גוש עציון נושא עמו מורשת של התיישבות, עמידה ואובדן – מימי טרום המדינה ועד ימינו. במהלך מלחמת העצמאות, ולאורך ההיסטוריה הביטחונית של ישראל, שילם הגוש מחיר דמים כבד, ואיבד מאות מבניו ובנותיו במערכות ישראל. לאחרונה, עם התפרצות המלחמה בדרום, נוספו שמות נוספים לרשימת החללים הארוכה, חלקם נקברו בבית העלמין הצבאי בכפר עציון – שהוקם רק לפני שנים ספורות.
שידור חי מטקס יום הזיכרון הממלכתי בבית העלמין בגוש עציון, בהשתתפות שר המשפטים יריב לוין
בקרבות גוש עציון בתש"ח נהרגו 240 לוחמים ותושבים – המספר הגבוה ביותר של נופלים בקרב אחד במלחמת העצמאות. ארבעת קיבוצי הגוש – כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים – עמדו בגבורה מול כוחות הלגיון הערבי ולוחמים בלתי סדירים, עד לנפילתם במאי 1948. כפר עציון היה היישוב הראשון שנפל, ובו התרחש טבח מזעזע, שבו נרצחו עשרות לוחמים לאחר שנכנעו. רק ארבעה ניצלו מהטבח. לאחר הכרזת העצמאות נכנסו שאר יישובי הגוש לשבי הירדני.
מאז שחרור גוש עציון במלחמת ששת הימים ושובו של היישוב היהודי אליו, המשיכו תושביו לקחת חלק פעיל בהגנה על המדינה. בבית העלמין בכפר עציון קבורים גם חללים ממלחמות מאוחרות יותר – בהם אבינועם עמיחי, שנהרג במלחמת יום הכיפורים, וארז אורבך, שנרצח בפיגוע בטיילת ארמון הנציב בירושלים ב-2017.
המלחמה האחרונה הכתה קשות בגוש עציון. החלקה הצבאית בבית העלמין כללה שלושה קברים בלבד ערב המלחמה, וכיום נטמנו בה כבר 14 חללים. בין הנופלים – רב"ט יונתן אלעזרי מאלון שבות, סמ"ר הלל שמואל סעדון ממעלה מכמש, סמ"ר רועי וייזר מאפרת, איתן דב רוזנצוויג, יקיר ידידיה שינקולבסקי, נתנאל סילברג, אפרים יכמן, רס"ל (במיל') אלקנה נוילנדר מאפרת, רס"ל (במיל') דוד שורץ וסרן (במיל') אריאל מרדכי וולפסטל – כולם בני גוש עציון או קשורים אליו בקשר ישיר.
ראש המועצה הדתית וראש החברה קדישא בגוש עציון, הרב רפי אוסטרוף, סיפר כי "עד המלחמה היו יותר אזרחים מגוש עציון שנהרגו בפיגועים מאשר חיילים שנפלו בקרב. עכשיו המצב התהפך".
