה כי יש לבנות בית תפילה ראוי ומכובד במקום. בין חבריה המפורסמים של קבוצת כנרת נמנו ברל כצנלסון, נחמן סירקין, רחל המשוררת ונעמי שמר. במשרד הדתות התגייסו לסייע לתושבים ומימנו את הקמת בית הכנסת.

עמוס מנחם, חבר הקיבוץ וממייסדי בית הכנסת, התרגש בחנוכת היכל הקודש וסיפר כי עבורו מדובר בהגשמת חלום וחזון של דור המבקש להתחבר לאלוהיו. "הגעתי לכאן לפני 30 שנה לאחר נישואיי לאשתי שהיא בת הקיבוץ", סיפר מנחם. "מאז שהגעתי, התפללתי כאן באיזו שהיא כיתת לימוד בתוך צריף בבית הספר המקומי שנתנו לנו. כעת סוף סוף יהיה לנו מקום מכובד וראוי להתפלל בו". לדבריו, היו לא מעטים מקרב ותיקי קבוצת כנרת שהגיעו לישראל מבתים דתיים, והמשיכו להחזיק במסורת אביהם. הם צעדו בשבתות ובחגים לבית הכנסת במושבה כנרת, המרוחקת כ-30 דקות הליכה מהקיבוץ. "ותיקי הקיבוץ המייסדים חלמו על בית הכנסת במשך שנים, עוד לפני שהגענו לכאן. תמיד היו כמה שהתנגדו, אבל השורשים של כולם כאן אלו שורשים יהודיים".

חבר ותיק נוסף מהקיבוץ, בן למייסדי כנרת ומהמתנגדים להקמת בית הכנסת סיפר על המורכבות ותחושת התסכול מול חגיגות השמחה בהקמת מבנה הדת: "ההורים שלי הגיעו לישראל בשביל להקים את דמות היהודי החדש שאיננו גלותי וההופעה הדתית היא לא חזותו יותר. הם לא באו לארץ בשביל שבמרכז הקיבוץ שלהם יהיה בית כנסת. אני רואה בזה כישלון גדול מאוד של התנועה הקיבוצית. אם משרד הדתות יכול להיכנס לקיבוצים בצורה כזאת זה אובדן ערכים מוחלט. אם דור הורינו היה חי עכשיו זה בטוח לא היה עובר והם לא היו נותנים להקים דבר כזה".

חבר הקיבוץ סיפר ל'מקור ראשון' כי אביו היה בן לאחד הרבנים החשובים בליטא ועזב את הדת ביחד עם אחיו כשעלו לישראל. לדבריו, כ-30 אחוזים מחברי הקיבוץ שהתנגדו בהצבעה הדמוקרטית להקמת בית הכנסת עשו זאת גם אם במשרד הדתות התחייבו לשאת במימון הקמתו. "אני לא מאמין בארוחות חינם ואין לי בעיה שאנשים יתפללו ויעשו מה שהם רוצים אבל אני מניח שיבוא יום ויציבו שם שער ותחום שאסור להתקרב עם רכב בשבת ועוד. חיינו כאן 100 שנה בלי בית כנסת מסודר והיינו יכולים לחיות ככה עוד קצת. 40 מטר מבית הכנסת בונים פאב לצעירים ואני לא רואה את זה מסתדר ביחד ואני חושש מה יהיה כשהפעילויות יתנגשו ויבואו לכאן כל מיני אנשים שאני לא רוצה לראות אותם חיים בינינו".

מנהל קהילת קבוצת כנרת, רענן מיכאלוביץ', ביקש בשבועות האחרונים, עם ההכנות לחנוכת בית הכנסת, להוריד את מפלס החששות מאיומי 'ההדתה' ולהבהיר כי דרך הקיבוץ היא פלורליסטית ושוויונית ומכאן שיש מקום גם לחברים שחיים חיים מסורתיים. "בסופו של דבר הקיבוץ הוא קיבוץ עם צביון חילוני אבל פלורליזם הוא לא חד כיווני אלא דו כיווני ואם אנחנו מבקשים חופש דת אנחנו מעניקים גם חופש מדת והפוך", הסביר מיכאלוביץ'.

"זה יום חג גדול מאוד היום בכנרת שנחנך בית כנסת מסודר שישמש את החברים. אני מניח שלא תהיה דרישה בעתיד למקווה ולמקומות דת נוספים. כל דבר יתקבל בהחלטה ראויה במסגרת משותפת לכלל חברי הקיבוץ. החשש מהדתה הוא מובן ואנחנו חיים בחברה ארצית שבה עולים מושגים כאלו ואחרים ואני חושב שדווקא פה זו הדוגמא לחיים ביחד. אם נדע לממש את 'ואהבת לרעך כמוך' אחד כלפי השני אני מעריך שנדע להסתדר ביחד. אני חילוני ומאמין שנמצא את דרך המלך עם הקהל המסורתי יותר שחי אתנו ונצליח לחיות ביחד כפי שחיינו יחד 105 שנים".