האגודה לזכות הציבור לדעת פנתה בתחילת השבוע ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולפרקליט המדינה שי ניצן בבקשה שיחדלו לעסוק בחקירת תיקי 2000 ו-4000 העוסקים ביחסי ראש הממשלה עם התקשורת. במכתב ששלחה האגודה נטען כי "סיקור חיובי אינו יכול להוות חשד לשוחד שכן הדבר פוגע בחופש הפעולה של נבחרי הציבור, בחופש הביטוי וביכולת של הציבור להשפיע על נבחריו".
-לקריאת המכתב במלא לחצו כאן – פנייה ליועמ"ש ולפרקליט המדינה – פגיעה בשוק התקשורת
תיק 2000 נגד נתניהו עוסק ביחסיו לכאורה עם העורך האחראי של 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס, שנועדו להגביל את עיתון 'ישראל היום' בתמורה לסיקור אוהד בעיתון ואילו תיק 4000 עוסק בדרישת נתניהו לסיקור אוהד באתר וואלה! בתמורה לכאורה להטבות רגולטוריות של בזק. שני התיקים האלו נמצאים כעת בידיו של היועמ"ש ופרקליט המדינה, הבוחנים האם יש בהמלצות שהגישה המשטרה ראיות מספקות להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה.
כותבי המכתב אלעד מלכא ועו"ד זיו מאור, סקרו במכתבם מקרי עבר שבהם החלטות של נבחרי ציבור השפיעו על אופי הסיקור לו זכו נבחרי הציבור. בין היתר, נמצאים שם פרשת הצלת ערוץ 10, פרשת חוק 'ישראל היום', סיקורם החיובי של שרי התקשורת ארדן וכחלון ופרשת פרסום הטבק במדיה מודפסת בלבד.
על חוק 'ישראל היום' נכתב כי ח"כ איתן כבל, יוזם החוק, "זוכה לסיקור חיובי דרך קבע בעיתון ידיעות אחרונות". על איילת שקד ונפתלי בנט, שהתבטאו בעד החוק ובזמן ההצבעה עליו נעדרו מהמליאה נכתב כי מסקירת עיתונות באותה תקופה ובזו שקדמה לה חל שינוי מהותי – מיחס ביקורתי כלפי השניים, לסיקור אוהד.
גם יו"ר יש עתיד לפיד, כך נטען, "זוכה לקו מערכתי אוהד" בעיתון. חברי האגודה מסתמכים בין היתר על מאמרים בעיתון וכן על עדותו של ליאור חורב, שלפיה אנשי העיתון תיאמו מסרים בין אנשי יש עתיד למחנה הציוני בבחירות האחרונות. עוד עדות ליחס אוהד, מפרטים אנשי האגודה מתוך תחקיר שערך משה איפרגן שלפיו אתר וואלה נקט בשינוי גישה כלפי שרי התקשורת הקודמים לנתניהו. ארדן וכחלון, על פי המכתב, זכו לסיקור שלילי לפני מינויים למשרד התקשורת ואחרי כן זכו לסיקור חיובי.
באשר לסיקור בזמן המשבר בערוץ 10 כתבו מלכא ומאור כי "הפרשה סוקרה בתקשורת המרכזית בישראל באופן לא הגון". מנכ"ל הערוץ ואנשיו, נכתב, יצאו נגד מי שביקשו לסגור את הערוץ וטענו כי עשו כן בשל סיקור ביקורתי כלפיהם. הם מתארים בהרחבה גם את חוק מניעת פרסום מוצרי עישון ומעורבותם של המו"לים בניסוחו בוועדות הכנסת.
"חרף זאת, ככל הידוע לנו אף גורם במערכת אכיפת החוק לא הורה לחקור את קשריהם של נבחרי ציבור עם גורמי התקשורת, בפרשות אלה ואחרות, למעט בעניינים הקשורים לראש הממשלה. עובדה זו מטילה צל כבד על של משוא פנים לכאורה על גורמי אכיפת החוק", כתבו השניים במכתבם. "ראוי כי לנגד עיני גורמי אכיפת החוק יהיו גם תחושותיהם של אזרחים הרואים באפליה האמורה שימוש סלקטיבי בסמכויות אכיפת החוק לשם השגת מטרות פוליטיות".
בהמשך מייחסים השניים ליחסי התקשורת ונבחרי הציבור הגנה מפני אכיפה פלילית וכותבים כי "מערכת יחסים זו היא חלק אינהרנטי מדמוקרטיה ומעשייה ציבורית. פגיעה במערכת יחסים זו משמעותה פגיעה קשה ביכולת ההשפעה הציבורית על נבחרי ציבור, מרכיב חשוב בדמוקרטיה. בנסיבות האלה ההחלטה לחקור את ראש הממשלה נראית חריגה ממדיניות עקבית, ומוצדקת לטעמנו, של רשויות האכיפה".
לטענתם השניים, "אם עיתונאים ונבחרי ציבור יפחדו לדבר אלו עם אלו מחשש שמא סיקור אוהד ייתפס כטובת הנאה המקימה חשד לשוחד, הסכנה לחופש הביטוי ברורה וקיצונית… מצב שבו רשויות החוק מהלכות אימים על עיתונאים אשר שוקלים לפרסם תכנים אוהדים לרעיונות פוליטיים ימניים ולנבחרי ציבור ימניים הוא הרסני לדמוקרטיה. האכיפה המפלה בפרשות נתניהו יוצרת מצב זה ודי בסכנה זו כדי להחליט על הפסקת ההליכים נגד ראש הממשלה, לפחות כל עוד הוא נבחר ציבור".
מלכא, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, אמר כי "חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה. לכן יחסי עיתונאים-נבחרי ציבור אינם אמורים להיות חלק מהמרחב הפלילי. מדובר במערכת יחסים שמטבעה מסתמכת על יחסי קח ותן. משמעות החקירות הינה שכל עוד ישנן חקיקה ורגולציה בתחום התקשורת מנועים נבחרי ציבור מלעסוק בה, פגיעה ביכולת של נבחרי ציבור להעביר מסרים לציבור באמצעות התקשורת ופגיעה ביכולתה של התקשורת לבקר או לתת משוב חיובי לנבחרי ציבור. במקרה כזה רב הנזק בחקירות מהתועלת בהן".
עו"ד מאור, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, הוסיף כי "המשטרה והפרקליטות מתנהלות כמו קומביין בחדר ניתוח. הרס היכולת של פוליטיקאים לתקשר עם עיתונאים בחופשיות הוא הרס הדמוקרטיה, והברירה הסלקטיבית של הפוליטיקאים שמוצאים עצמם בחדר החקירות מותירה חשד בדבר הכוונות האמיתיות של מי שעומד מאחורי החקירות הללו.
"הציבור צריך להבין שחקירות, המלצות וכתבי אישום לא נוחתים משמים. אנשים מחליטים עליהם, והאנשים הללו עשויים להיות מושחתים ובלתי ענייניים בדיוק כמו פוליטיקאים. ביקשנו מהיועמ"ש לסגור את תיקי 2000 ו-4000. כל העובדות כבר ידועות, הבחירות מעבר לפינה והחלטת הציבור חשובה ותקפה יותר מדעתם של פרקליטים ושופטים".
גילוי נאות אתר מקור ראשון הינו חלק מקבוצת ישראל היום
