מה המסקנות, אם בכלל, שאפשר להסיק מהעימות הקצרצר אך האלים מאוד שפרץ השבוע בין ישראל לחמאס? שלושה אלמנטים מובהקים בהתנהלות חמאס במהלך יממת העימות מראים כי הארגון אימץ את דוקטרינת חיזבאללה לקראת העימות הבא עם ישראל. ראשית, הירי הרווי של מטחי רקטות על שטחים מוגבלים, המאתגר את כושר התגובה של כיפת ברזל; שנית, ירי טיל הקורנט על אוטובוס החיילים, טיל שזלג מצבא סוריה לידי חיזבאללה. במלחמת לבנון השנייה היה הקורנט האחראי העיקרי לאבידות בקרב חיילי צה"ל; וכמובן, הצילום המוקפד של ירי הקורנט על האוטובוס, שכבר הספיק להפוך לוויראלי.
צילום פיגועים אינו ייחודי אמנם לחיזבאללה, אך החיבור של שלושת האלמנטים הוא אינדיקציה ברורה לחיזבאליזציה מתקדמת של חמאס ולאיראניזציה של המאבק העזתי. מבחינה זו, הסבב הנוכחי הוא מעין פרומו לעימות הבא, שבו חמאס יהיה שותף לעימות מול חיזבאללה/איראן שייפתח בצפון, בין שבלבנון ובין שברמת הגולן.
שורשי הקונספט הזה הוצגו לראווה לפני שנה. באוקטובר 2017 יצאה משלחת גדולה מטעם חמאס לאיראן ונפגשה עם בכירי המשטר. בעקבות הביקורת שנמתחה על כך אמר אז יחיא סנוואר כי "מי שחושב שננתק את קשרינו עם מדינה כלשהי, שוגה באשליות. איראן היא התומכת הגדולה ביותר של גדודי עז אל־דין אל־קסאם". השבוע הדגים סנוואר כי איראן היא לא רק התומכת הגדולה ביותר של חמאס, אלא גם המנטורית שלו.
המסקנה השנייה נוגעת לנראוּת של המאבק. שתי תמונות מהסבב הנוכחי יישארו כנראה בזיכרון הקולקטיבי. האחת היא תמונת מזוודות הכסף, 15 מיליון הדולר שהביא השליח הקטארי לעזה ושהיו אמורים להביא לשקט תעשייתי במסגרת הסדרה מול חמאס. התמונה השנייה היא הפצצת בניין ערוץ אל־אקצה.
אבל מזוודות הכסף הן כמובן התמונה בה"א הידיעה. 15 מיליון דולר הם סכום פעוט על פי כל קנה מידה, אבל ענק במונחים עזתיים. זהו סכום שמאפשר לחמאס להמשיך לשלם משכורות לכל אנשי המנגנון שלו, ומעגן את שליטתו בשטח. אך הסכמת חמאס, ערב התלקחות הסבב, להסדרה תמורת 15 מיליון, עוררה לעג רב בעולם הערבי ויצרה אינסוף בדיחות פוטושופ עם דיוקנו של יחיא סנוואר על שטר הדולר. סמל החמאס קיבל צורה חדשה עם משאבת דלק במרכזו, רמז דק למשאיות הסולר הקטאריות שנכנסו לרצועה כחלק מתהליך ההסדרה. הלעג היה כה נרחב, שלא מן הנמנע שגם לו היה חלק בהחלטת הארגון להגיב על התקרית בחאן־יונס במטחי רקטות גדולים ממה שחוותה ישראל קודם לכן.
זהו חלק מהמחיר שישראל משלמת על הבחירה האסטרטגית להמשיך ליצור את ההפרדה בין פת"ח לחמאס ובין עזה ליו"ש. אבל עדיין, גם בישראל צריך אולי לשאול: איך בדיוק הגענו לכך שישראל מאפשרת מעבר מזומנים לצמרת חמאס במזוודות? לכאורה הכסף הקטארי הועבר לתשלום משכורות למנגנון האזרחי של חמאס ולמשפחות נזקקות, אולם עזה כולה היא משפחה נזקקת אחת גדולה.בפועל אין באמת דרך לוודא שחלקים גדולים מהכסף, זה שהועבר עכשיו וזה שיועבר במהלך ששת החודשים הבאים, לא ילכו ישירות לידי הזרוע הצבאית.
שאלתי השבוע את משרד ראש הממשלה מדוע הכסף למשכורות בעזה הועבר במזוודות: האם מדובר בכסף שהגיע פיזית מחו"ל באמצעות השליח הקטארי, או שזהו כסף מבנק ישראל שהועבר כנגד העברה בנקאית מחו"ל? ואם כן, אילו מנגנוני פיקוח על העברת הכספים ליעדם יש בידי ממשלת ישראל? גורם ישראלי בכיר מסר לנו כי "מדובר בכסף שקטאר העבירה לצורך תשלום משכורות לפקידי הממשל בעזה, על בסיס רשימות שנבדקו בישראל". לדברי הגורם, "הליכי הפיקוח אמורים להבטיח שהכספים יועברו רק למוטבים שאושרו".
כתם של תפילה
עכשיו, משנדמו הדי הפיצוצים, מן הראוי לחזור ולבדוק מי האיש שמותו הצית את סבב האש השבוע. למעט כמה מומחים לענייני מודיעין, העוסקים ברזולוציות הטקטיות של חמאס, איש לא שמע עליו קודם. גם פעולת צה"ל והקשר שלה לאיש הם עדיין בגדר תעלומה.
נור א־דין בארכה, 37, מפקד גדוד חאן־יונס בגדודי עז־א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, נהרג בראשית השבוע במהלך חילופי אש בין כוח צה"ל לכוח חמאס בתקרית באזור עבסאן, סמוך לביתו של בארכה עצמו. בדיווחים שהתקבלו מיד לאחר התקרית תואר בארכה כ"מפקד גדוד חאן־יונס מזרח בגדודי עז־א־דין אל־קסאם". לכאורה מדובר במפקד מדרג בינוני־בכיר בזרוע הצבאית, לא מישהו ברמה או תפקיד המצדיקים את הסיכון הכרוך בכניסה לעומק עזה בעיתוי כה רגיש. ודאי לא במהלך נסיעה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאירוע בינלאומי, בעיצומו של תהליך הסדרה מול חמאס.
בעקבות התקרית פתח חמאס בתחקיר שבו ניסה לברר מה קרה, ובעיקר מה הייתה מטרת החדירה. מהממצאים שפרסם חמאס עולה כי התקרית החלה לאחר שרכב חונה סמוך לביתו של בארכה עורר את חשדם של פעילים בסביבה. כוח של אנשי חמאס, שאליו הצטרפו גם בארכה ושומר ראשו, ניגש לתחקר את הרכב, שהיה עמוס במצרכי מזון. כאשר נשאלו יושבי הרכב למעשיהם, השיבו בערבית כי הביאו עמם מזון לחלוקה למשפחות נזקקות באזור. ההסבר לא שכנע את אנשי חמאס. הם דרשו מיושבי הרכב תעודות זהות, שעד מהרה התבררו כמזויפות. בתגובה הורה כוח חמאס ללוחמים לרדת מן הרכב לחקירה במתקן סמוך של חמאס. באותו רגע זינקו מן הרכב בנשקים שלופים שלושה מהלוחמים, ופקדו על פעילי חמאס להשתטח על הקרקע. בחילופי האש שפרצו נהרגו בארכה ושומר ראשו.
המסקנה שפרסם חמאס בעקבות התחקיר הראשוני הייתה כי מטרת החדירה של כוח צה"ל סמוך לביתו של בארכה לא הייתה פעולת חיסול או סיכול ממוקד. זו גם הייתה ההערכה הגורפת של בכירים בישראל. אלוף פיקוד דרום לשעבר טל רוסו העריך בשורת ראיונות כי ככל הנראה מדובר בפעולה הקשורה בתשתית הצבאית של חמאס, כלומר במנהרות או בפיתוח נשק מיוחד, או אולי באיסוף מידע על השבויים והנעדרים הישראלים שבידי חמאס. האם היה ביתו של בארכה מקור מידע פוטנציאלי לאחת הסוגיות הללו, או לשלושתן גם יחד? ואם כן, מי בעצם היה נור א־דין בארכה?
מן הפרטים המעטים שנחשפו עולה כי מעבר לדרגתו היה בארכה בכיר בפיקוד על מערך המנהרות; אולי אפילו ראש המערך. דר מיכאל ברק, חוקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה מצרף בבלוג שלו קוים לדמותו: נור א־דין נולד וגדל בחאן־יונס. הוא הצטרף לחמאס בטרם מלאו לו 18, והיה מקורב לבכירי הארגון הרבה לפני שהתקדם במעלה ההיררכיה הצבאית. בסביבתו הקרובה היה מוכר כאימאם במסגדי חאן־יונס, ובשנים האחרונות למד הלכה אסלאמית באוניברסיטה האסלאמית בעזה. לפני חודשיים הגיש לאוניברסיטה את עבודת התזה שלו לתואר שני, שנושאה הוא "הזנחת העשייה הג'יהאדית". ב־2008 נהרג אחיינו הצעיר איברהים במהלך תקיפה של חיל האוויר.
איברהים היה בנו של סולימאן בארכה, אחיו הבכור של נור בארכה, ועד השבוע הדמות המפורסמת יותר במשפחה. סולימאן בארכה, פרופסור לאסטרופיזיקה בעל שם בינלאומי, שכתם תפילה המעיד על דבקות דתית מעטר את מצחו, שב לפני שנתיים לעזה לאחר קריירה מרשימה בחו"ל, הכוללת בין השאר משרה בכירה בנאס"א. כאמור, שמונה שנים לפני כן נהרג בנו בן ה־12, איברהים, במהלך תקיפת חיל האוויר בעזה. בראיונות אמר לא פעם כי תמיד חשב על כך שהוא עבד במקומות שסייעו לפתח את כלי הנשק שהרגו את בנו. עם שובו ב־2016 הסביר כי החליט לחזור לעזה לאחר שחש צורך לסייע לחמאס בזירה הבינלאומית ולקדם את המדע בעזה. ערבי הצפייה בכוכבים שארגן מאז הקנו לו אוהדים רבים בעזה, והשנה זכה הפרופסור בפרס יוקרתי מאוניברסיטת סופיה בטוסקנה על מאמציו לקידום שלום, ידע ואהבה בין העמים.
אך האם זה כל הסיפור? ומה הקשר, אם בכלל, בין תפקידו של בארכה בחמאס ובין אחיו, המדען המפורסם החוזה בכוכבים?
השלישייה הסודית
בעיתונות הערבית ובפרט בעיתונות הקטרית התפרסמו מאמרים עליו ועל התקרית, אבל מידע של ממש אין. אולם מאמר בודד שהתפרסם בעיתון הקטארי 'אל־ערבי אל־ג'דיד', שטרח גם לפרסם את דברי ההספד של אחותו של בארכה, איימן, תפס את העין. לפי המאמר, עבודתו של נור א־דין בארכה הייתה חשאית, והיה לו ידע רב בכל הקשור למערך המנהרות של חמאס. מידע נוסף על האיש, סביבתו ומשפחתו חושף תמונה מעניינת ובלתי שגרתית.
היה לו ידע רב בכל הקשור למערך המנהרות. במותו, כך על פי המאמר, הצטרף בארכה לשורת שאהידים שמצאו את מותם בהתנקשויות מידי ישראל. הקטע המעניין הוא כי מבין השורה הארוכה של השאהידים ציין הכותב שלושה שמות, שנראה כי הושקעה לא מעט מחשבה בבחירתם. הראשון הוא מאזן פוקהא, ראש גדודי עז א־דין אל־קסאם, ששוחרר בעסקת שליט וחוסל בהמשך בירייה בראשו. הבחירה בפוקהא היא ככל הנראה רמז למעמדו של בארכה; השם השני שנבחר הוא המהנדס מוחמד אל־זוואהירי, מומחה לדאונים ורחפנים שעל פי מקורות זרים חוסל בתוניס על ידי המוסד. ככל הנראה, זהו סוג של רמז לעבודת הפיתוח החשאית של חמאס; את השלישייה סוגר המחוסל המפורסם מכולם, מחמוד אל־מבחוח, מראשוני גדודי עז א־דין אל־קסאם, שעסק בהברחת רקטות, נשק ואמצעי לחימה מאיראן לעזה. כלומר, בחירה מאוד מחושבת של דוגמאות לחיסול, המייצרת מעין פרופיל תמציתי מוכמן לכל מה שחשוב ויוקרתי, נכון להיום, מבחינת הזרוע הצבאית של חמאס.
לפני חודשים אחדים חוסל במלזיה מדען פלסטיני נוסף, פאדי אל־באטש. לאחר מותו נחשף כי באטש פעל בשירות יחידה חשאית של חמאס העוסקת בפיתוח כלי נשק אלטרנטיביים, בניסיון להתמודד עם העוצמה הצבאית הישראלית. מאז, ההערכה היא כי ישראל דולקת בשיטתיות אחרי מדענים בשירות חמאס העובדים באותה יחידה ומחסלת אותם. האם ייתכן כי שובו של אחיו של בארכה, האסטרופיזיקאי, הדליק נורות אדומות בישראל? זאת אף שמדובר במדען בעל שם שהתפרסם בעבודתו החינוכית וזכה בפרס יוקרתי לשלום ואהבה בחו"ל?
קשה לדעת. את המעט שאפשר ללמוד על סולימאן בארכה אפשר למצוא בדף הטוויטר שלו. ב־2014, במהלך מבצע צוק איתן, כתב: "אם אתה לא עם עזה, אתה עם האויב. אם אתה עם עזה, אתה עם האמת". שנה אחרי, ב־2015, פרסם שורה ארוכה של ציוצים ארסיים במיוחד נגד "היהודים ותומכיהם הגזענים". הפרק הזה הסתיים עם שובו לעזה ב־2016, אז צמצם את תגובותיו להצבת מאמרים מחמיאים שהתפרסמו על אודותיו בחו"ל כמדען שרגליו בעזה ועיניו בכוכבים. לפני שנה הפסיק את פעילותו בטוויטר לחלוטין, ומאז לא שב אליו. גם לא השבוע, לאחר מות אחיו.
האם יש בסיס לקשר שאליו רומז העיתון הקטארי, בין עיסוקיו של האח המדען ובין מותו של נור בארכה השבוע, או שגם הכתב הקטארי קורא בכוכבים? שאלה לא פתורה
