סוגיית הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים ובפרט הטיפול של מח"ש הועמדו במוקד ביקורת ציבורית בשנים האחרונות מצד גורמים רבים שביקרו קשות את תפקודה של מח"ש. במסגרת סוגיה זו, הוקמה ועדה בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים". ממצאי הדו"ח כללו קביעות בנוגע לצורך בהבטחת העצמאות ואי התלות של הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים ועל כך שהעצמאות הנדרשת למח"ש טרם הובטחה.
מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, עולה תמונה מדאיגה של חוסר טיפול מספק בתלונות נגד שוטרים. כך לדוגמא, בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות, מתוכן 2,932 תלונות נסגרו ללא כל בדיקה וללא ניתוב לגורם אחר. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, וב-68 תיקים בלבד (1.5%) הוגשו כתבי אישום.
בוועדה חברים מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק, השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, השופט (בדימוס) דוד רוזן והסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען.
בפני הוועדה הופיעה שורה ארוכה של גורמים רלוונטיים, מכל קשת החברה הישראלית, אשר מסרו מידע מתוך ניסיונם המצטבר בטיפול בתלונות המוגשות למח"ש, בכלל זה: פרקליט המדינה המכהן ופרקליט המדינה הקודם, ראש מח"ש הנוכחית, עובדים ובכירים בהווה ובעבר במח"ש, אנשי משטרה בכירים, נציגי אקדמיה, נציגי ארגוני החברה האזרחית, עורכי דין פרטיים ונציגי הסנגוריה הציבורית.
לאחר בחינה יסודית של כלל הממצאים והעדויות שהוצגו בפני הוועדה ודיונים מעמיקים ברכיבי הבעיה, מיפוי וניתוח החלופות השונות, הגיעו רוב חברי הוועדה [השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן; מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד והסניגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען], בין היתר, למסקנות ולהמלצות הבאות:
המסקנות המרכזיות:
• היותה של מח"ש חלק מפרקליטות המדינה מקימה ניגודי עניינים מבניים בנסיבות מסוימות, ובכלל זאת: 1. תיקי בכירים במשטרה שמיודדים עם הפרקליטות נתונים לשיקול דעתם של חבריהם בהחלטה האם לפתוח נגדם בחקירה; 2. חקירה משותפת של הפרקליטות והמשטרה במקביל לחקירה הפרקליטות את אחד השוטרים המעורבים בחקירה זו; 3. הליכים אזרחיים בהם הפרקליטות מייצגת את המטרה מתנהלים במקביל לחקירות שהפרקליטות מנהלת נגד המשטרה באותם נושאים, מה שמביא לניגוד עניינים
• שיוכה הארגוני הנוכחי של מח"ש לפרקליטות אינו מאפשר לה לממש באופן מיטבי את תפקידה ואת סמכויותיה.
• קיימת חולשה תפקודית ומבצעית של אגף החקירות והמודיעין של מח"ש, המשפיעה על תפקודו ועל תוצריו של הארגון.
ההמלצות המרכזיות:
• נדרש להבטיח את העצמאות ואי התלות של כל גורם האמון על ניהול הליכים בקשר להתנהלות שוטרים.
• נדרש לבצע שינויים בשיוך המוסדי והמבני הקיים, ובכלל זאת הוצאת מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה.
• יש להעניק למח"ש סמכויות מתאימות כדי שתהפוך לגורם המתכלל של הטיפול בתלונות נגד שוטרים.
• היחידה תהיה מוסמכת לחקור את כלל העבירות הפליליות של שוטרים, כולל עבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר.
• בראשות היחידה יעמוד משפטן, שעסק במקצוע עריכת דין למעלה מ-10 שנים, בעל רקע וניסיון בחקירות ובמודיעין, במשפט פלילי, בניהול, הנהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית, כפוף לכל ההסדרים שחלים על מינויים בשירות הציבורי (ניגודי עניינים, צינון וכו').
• מינוי מנהל היחידה יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח את העצמאות המלאה הנדרשת לראש היחידה.
• נדרש להגדיר את מח"ש כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים המיטביים לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, לבצע "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ולהקצות משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.
• יש להסדיר בחקיקה את עקרונות עבודת היחידה, הפיקוח עליה ואת חובתה של המשטרה לשתף פעולה עם מח"ש.
עמדת היחיד, כפי ששוקפה בדו"ח, היא ש"ניגוד העניינים" אליו מתייחסת דעת הרוב אינו בגדר מצב ייחודי למח"ש וקיים במקומות רבים נוספים, לאורכו ולרוחבו של השירות הציבורי. בכל מקרה, החשש מהתנגשות אינטרסים מצומצם ממילא שכן רק במיעוטם של התיקים נדרשת הכרעה של גורמים בכירים בפרקליטות המדינה או התייעצות עמם. ככל שטענה זו בדבר ניגוד עניינים תוביל לגוף עצמאי, הרי שיש בכך פוטנציאל לפגיעה קשה בעצמאות מח"ש וביכולותיה לממש את מטרותיה. ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד. אין חולק שבמצב הקיים קשיים ואתגרים רבים, וכי יש הצדקה לשינויים בדרכי פעולתה של מח״ש. יחד עם זאת, המודל הנוכחי, במסגרתו מח״ש משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מגן על עצמאות מח״ש ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב. מכל מקום, יישום המלצות מסוימות של מבקר המדינה ושל הוועדה יתרמו בהחלט לשיפור המצב, לדוגמה הגדרת מח"ש כיחידה מבצעית, הבטחת השירותים הניתנים לה על ידי המשטרה ויצירת מנגנון משודרג לטיפול בכלל התלונות המשמעתיות המוגשות נגד שוטרי משטרת ישראל.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "סוגיית מח"ש וכפיפותה לפרקליטות עוררה לאורך שנים ביקורת רבה, אולם איש לא העז לנסות ולטפל בעניין באופן יסודי. המצב הנוכחי, במסגרתו מח"ש כפופה לפרקליטות אך גם מופקדת על חקירת שוטרים הוא פגום מיסודו. מח"ש הפכה להיות חלק מהמערכת שהיא עצמה אמורה לבקר, מה שהביא לשורה ארוכה של טיוחים ולאכיפה בררנית ופוגענית.
"קיבלתי היום את מסקנות הוועדה, מהן עולים שורה ארוכה של ליקויים מערכתיים-מבניים ותפקודיים-מבצעיים בעבודת מח"ש. אני מברך על הקביעה העקרונית שיש להוציא את מח"ש מכפיפות לפרקליטות, דבר שבמשך שנים סברתי שהוא אבסורד שמחייב תיקון. הוועדה פירטה שורה ארוכה נוספת של ממצאים והמלצות, בין היתר בכל הנוגע לקביעת מח"ש כגוף מתכלל של התלונות נגד שוטרים ועוד. בכוונתי ללמוד במהירות את הדו"ח המפורט שהוגש לי, ולפעול על מנת ליישם את עיקריו. אני מודה לחברי הוועדה על עבודתם המעמיקה ופורצת הדרך".
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "המציאות שנחשפה היא של ליקויים חמורים וארוכי שנים בעבודת מח"ש, הן מבחינת ההיבטים התפקודיים מבצעיים והן מבחינת עצמאות הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים. ההמלצות שגיבשנו יאפשרו למח"ש לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי, עם הכלים והמשאבים הנדרשים לחקירה אפקטיבית. זהו צעד הכרחי להבטחת טיפול כולל ויעיל בתלונות נגד שוטרים ולחיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהבטחת שלטון החוק. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לחברי הוועדה – השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן; מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מר שרון אפק, והסנגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען; וכן ליועץ המקצועי של הצוות, ד"ר אלעד אופיר, ולמרכז עבודת הצוות, עו"ד רפאל דיין, על עבודתם המאומצת והמקצועית".
משה סעדה, שהיה לפני כהונתו כח"כ סגן מנהל מח"ש, כתב ברשת X: "אני מברך את הועדה על מסקנותיה החשובות כל כך לאזרחי ישראל, ואני שמח על כך שפעלתי ודחפתי להקמת הועדה. כבר בשבועיים הקרובים נקיים דיון בחוק שהגשתי להקים את מח״ש מחדש, כך שהגוף הזה יפעל באופן עצמאי ויהיה אמון על חקירות של הפרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה, המשטרה והשב״כ".
דו״ח הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים, מאמץ את עמדתי וקובע באופן חד משמעי שיש להוציא את המחלקה מכפיפות לפרקליטות.
על רקע הפרשיות האחרונות בהן מח"ש הפכה להיות כמעין מליציה פרטית של היועצת המשפטית לממשלה, מתחדד עוד יותר הצורך במהלך עליו המליצה הועדה.
אני מברך את הועדה על…
— משה סעדה (@MosheSaada1) April 28, 2025
הסנגוריה הציבורית להמלצות הוועדה לבחינת מח"ש מסרה: "התנהלות משטרתית פסולה אינה מבחינה בין מגזרים. במשך שנים, מח"ש לא ממלאת את תפקידה כנדרש. בארבעה דוחות מבקר המדינה שפורסמו בשני העשורים האחרונים, עלתה תמונה קשה של חוסר מיצוי הטיפול בתלונות אזרחים שנפגעו מהתנהלות שוטרים. גם הסנגוריה הציבורית מתריעה מזה שנים על העדר טיפול מספק בתלונות לקוחותיה בגין אלימות משטרתית והתנהלות פסולה מצד שוטרים.
"בפני הוועדה הופיעו שורה של גורמים מכל רחבי החברה הישראלית, בהם שופטים, אנשי אקדמיה, משפטנים וארגוני חברה אזרחית, לרבות האגודה לזכויות האזרח, אגודת יוצאי אתיופיה, הוועד הציבורי נגד עינויים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום המרצים למען הדמוקרטיה וארגונים המייצגים נפגעי עבירה. הדוברים העידו כי מניסיונם המצטבר עולה תמונה עגומה של חוסר תפקוד מתמשך של מח"ש בטיפול בתלונות על התנהלות פסולה של שוטרים. כתוצאה מכך, אמון הציבור במח"ש הלך ונשחק, עד כדי הימנעות מהגשת תלונות בגין התנהלות פסולה של שוטרים.
"המצב הנוכחי כפי שהתברר בדיוני הוועדה מלמד על כך שמח"ש אינה מגשימה מזה זמן רב את התכלית שלשמה נועדה ואינה מספקת הגנה ראויה לאזרחים מפני שימוש לרעה בכוח משטרתי. לפיכך, נדרש שינוי מהותי שבראשו העברת סמכות חקירת תלונות אזרחים כנגד שוטרים לגוף עצמאי ובלתי תלוי שיוכל להבטיח את ברורם".
