מושב הקיץ של הכנסת ייפתח בעוד שבוע וחצי, ועוד לפני כן מסתמן שראש הממשלה בנימין נתניהו יתמודד במהלכו עם שני מוקדי איום עיקריים המסכנים את יציבות הקואליציה: מצד אחד סירובו הנחרץ של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להמשך הסיוע ההומניטרי לעזה, ומן הצד השני הלחץ הגובר שמפעילות הסיעות החרדיות להעברת חוק הגיוס.
"אם ייכנס גרגר אחד של סיוע הומניטרי שיגיע לחמאס – אני עוזב את הממשלה ואת הקבינט", מצהיר סמוטריץ' בשיחה עם מקור ראשון. "אני לא יכול לחיות עם זה, כמו שאני לא יכול לחיות עם פינוי יישובים. מבחינתי זה קו אדום. אמרתי לראש הממשלה – אני לא מסכים, על גופתי המתה. לא אשב בממשלה דקה אחת".
לדבריו, "סיוע הומניטרי" הוא למעשה אספקה לוגיסטית לחמאס. "סיוע הומניטרי הוא כשאתה מחלק למשפחות, כשאדם בא ומקבל בכל שבוע את האוכל שלו ולא מת מרעב. כשנכנסות משאיות והחמאס בוזז אותן ומתפרנס מהן – זו אספקה לוגיסטית לאויב שלך בזמן מלחמה. זה ההבדל בין ניצחון ללא ניצחון. זה הרבה יותר חשוב מעוד אוגדה לוחמת בעזה או עוד תפיסת ציר. הסיוע ההומניטרי יכריע את המלחמה. היו הישגים צבאיים פנטסטיים במלחמה, אבל הכנסת הסיוע לחמאס ממסמסת אותם. לי יש נקיפות מצפון, ומייסר אותי שלא הפכתי שולחן כבר לפני שנה וחצי. כל המלחמה הייתה נראית אחרת. אני לא חוזר על הטעות הזאת שוב".
בהמשך התייחס סמוטריץ' גם לאפשרות הרחבת הלחימה: "אני אומר – חלאס. יש לי סיכום עם ראש הממשלה שאני נשאר בממשלה רק אם חוזרים להילחם – בהתנפלות על עזה ולהכריע את חמאס. צריך לכבוש את הרצועה ולהשמיד את חמאס בתוך חודשיים – לגמור ולנצח. וכמובן, להניע את תוכנית טראמפ להוצאת כמה שיותר עזתים".
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אומר סמוטריץ', רוצה שישראל תחתור לניצחון. "הבעיה כרגע היא הקשב של האמריקנים, שעסוקים בנושאים אחרים", הוא אומר. "להם יש כוח לסחור עם מדינות כדי שיקבלו את העזתים בהיקפים של מאות אלפים. אנחנו נערכים כאן ללוגיסטיקה, אבל צריך את האמריקנים. אי אפשר להחזיק מדינה במלחמה לזמן בלתי מוגבל, יש לזה מחירים. צריך להגיד בעוד חודשיים – ניצחתי, הכרענו את חמאס, ואחר כך להמשיך בפעילות שוטפת כמו ביהודה ושומרון".
האולטימטום של סמוטריץ' מגיע בעקבות העימות שהתגלע בינו ובין הרמטכ"ל אייל זמיר בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני ביום שלישי, בסוגיית הכנסת הסיוע לעזה ודרכי החלוקה. הצבא העריך שבתוך 15 עד 20 יום ייגמר האוכל בעזה, ויהיה צורך להכניס סיוע. השרים שאלו את הרמטכ"ל אם הצבע ערוך להכניס סיוע שלא יגיע לידי חמאס, והתשובה שקיבלו הייתה: "לא, זה עדיין לא מוכן, המודל הזה עוד ייקח זמן".
שר הביטחון ישראל כ"ץ השיב: "לא ייכנס סיוע שיגיע לחמאס, נקודה. אם המודל של החברות האזרחיות יהיה מוכן – טוב. ואם לא, הצבא יעשה את זה, או שלא ייכנס סיוע בכלל". הרמטכ"ל הגיב ואמר: "הצבא לא יעשה את זה. אני לא אתן פקודה כזאת, ולא ארעיב את הרצועה".
סמוטריץ' השיב לרמטכ"ל שהצבא לא יבחר את המשימות שלו: "אנחנו מטילים עליך את המשימות ואתה מבצע. אתה לא יכול לומר לראש הממשלה, לשר הביטחון ולחברי הקבינט 'הצבא לא יבצע'. אתה יכול להגיד 'אני לא רוצה', ואז תקום ותלך". שר האוצר מסביר שהדבר דומה לכך שהרמטכ"ל בימי ההתנתקות, דן חלוץ, "היה יושב בדיון קבינט לפני הגירוש מגוש קטיף ואומר לשרון 'הצבא לא מפנה אזרחים'. שרון היה מעיף אותו. על זה יצא קצפי. באים אליי בטענות 'מה אתה תוקף את הרמטכ"ל?' לא תקפתי, היה ויכוח נוקב. אבל אם שוללים את הלגיטימציה שלי בתוך דיון סודי-חסוי, אז אפשר לסגור את הדמוקרטיה, לפטר אותי ולהקים פה מדינה עם שלטון צבאי. מותר לשר לדבר בתקיפות לרמטכ"ל בדיון סגור בקבינט, ברמה העניינית. לא קיללתי אותו, הייתי תקיף מולו. ויש לי זכות, כי אני מתעסק בזה כבר שנה וחצי".
"לנתניהו נגמרו התירוצים"
גם במפלגות החרדיות מגבירים את הלחץ על נתניהו, בדרישה שיקדם את חוק הגיוס בחודש הקרוב. החרדים מאיימים כי אם לא תירשם התקדמות בהעברת החוק בוועדת החוץ והביטחון, הם יחדלו להצביע עם הקואליציה. זוהי ההוראה שקיבלו בימים האחרונים חברי הכנסת של דגל התורה ממנהיג המפלגה הליטאית, הרב דב לנדו. "החודש הקרוב הוא המאני-טיים האחרון להעברת חוק הגיוס", אומר למקור ראשון בכיר ביהדות התורה. "אם זה לא יקרה עכשיו – זה לא יקרה בקדנציה הנוכחית. אם זה תלוי בנתניהו, שהוא אלוף הדחיות, הוא ימשיך לדחות כמו שדחה עד היום במשך שנתיים. תמיד אמרו לנו שיש מלחמה, שיש בעיה עם שר הביטחון גלנט שמתנגד – אז החליפו אותו. ומה התירוץ עכשיו? הבהרנו לנתניהו: אם לא תירשם התקדמות בחוק בתחילת מושב הקיץ, לא נהיה מחויבים להצביע עם הממשלה. הפעם זו זעקת אמת – הרבנים על הקצה".
החרדים חוששים משום שכל עוד אין חוק גיוס, עשרות אלפי תלמידי ישיבות מוגדרים עריקים, על כל ההשלכות הנלוות. תקציבי התמיכות למגזר נפגעים – החל בקיצוץ בתקציבי הישיבות, דרך שלילת הסבסוד למעונות ממחויבי גיוס, ועד סנקציות פליליות וכלכליות שממתינות בהמשך. במפלגות החרדיות טוענים עוד כי תוספות התקציבים למוסדות החינוך החרדיים, שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים, לא התקבלו. לפי הערכות, כשיגיע חוק הגיוס להצבעה הוא יכלול סנקציות, מה שעלול להוות מוקש נוסף לקידומו. חלק מחברי הכנסת החרדים, מהחוגים השמרניים בעיקר, יתקשו מאוד להצביע בעד חוק כזה.
