תגלית מרהיבה התגלתה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד. עגיל זהב, מעוצב בדמות של בעל חיים עם קרניים ומתוארך לסביבות המאות השנייה או השלישית לפני הספירה (התקופה ההלניסטית).
העגיל דמוי חישוק, שנמצא בחפירות בחניון גבעתי שבגן הלאומי סובב חומות ירושלים, מעוטר בראש חיה שנראית כמו אנטילופה או צבי. רוקעו בו עיניים גדולות, פה ותווי פנים נוספים. בנוסף, התגלה גם חרוז זהב מעוטר במעשה רקמה עדין בדגם של חבל דק, המחלק את החרוז לשני חלקים ולשש ספירלות בכל צד.
עגיל הזהב היה שייך לאישה או גבר מהמעמד הגבוה בירושלים בתקופה ההלניסטית. | צילום: אליהו ינאי, עיר דוד
חפירות חניון גבעתי בעיר דוד. | צילום: קובי הראתי, עיר דוד
החפירות הארכיאולוגיות בחניון גבעתי בעיר דוד. | צילום: אליהו ינאי, עיר דוד
"התכשיט נמצא במבנה שנחשף בחפירה, המתוארך לתקופה ההלניסטית הקדומה – זוהי תקופה מרתקת, אשר הידע עליה בירושלים דל", אמרו מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות. "במהלך יותר ממאה שנות חפירות ארכאולוגיות בעיר, נחשפו בה אומנם ממצאים קטנים רבים מהתקופה – בעיקר שברי כלי חרס ומעט מטבעות – אך כמעט שלא נמצאו בה שרידי מבנים המתוארכים בוודאות לתקופה זו".
הכי מעניין
לדבריהם, "לא ברור אם עגיל הזהב נענד על ידי גבר או על ידי אישה, וגם לא ברורה זהותם התרבותית והדתית אולם ניתן לומר בוודאות כי מי שענד את העגיל בהכרח השתייך למעמד הגבוה של תושבי ירושלים. עובדה זו ניתן לקבוע הן בשל הקרבה להר הבית ולמקדש שהיה פעיל באותה תקופה, והן בשל איכותו של תכשיט הזהב".
לפי הערכת החוקרות אריאל פולוקוף וד"ר עדי ארליך מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, התכשיטים יוצרו בטכניקה הקרויה 'פיליגרן', שבה נעשה שימוש בחוטים ובכדורי מתכת מזעריים ליצירת דוגמאות מורכבות. עגילים דומים הופיעו לראשונה בתקופה ההלניסטית הקדומה ביוון, ולכן תוארכו העגילים למאות ה-4 או ה-2 לפני הספירה. בישראל כמעט ולא נמצאו עגילים דומים.
"עד כה נתגלו בישראל רק עגילים בודדים מסוג זה, רובם באזור החוף ועגיל מעט שונה במערת קבורה בכתף הינום, אולם זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה העגיל בעיר ירושלים בתוך שרידים ארכיאולוגיים בני התקופה", הסביר פרופ' גדות.
לדברי החוקרים, "הממצאים מהחפירה פותחים אשנב אל העיר ירושלים של התקופה ההלניסטית הקדומה: נראה שהעיר בתקופה זו לא הצטמצמה לפסגת גבעת עיר דוד, אלא התרחבה מעט מערבה, לכיוון גיא הטירופיאון, ואולי אף מעבר לו. מהחפירה עולה גם, שמי שהתיישב באזור זה לא היו העניים שהתיישבו בשטחים הריקים סביב המרכז, אלא להיפך – אנשים בעלי אמצעים. גילוים של התכשיטים המוכרים בעולם ההלניסטי, עשוי ללמד על השפעות הלניסטיות שהגיעו גם לירושלים בתקופה זו".
העגיל שהתגלה בחפירות. | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
העגיל שהתגלה בחפירות. | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
העגיל שהתגלה בחפירות. | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
החפירות הארכיאולוגיות בחניון גבעתי בעיר דוד. | צילום: אליהו ינאי, עיר דוד
התכשיטים יוצגו לציבור הרחב בכנס הארכיאולוגי השנתי של עיר דוד שיתקיים בתחילת חודש ספטמבר.