לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שיחול הערב (ג'), חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי מורן דיטש, אסטבן קלור, נעם בינשטוק, ניצן פרייזלר ואריאל היימן, מפרסמים את נתוני 850 חיילי צה"ל שנפלו במלחמה, כשנה ושבעה חודשים לאחר מתקפת הפתע של ה-7 באוקטובר 2023.
בקרבות ההגנה בעוטף במהלך שמחת תורה, נפלו 289 חיילי צה"ל – 34 אחוזים מכלל חללי המלחמה. לצד החיילים נרצחו 806 אזרחים ישראלים וזרים, 58 שוטרים, שישה אנשי שב"כ וחמישה כבאים, ובסך הכול 1,164 קורבנות. 251 בני אדם, בהם 20 חיילים, נחטפו לעזה.
מתוך 850 חללי המלחמה, 748 (88 אחוזים) נפלו בגזרת עזה – חלקם בעוטף בימים הראשונים וחלקם בתמרון הקרקעי ברצועה, שהחל ב-27 באוקטובר 2023. בגבול לבנון, שם התנהלו חילופי אש כבדים לפני ואחרי מבצע "חיצי הצפון" (30 בספטמבר 2024), נפלו פחות מ-10 אחוזים מהחללים. ביהודה ושומרון נרשמו 13 הרוגים (1.5 אחוזים), ועוד כאחוז אחד נהרגו בתאונות ובאירועים אחרים בתוך ישראל. הפער בין הגזרות נובע ממיגון טוב יותר והתנהלות מבצעית משופרת בלבנון, ניסיון קרבי שנצבר בעזה, ומודיעין איכותי שתמך בתמרון היבשתי. כוחות חיזבאללה הוחלשו משמעותית לפני התמרון, בין היתר בשל פגיעה במפקדיהם, מה שהקל על הלחימה.
אוקטובר 2023 היה החודש הקשה ביותר, עם 289 חללים ביום הראשון בלבד. בנובמבר 2023, עם תחילת התמרון בעזה, נפלו 60 חיילים, ובדצמבר התחוללו קרבות עזים בחאן יונס, שג'אעייה וג'באליה, עם 14 הרוגים ביום אחד (24 בדצמבר). ינואר ומאי 2024 היו אף הם קשים, עם לחימה מוגברת ברפיח ובציר פילדלפי. בלבנון, מאז תחילת התמרון בספטמבר 2024, נפלו 45 חיילים, ובמקביל נרשמו 15 הרוגים בעזה באוקטובר 2024.
חטיבת גולני שילמה את המחיר הכבד ביותר, עם 109 חללים, 73 מהם ב-7 באוקטובר, בעיקר מגדודים 13 ו-51 שהיו פרוסים בעוטף. גם בגזרת לבנון הובילה גולני במספר הנופלים. חיל הגנת הגבולות, שכולל את חברי כיתות הכוננות, איבד 70 לוחמים, רובם ביום הראשון. חטיבות גבעתי (68), נח"ל (63), הצנחנים (46) ועוצבת הקומנדו (43) נפגעו קשות, וכך גם חטיבת השריון 7 ששכלה 29 חיילים, 19 מהם ב-7 באוקטובר). במילואים חטיבות 261 (22 חללים) ו-551 (20 חללים) שכלו את מספר החיילים הגבוה ביותר.
כשני שליש מהחללים הם חיילים סדירים, ושליש הם אנשי מילואים. ביום הראשון נפלו 66 אנשי מילואים, בעיקר מכיתות הכוננות בעוטף. מאז תחילת התמרון בעזה, 42 אחוזים מהנופלים היו מילואימניקים, ובגזרת לבנון נרשם שוויון בין סדיר למילואים – עדות לחשיבות מערך המילואים במלחמה זו.
כ-68 אחוזים מהחללים היו מתחת לגיל 25, ורק 3 אחוזים מעל גיל 50, בעיקר אנשי כיתות הכוננות. 22 אחוזים מהנופלים (191) היו קצינים, רובם מפקדי מחלקות ופלוגות (סגן עד רב-סרן). 10 סגני אלופים ושישה אלופי משנה, בהם מפקדי גדודים וחטיבות, נפלו בקו הראשון, ממחישים את הכלל "מפקדים בראש".
החללים התגוררו ב-327 יישובים, מאילת ועד מרום גולן ואודם בצפון רמת הגולן, מעטים היישובים שאין מתושביהם שנפלו. 5 הערים בהן מספר הנופלים הוא הגבוה ביותר: ירושלים – 68 חללים, מודיעין-מכבים-רעות – 26 חללים, תל אביב-יפו – 25 חללים, באר שבע – 24 חללים. חיפה – 22 חללים.
כמו כן, במהלך המלחמה, 13 דרוזים ו-10 בדואים נפלו בקרבות. 43 חיילות, לצד 11 שוטרות ולוחמות מג"ב, נפלו במערכה, רובן ב-7 באוקטובר.
