"חָזַרְתָּ, הַמֵּת, מִן הַדֶּרֶךְ, לִרְאוֹת מָה חִדְּשׁוּ פֹּה וּמָה פִּרְסְמוּ בַּשָּׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ בִּלְעָדֶיךָ"

"לִרְאוֹת אֶת תַּבְנִית שׁוּלַמִּית שֶׁל מָחָר, אֶת זֶמֶר שְׂפָתֶיהָ לִשְׁמֹעַ, לִבְחֹן אֵיךְ צָמְחָה וּלְהוֹדוֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין יָפָה כָּמוֹהָ" – לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, צור ארליך במכתב למשורר נתן אלתרמן. מיזם מיוחד של מקור ראשון

תוכן השמע עדיין בהכנה...

נתן אלתרמן. | משה מילנר, לע''מ

נתן אלתרמן. | צילום: משה מילנר, לע''מ

 

כִּמְעַט שְׁנוֹת יוֹבֵל נֶעֱדַּרְתָּ.

אֲהוּב הַקָּהָל וְנָבִיא וְאָתוֹן –

הכי מעניין

הָיִיתָ לְשֵׁם וּלְאַנְדַּרְטָה.

 

חָזַרְתָּ, נָתָן, כְּנוֹסֵעַ סָמוּי.

חָזַרְתָּ, הַמֵּת, מִן הַדֶּרֶךְ,

לִרְאוֹת מָה חִדְּשׁוּ פֹּה וּמָה פִּרְסְמוּ

בַּשָּׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ בִּלְעָדֶיךָ;

 

לִרְאוֹת אֶת תַּבְנִית שׁוּלַמִּית שֶׁל מָחָר,

אֶת זֶמֶר שְׂפָתֶיהָ לִשְׁמֹעַ,

לִבְחֹן אֵיךְ צָמְחָה וּלְהוֹדוֹת בְּשִׂמְחָה

שֶׁאֵין יָפָה כָּמוֹהָ.

 

כִּי אָכֵן, הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה בְּצַמָּה

שֶׁאַתָּה שַׁרְתָּ שִׁיר לָהּ עַל עֶרֶשׂ

הָיְתָה לִגְבִירָה וּלְמַעֲצָמָה

בְּשִׂמְלַת שִׁירָאִים מְפֹאֶרֶת,

 

וְאַתָּה, הַמַּבִּיט בָּהּ מִחוּץ לַזְּגוּגִית,

מִשְׁתָּאֵה לְבִרְקֵי נְעוּרֶיהָ

וְחוֹשֵׁב – כִּי כְּבָר אֵין לְךָ פֶּה לְהַגִּיד –

שֶׁאֵין לָזֶה אָח וְלֹא רֵעַ,

 

וּמְפַלְבֵּל בְּעֵינְךָ וּמְהַרְהֵר "זֶה מַדְהִים"

וִימִינְךָ אֶת שְׂמֹאלְךָ צוֹבֶטֶת

בִּרְאוֹתְךָ אֵיךְ הִגִּיעוּ מִילְיוֹן יְהוּדִים

מֵחֻרְבּוֹת הַמַּלְכוּת הַסּוֹבְיֶטִית.

 

לֹא פִּלַּלְתְּ לַפֶּלֶא הַזֶּה הַמְשֻׁלָּב:

מוּסָרִי, צִיּוֹנִי, דֶּמוֹגְרָפִי;

וְאוּלַי רַק בַּלַּיְלָה חָלַמְתָּ עָלָיו

בֵּין כָּסִית לְדָבָר וּלְרָפִ"י.

 

וְאַתָּה מִתְבּוֹנֵן בַּהֹוֶה עַל בּוּרְיוֹ

וְרוֹאֶה גַּם גַּלְגַּל וְגַם פַּנְצֶ'ר.

רוֹאֶה אֵיךְ עוֹמֵד שׁוּב מֵעֵין בֶּן־גּוּרְיוֹן,

וְאֵיךְ שׁוּב הוּא שָׂנוּא עַל הַבְּרַנְזָ'ה.

 

אֵיךְ שׁוּב, כִּבְיָמֶיךָ, שׁוֹקֵד הַשָּׂטָן

לְהַרְחִיב בְּקִלְשׁוֹן אֶת הַסֶּדֶק

וְדוֹאֵג שֶׁהָעָם שֶׁעוֹדֶנּוּ אֵיתָן

יִשְׁכַּח שֶׁאִתּוֹ הַצֶּדֶק.

 

כֵּן, אַתָּה מְזַהֶה פֹּה גְּבָהִים וְעִוְעִים;

וְאוּלַי בְּמִקְרֶה גַּם הִבְחַנְתָּ

שֶׁאַתָּה עוֹד כּוֹכָב אֵצֶל בַּת־הַשִּׁבְעִים:

מָה הֻלְחַנְתָּ, נָתָן,

מָה פֻּלְחַנְתָּ!

לֶאֱמֶת וּלְכָזָב נִשְׁבָּעִים בְּשִׁמְךָ.

אַף כּוֹפִים עַל פָּנֶיךָ כָּאפִיָּה,

וְהַבְלֵי הֲבָלִים נוֹרָאִים לְשִׁמְצָה

דּוֹחֲפִים כִּבְזוֹנְדָה לְפִיךָ.

 

אֶת קוֹלְךָ שֶׁהִצְלִיף בַּקָּמִים בְּרוֹבֶה

עַל אֶזְרָח עֲרָבִי חַף וְדַךְ וְדָוֶה –

מַחֲלַת דּוֹר־עָבָר, שֶׁיָּבְשׁוּ עֲרוּצֶיהָ –

מְזַיְּפִים כִּתְמִיכָה בְּמַחֲלַת הַהֹוֶה,

הַפּוֹשָׁה בְּחַיֵּינוּ בְּכֶתֶם עָבֶה:

קִדּוּשׁ חַיֵּי הָרוֹצֵחַ.

 

הַקְּדוֹשִׁים בְּשִׁירֶיךָ יוֹם יוֹם נִגְזָליִם:

גַּם שִׁירְךָ עַל פְּלִיטִים נִצּוֹלֵי מַאֲכֶלֶת

מְנֻצָּל לְהַכְתִּיר כָּל פּוֹלֵשׁ, גַּם אַלִּים,

לְפָלִיט שֶׁכֻּלּוֹ תְּכֵלֶת,

וְאֶת עַם יִשְׂרָאֵל מַצִּיגִים כַּצּוֹרֵר;

וְכָל זֹאת בְּשִׁמְךָ, הַמְּשׁוֹרֵר.

 

וְאַתָּה, הַנִּסְתָּר, הַמְצוֹתֵת וּמְצֻטָּט,

תְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹב וְתִרְגַּז עַל הָאֹפֶל,

וְתָחֹג עִם הָעָם וְתִשָּׂא לַחַטָּאת –

וְתָשׁוּב לְעָפָר

שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹפֶק.