"אני שואף לכך שבשנת 2025 נגיע למצב שבו הנשק יהיה רק בידי המדינה", הכריז אמש (ג') נשיא לבנון ג'וזף עאון, לאחר שלדבריו הגיע להסכמה עם יושב ראש הפרלמנט הלבנוני באשר לפירוק ארגון הטרור חיזבאללה מנשקו. "כעת נותר רק לקבוע את המנגנון לביצוע המהלך – דבר שיקרה באמצעות שיח ביני לבין ראשי חיזבאללה", הוא הוסיף והבהיר: "לא נקלוט את חיזבאללה כיחידה עצמאית בצבא לבנון. פעילי הארגון יוכלו להיקלט בצבא לבנון אחרי שיעברו קורסים והכשרות מותאמות".
ערוץ החדשות הסעודי אל־חדת' פרסם כי מקור דיפלומטי מאמריקה הלטינית טען כי חיזבאללה העביר בתקופה האחרונה כ־400 מפקדים אזוריים בארגון יחד עם בני משפחותיהם למספר מדינות בדרום אמריקה. ביניהן: ברזיל, קולומביה, ונצואלה ואקוואדור. לפי המקור, ההחלטה של הארגון נבעה מכך שהמבנה הצבאי של הארגון צפוי להתפרק ואותם הבכירים חששו מפגיעה על ידי מדינת ישראל או מעצר על ידי גורמים מודיעיניים בינלאומיים.
האם ניתן להכריז באופן רשמי כי תם עידן חיזבאללה בלבנון? האם ארגון הטרור באמת יוותר על מעמדו וייסוג באופן סופי? ובכן, נדמה כי עדיין מוקדם מדי לומר זאת בוודאות. "קורה פה משהו גדול, ארגון הטרור אכן במצוקה גדולה, אבל לחיזבאללה יש עדיין הרבה מאוד נשק וגם אם בפרלמנט מדברים על פירוק הארגון מנשקו – זה בהחלט לא דבר פשוט לביצוע", אומר אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, בריאיון למקור ראשון.
"החזקת הנשק על ידי חיזבאללה נובעת בראש ובראשונה מרעיון אמוני שאומר שהמאמין חייב למצוא בכל יום ויום את הדרך שלו לחולל מאבק", ממשיך הכהן. "ברור שהארגון מבין את רגע החולשה שלו, אבל גם אם הוא נותן תחושה שכביכול הוא מוכן לדבר על פירוק מנשקו – זה לא דבר באמת מהותי. חיזבאללה זקוק עכשיו בעיקר לכסף. במידה רבה, הוא זקוק יותר לכסף מאשר שלנשק. הרי הוא עדיין צריך לשלם את המחיר שהבטיח לרשת האנשים שהוא העסיק לפני ובמהלך המלחמה".
בדומה למפקד הגיס המטכ"לי לשעבר, גם נעם בנעט, חוקר ומומחה לשפת הקריקטורות במזרח התיכון ויוצר ההסכת "אסכת", טוען כי קשה לדמיין מציאות שבה ארגון הטרור בלבנון מוותר על נכסיו האסטרטגיים. "השאלה הגדולה האם יש לממשלת לבנון ולצבא לבנון הכוח לכפות את זה על חיזבאללה", הוא מדגיש בריאיון למקור ראשון. "צריך לזכור שחיזבאללה חטף מכות מטורפות, אבל הוא עדיין כאן. הוא קיים. הוא ללא ספק נמצא כרגע בשפל של עשרות שנים, אבל אני לא רואה אותו מוותר על נשקו בקלות".
לטענתו של החוקר, מלבד הצהרתו של הנשיא עאון, ישנם עוד סימנים המעידים על המשבר השלטוני העמוק שחווה חיזבאללה. "אני חושב שהפעילות המעניינת והמשמעותית ביותר שניתן לראות ביומיים האחרונים בלבנון מתרחשת דווקא במספר כפרים שבהם התושבים הסירו את תמונותיהם של דמויות שיעיות בולטות וביניהן מזכ"ל חיזבאללה לשעבר חסן נסראללה ומוסא א־סדר, שהוא מייסד תנועת אמל – התנועה השיעית הוותיקה יותר", מספר בנעט.
"מנגד, אני גם לא רואה את נשיא לבנון, שהיה מפקד הצבא לבנון עד לאחרונה, פותח בלחימה בפנימית", הוא מיד דואג להבהיר. "הלבנונים פוחדים פחד מוות מעוד מלחמת אזרחים כמו זו שהייתה בין השנים 1975־1990. בנוסף, היום המצב הכלכלי קשה מתמיד, כך שלא נראה שיש רצון ונכונות לעוד עימות פנימי". כזכור, ממשלת לבנון אישרה כי במלחמת האזרחים המדוברת, על כל שלביה, נהרגו כ־150,000 איש, נפצעו כ־200,000 איש וכ־17,500 איש הוגדרו כנעדרים ולאחר מכן הוכרזו כמתים.
"קשה לי להאמין שהצדדים השונים בתוך לבנון מעוניינים בלחימה", מאשר גרשון הכהן. "אני לא רואה את צבא לבנון או את הנוצרים נכנסים עכשיו למאבק פעיל נגד חיזבאללה. יכולות להיות נקודות של התנגשות, אבל לא תהיה מלחמה של ממש. להערכתי, יש מספיק גורמים בלבנון שיודעים וזוכרים היטב מדוע כדאי להימנע ממלחמת אזרחים כמו זו שהייתה ב־1975". כן, למרות חלון ההזדמנויות שנוצר אחרי המלחמה בצפון, האלוף במילואים מאמין כי לא ניתן להספיד את ארגון הטרור.
ככל הנראה, על אף המצב הקשה מאוד בו הוא נמצא, חיזבאללה עדיין חי, נושם ובועט. "תמיכת הציבור בארגון – במשבר, אבל לא התרסקה לגמרי", מוסיף הכהן. "אחד הדברים המעניינים בקרב המאמינים המוסלמים היא שבאמצעות האמונה יש להם את היכולת להכיל את המשבר ואת החולשה שהם חווים. זה אומר שהחולשה הנוכחית של חיזבאללה, היא בעיניי חברי הארגון ותומכיהם – רק דבר זמני. הם מאמינים שבקרוב ייפתחו בשבילם מחדש את שערי השמיים, והם יחזרו לימי הזוהר שלהם".
