על רקע פרסום המלצות המשטרה להעמיד את ראש הממשלה נתניהו לדין, ביום האחרון לכהונתו של המפכ"ל רוני אלשיך, המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה מפרסם הבוקר (א') נתונים קשים, המצביעים על כך שרמת אמון הציבור במשטרה היא הנמוכה ביותר מאז שנת 2013.
מהמדד עולה כי רק 21 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה במשטרה, בעוד ש-30 אחוזים מביעים אמון נמוך מאוד. לפי דירוג 5-1, רמת שביעות הרצון מאיכות השירות של המשטרה הייתה 2.7; בעוד שביעות הרצון מאיכות הניהול של הסגל הבכיר הייתה פחותה יותר ועמדה על 2.61, כאשר מידת שביעות הרצון של התושבים מהביטחון האישי שהמשטרה מספקת היא 2.63.
לגבי האימרה "המשטרה מקפידה על הגינות מרבית בטיפולה בפשיעה ובהפרות סדר", הביע הציבור שביעות רצון בינונית עד נמוכה (2.75). עוד התברר כי הציבור מסכים במידה רבה עם האמירה שהשוטרים מגלים במקרים רבים חוסר רגישות וחוסר הבנה למגזרים מסוימים באוכלוסייה (רמה ממוצעת של 3.6).
המדד, אשר נערך זו השנה ה-18 ע"י פרופ' שלמה מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס, וד"ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בוחן את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור. באוניברסיטת חיפה אומרים כי מדד זה הוא היחידי שמסוגל לספק זוויות ראייה מקיפה לאורך שנים על הקשר שבין הציבור לממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 666 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל, כולל יהודים ולא יהודים.
עוד עולה מהנתונים כי רמת האמון הממוצעת במשטרת ישראל נמצאת בירידה משמעותית והיא עומדת על רמה של 2.75 (במדד של 5-1; מרמת אמון נמוכה מאוד עד רמת אמון גבוה מאוד). בשנת 2016 עמדה רמת האמון על שיא של 3.03. בין השנים 2012 ועד לשנת 2016 רמת האמון במשטרה הייתה בעליה – מגמה שנעצרה השנה. בסך הכול כ–30 אחוזים מהציבור הביע אמון נמוך במשטרה, כש-49 אחוזים הביעו אמון בינוני ורק 21 אחוזים הביעו אמון רב.
"במשך הרבה מאוד שנים המשטרה הייתה במקום לא ממש טוב, לתקופה מסוימת הייתה עלייה ואנחנו מתחילים לראות שוב פעם ירידה, כך שמסורתית המשטרה לא במקום של אמון גבוה במיוחד", הסביר פרופ' שלמה מזרחי לאתר 'מקור ראשון'.
לדבריו, האמון הנמוך במשטרה נוצר מהמפגש השלילי שיש לאזרח שפונה לבקש עזרה ביומיום: "בסופו של דבר הציבור מצפה לקבל שירות ברמה מסוימת, והוא מצביע על חוסר אמון דווקא ברמה היומיומית לפי השירותים שהוא מקבל. פה יש בעיה במשטרה, ברמה של השירות ואיך השוטרים נתפסים בעיני הציבור".
פרופ' מזרחי הוסיף: "חשוב לציין שהמשטרה היא ארגון שמזה מספר שנים מנסה ליישם שיטות ניהוליות חדשניות שכוללות שילוב של מערכות ניהול ביצועים, מדידה ובקרה. כך שהארגון משקיע משאבים רבים וחשיבה רבה כדי להתייעל ולשפר את השירות והביצועים למען הגברת תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור. אלא שהמחקר הנוכחי מלמד שהתוצאות בפועל חלקיות מאוד מבחינת התפיסה הסובייקטיבית של הציבור, בעיקר משום שהתרבות הארגונית נותרה בעינה במידה רבה".
