בימים האחרונים פעלו כוחות צה"ל במרחב סוריה. כוחות חטיבה 474 פעלו כנגד תשתיות טרור במרחב תסיל שבדרום סוריה וחיל האוויר תקף את שדות התעופה בתדמור ו-T4, במטרה לסכל את ניסיונות ההתבססות הטורקיים במדינה. טורקיה פועלת ללא לאות כדי לחזק את כוחה בקרב שכנתנו מצפון תחת המשטר החדש, אך מלבד התעצמותה במדינה – אנקרה פועלת גם כדי להקים את צבא סוריה החדשה.
בתחילת פברואר, מספר ימים לאחר פגישתם של נשיא טורקיה ארדואן ושליט סוריה אחמד א-שרע (אבו-מוחמד אל-ג'ולאני), חשפו גורמים ביטחוניים טורקיים את התוכנית החסויה של אנקרה לבניה מחדש של צבא סוריה, וזאת באתר החדשות הטורקי YetkinReport. מדובר באתר שנחשב לאמין ומנהלו, העיתונאי הוותיק מוראט יטקין, מחזיק בקו ביקורתי כלפי ארדואן.
לפי אותם מקורות, התוכנית הטורקית-סורית כוללת השגת שליטה של "ממשלת המעבר הסורית השנייה" (SSTG) – הממשלה שהוקמה בסוריה, המובלת בידי היאת תחריר א-שאם (HTS) וא-שרע – במוסדות המדינה הצבאיים והאזרחיים בסוריה והחזרתם לתפקוד. במהלך שלב זה, טורקיה התחייבה לכאורה לספק תמיכה מקיפה – לוגיסטית ופוליטית כאחד – כדי לסייע למשטר החדש במלאכה.
במקביל, סוריה תבצע הערכה של צרכי ההגנה שלה ותעבירן לטורקים. אותם מקורות מסרו ל-YetkinReport כי הם נכונים להיענות לכל הבקשות של סוריה, החל מאימון צבאי ושירותי ייעוץ ועד להקמת מתקנים ונשק.
האתגרים של אל-ג'ולאני
אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני שלטון היאת תחריר א-שאם (HTS) בצפון-סוריה לאחר התמוטטות משטר אסד הוא איחוד וניהול מגוון הפלגים החמושים הפועלים באזור. מאמצי הריכוזיות השלטונית מתנהלים בשני מישורים עיקריים: משרד הפנים – המתפקד כגוף מגובש יחסית, ומשרד ההגנה – המתמודד עם אתגרים משמעותיים בניסיונו לאחד את כלל הפלגים החמושים תחת פיקוד מרכזי אחד.
היעדר שליטה מלאה בכוחות החמושים הביא לא רק להפרות נרחבות מצד קבוצות אלה, אלא גם הכביד על פעילות משרד הפנים, הנעדר סמכות משפטית על היחידות הצבאיות הכפופות לכאורה למשרד ההגנה.
למרות המאמצים להקמת מערך צבאי אחוד, הסנקציות הבינלאומיות על סוריה מנעו כל השקעה משמעותית או הזרמת משאבים חיצוניים למשרד ההגנה, שנותר במצב כלכלי קשה. בהיעדר יכולת לשלם משכורות סדירות, השלטון המרכזי משוֹלל מנופי לחץ אפקטיביים על הקבוצות החמושות העצמאיות ואינו יכול להציע תמריצים שיעודדו אותן לוותר על עצמאותן, מלבד איום בתקיפה.
אף שאין בין הפלגים הללו כוח חזק דיו לאתגר ישירות את שלטון HTS, עצם קיומם ככוחות חמושים אוטונומיים מערער באופן משמעותי את סמכות השלטון המרכזי, כאשר בפועל משטרו של א-שרע לא שולט בחלקים נרחבים במדינה. חלק מהכוחות הללו היו מעורבים לאחרונה במעשי אלימות על רקע עדתי נגד העלאווים בעיקר באזור קו-החוף הסורי, בעוד אחרים משתמשים בכוחם הצבאי להפעלת לחץ על קהילות סוניות ומיעוטים אחרים באזורים המצויים תחת שליטתם.
מעט חיילים – הרבה יחידות
הצבא הסורי החדש בהתהוותו מורכב משילוב של יחידות HTS ותיקות, פלגי NLF שעברו טרנספורמציה, יחידות SNA וחטיבות חדשות שהוקמו תחת משרד ההגנה. בעוד שחלק מהמסגרות הארגוניות הללו הן בעיקר הצהרתיות, אחרות כבר משתתפות בפעילות מבצעית, המעידה על מבנה ממשי. חלוקת הכוחות הקיימת מתבססת בעיקר על קריטריון גיאוגרפי, בדומה למודל הארגוני של הצבא הסורי טרם 2011.
הדוגמה הבולטת ביותר ליחידה שנמצאת תחת משטר אל-ג'ולאני אך דה-פקטו פועלת באופן עצמאי, היא הצבא הלאומי הסורי (SNA) שהוקם בחסות משרד ההגנה הטורקי ומורכב מלא פחות מ-41 קבוצות. SNA נתמכת בידי טורקיה ובמקביל נהנית גם מהכנסות כתוצאה מסחר בלתי חוקי בצפון סוריה והמרחב הטורקי הסמוך לגבול, כך שהיא אינה תלויה בכספים הסוריים והגם שטורקיה תומכת בהקמת הצבא, קבוצת המיליציות שפועלת בשם האינטרסים שלה שומרת על עצמאותה.
מדובר על קואליציית מיליציות חזקה שכפופה אמנם למשרד ההגנה של א-שרע באופן פורמלי, אך בפועל מחזיקה בעוצמה מספקת כדי להכתיב את תנאיה. עצמאות זו בולטת במיוחד בהקשר של הפרת זכויות אדם: כאשר יחידות הביטחון הכללי של הממשלה החדשה מנסות לרסן פעילויות אלה, הן נתקלות לא פעם בתגובות בסגנון: "איננו כפופים לסמכותכם", בעוד המשרד לא מצליח לאכוף את הוראותיו.
החזית הלאומית לשחרור (NLF), המאגדת פלגים לשעבר של הצבא הסורי החופשי (FSA) וגורמים אסלאמיסטיים, מציגה דגם שיתוף פעולה שונה. קבוצות אלו נכנעו לשליטת HTS בשנים 2018-2019 בעקבות סבבי לחימה פנימיים באידליב. בתמורה לוויתור על שאיפות פוליטיות עצמאיות, הותר להן לשמר מידה מסוימת של אוטונומיה צבאית, תוך שילובן במערכי המבצעים וההכשרה של HTS, זאת לצד השתלבותם במשרד ההגנה. כתוצאה מכך, פלגי NLF מפגינים מידה גבוהה יותר של אמון כלפי HTS. רבים מפלגים אלה נטמעו בכוחות המשטר תחת שמות חדשים, פועלים במסגרת משרד ההגנה ומשולבים בפעילות מבצעית לצד יחידות משרד הפנים.
יחידות משרד הפנים כוללות את משטרת HTS ואת מנגנון הביטחון של המשטר. ברמה המקומית, יחידות אלה כפופות ל"מנהל המחוז" (מודיר מנאטקה), תפקיד המאויש באופן מסורתי בידי בכירים ממנגנוני המשטרה או הממשל באידליב. הקרבה למנהיגות הבכירה העניקה למשרד הפנים שליטה יעילה יחסית על כוחותיו, המתבטאת ברמת מקצועיות גבוהה בהשוואה ליחידות הצבאיות האחרות.
משרד ההגנה החדש, בראשות הגנרל מרהף אבו-קסרה מ-HTS, הוציא בסוף ינואר קריאה לכלל הפלגים החמושים להתפרק מנשקם ולהתמזג למסגרת צבאית אחידה שתהווה התשתית לצבא סוריה החדש. כתריסר פלגים – ובהם HTS עצמו – הצהירו על פירוקם, אולם במרבית המקרים היה זה מהלך סמלי בלבד. מבנה הפיקוד הפנימי של הפלגים נותר כמעט ללא שינוי, תחת מעטה של שרשרת פיקוד חדשה המכפיפה אותם לכאורה למשרד ההגנה. בפועל, מרבית הקבוצות החמושות נמנעו מהצטרפות רשמית למשרד ההגנה, וודאי שלא התפרקו ממבנן הארגוני המקורי.
כיום יש לממשלה כוחות משמעותיים בעיקר במערב סוריה – מצפון ועד דרום – לרבות חלב, אידליב, לטקיה, חמה, טרטוס, חומס, דמשק ודרעא. מלבד זאת, תחת שלטון א-שרע פועלות דיוויזיות גם במזרח-סוריה וכן במדבר הסורי המשתרע על חלקים נרחבים במרכז ודרום-מזרח המדינה.
המערכת הביטחונית החדשה בסוריה ממשיכה להתגבש ולהשתנות על רקע משא-ומתן מתמשך בין הפלגים השונים לבין משרד ההגנה. עד כה, נראה כי HTS הצליחה לשלב חלק מהפלגים במסגרת המאוחדת, אך קבוצות משמעותיות נותרו עצמאיות וממשיכות לאתגר את סמכותה, ובראשן הכורדים, הדרוזים וגורמים נוספים. סביר להניח שבחודשים הקרובים יתברר האם משרד ההגנה יצליח לכונן פיקוד מרכזי אפקטיבי, או שמא סוריה תמשיך להתנהל כמארג מורכב של כוחות חמושים בעלי אוטונומיה חלקית, המציבים אתגר מתמשך ליציבות במדינה ואף מחוצה לה.
