אלפי טנקים ונגמ"שים, תותחים, ג'יפים ומאות אלפי לוחמים מוכנים ליום פקודה בסיני, כך נטען בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות לפני חודשים אחדים. הכותרת: "מטריד: צבא מצרים הקים אוגדות עם אלפי טנקים שפרוסים בסיני – מתאמנים בלי הפסקה". התיעוד עורר כאן בהלה. ישראלים רבים מיהרו לקבוע שצה"ל בקונספציה ועוצם את העיניים אל מול ההפרות הבוטות של הסכם השלום בין ישראל למצרים, ופלישה של הצבא המצרי היא רק עניין של זמן. תושבי פתחת ניצנה, ביישובים הסמוכים לגבול מצרים, מיהרו לבקש תשובות, ומפקד החטיבה המרחבית פארן, אלוף־משנה שמר רביב, התייצב בפניהם ללא היסוס כדי להציג בפניהם את תמונת המצב לתפיסתו. בקצרה: האזרחים יכולים להירגע, הוא לא.
"אני מאמין בלהגיד את הנתונים ואת המספרים כמו שהם, וגם את הערכות המודיעין, עד כמה שאפשר", הוא אומר לנו. "סיני מחולקת לשלוש רצועות, ממערב למזרח: A, B ו־C, שהוא הקרוב אלינו. צבא מצרים נמצא רק בשתי הרצועות הראשונות, ולא ב־C. הלקח המרכזי מ־7 באוקטובר הוא שאנחנו צריכים להסתכל על היכולות של האויב ולא על הכוונות שלו, וכרגע אין טורי טנקים שמסתתרים מאחורי הרכס הקרוב. בצילומי לוויין רואים שהם רחוקים מאוד, ולוקח זמן להגיע לכאן עם טנקים. זה אפילו לא דורש התרעה מודיעינית, פשוט נראה את התנועה הרבה לפני שהם יגיעו לגבול. גם אם הצבא המצרי ימהר ויגיע לכאן בין מעברי הלוויין, לוקח זמן לנסוע 300 קילומטר ברכב קרבי משוריין. האם משהו יכול להשתנות בכוונות של מצרים? ברור שכן. המצרים ראו את נפילת משטר אסד בסוריה וזה הטריד אותם, כי הצבא הערבי השני בכוחו קרס בתוך רגע. גם הם מוטרדים ממה שיכול לקרות במצרים. אבל נכון לעכשיו אין סיבה שיקרה שם משהו דומה להתמוטטות בסוריה".
רבים מהסרטונים שהופצו ברשת, קובע אל"מ רביב, הם "חדשות כזב", הוצאה מהקשר ואפילו זיוף גמור. "אבל זה עדיין מטריד אותי", הוא אומר. "למצרים יש צבא גדול וחזק. האם אנחנו לא צריכים להיות מוטרדים ממנו? אנחנו כן. האם צה"ל ומדינת ישראל צריכים תוכניות מבצעיות להיערכות עתידית? כן. במהלך המלחמה הרמטכ"ל הקודם היה פה פעמיים, ומסרתי לו סקירה על המצב. הוא יצא מכאן מוטרד במידה הנכונה בעיניי".
כרגע זה הגבול השקט, שפחות מדיר שינה מעיני מפקדי צה"ל?
"זה הגבול שלי, ומעיניי הוא מדיר שינה תמיד. האם יחסית לגבולות האחרים המצב כאן שקט יותר? כן. יש לנו רצון שזה גם יישאר ככה ושלא נפתח חזית נוספת. אגיד בזהירות הנדרשת: הגבול לא מאפשר לנו לממש לקחים בסיסיים שהופקו ב־7 באוקטובר".
רביב רומז לכמה ממסקנותיה של אוגדת עזה ממתקפת הפתע בבוקר שמחת תורה, ובהן הקמת מוצבים בין היישובים לגדר ויצירת מרחב חיץ, וכן הגדלת הסד"כ. "באופן אבסורדי אנחנו קצת נוהגים פה כמו לפני 7 באוקטובר", הוא מסביר. "מתבססים על הגדר, על יכולות האיסוף ועל הקשרים עם הצד השני, וגם בונים על זה. אני לא בטוח שאפשר אחרת בגבול הזה. ברור שאם תשאל אותי איך הכי נכון להגן כאן, אגיד לך שאני צריך הרבה יותר סד"כ. אבל לצה"ל אין יכולת להביא לי אותו.
"אני גם לא רוצה לעמוד כאן אלא להגיע אל מעבר לרכס ולבנות שם מוצב. זה מה שצה"ל עשה בסוריה ובלבנון. פה אני לא יכול לעשות את זה, ולכן אני צריך לבסס את ההגנה על עוד מרכיבים, כמו מערך איסוף טוב. מערך האיסוף בגבול מצרים הוא הטוב ביותר בגבולות – החפיפה בין התצפיות, הצפיפות ועכשיו גם האיכות. הוא נבנה בין 2010 ל־2013, כשהחליטו שמטפלים במסתננים, לצד בניית הגדר 'שעון החול'. זה גמר את התופעה, אין חדירות בגבול הזה, ובעיניי מדהים שלא חוצים אותו".
הראיון המלא יפורסם מחר (יום ו') בדיוקן
