החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני במוצאי השבת שעברה להכיר ב־13 יישובים חדשים ביהודה ושומרון, באמצעות פיצולם מיישובי האם שלהם, צפויה לשפר משמעותית את השירותים והתשתיות שניתנים לתושבים שם. זהו מהלך משלים להסדרת ההתיישבות, ובסופו של יום נועד לקדם נורמליזציה של חיי התושבים ולחזק את ההתיישבות כולה.
האישור הושג בתום עבודה מאומצת של ראשי הרשויות ביהודה ושומרון שנמשכה כשנה, שבמסגרתה נפגשו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והציגו את הצורך בפיצול היישובים. עם קבלת ההחלטה יוכלו היישובים לפעול כיחידות מוניציפליות עצמאיות, מה שיאפשר קידום מיזמים שונים בהם.
היישובים הללו נבחרו משום שהבעיה היחידה שנותרה בעניינם היא החיבור ליישוב האם. קיימים עוד ארבעה יישובים לא מוסדרים במצב דומה שלא זכו לאישור בשל מורכבות מקצועית, אולם כאשר היא תיפתר – יקבלו אף הם את האישור.
את התהליך ליוו קשיים שונים. יומיים לפני קבלת ההחלטה הביע משרד המשפטים הסתייגות שלפיה יש צורך לעבור ועדת גבולות שתבחן את הנושא במשך כמה שנים. תומכי המהלך חששו שההתנגדות המשפטית תעכב את ההחלטה, וביומיים הנותרים הכינו את החומרים ואת ההצדקות התכנוניות.
חרף מאמציהם, מחוץ לחדר הקבינט נאמר להם שאין די בכך, והומלץ להם לא להעלות את ההצעה. בדיון עצמו, שבו לבסוף עלתה ההצעה, הפתיע נציג משרד המשפטים שרון אפק, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, שגם היה היועץ המשפטי של צה"ל ביהודה ושומרון: הוא גיבה את ההצעה באופן מלא, ואף הסביר את חשיבותה.
ההחלטה היא תיקון של נזקים שיצרו הסכמי אוסלו, שלאחריהם הממשלה לא הצביעה עוד על הקמת יישובים חדשים. במשך כשלושה עשורים הוקם באופן רשמי רק יישוב אחד ביהודה ושומרון, עמיחי, שיועד למפוני עמונה.
כדי להתגבר על מכשלה זו, המתיישבים הקימו יישובים שנחשבו שכונות של היישובים הוותיקים. כך למשל, כרם־רעים, נריה וחרשה בגוש טלמונים נחשבו שכונות של טלמון, ונופי־נחמיה בשומרון נחשב לרחלים ב'. זאת, אף שבפועל מדובר ביישובים שונים, גם בגלל המרחקים ביניהם וגם בגלל האופי השונה והקהילות המגוונות.
אלא שפתרון הביניים הזה יצר אתגרים רבים. בהקמה של יישוב רגיל, כל הגורמים השותפים בהקמת התשתיות מגיעים למקום באופן אוטומטי – חברת חשמל, מקורות, בזק, ועוד. אך החברות הללו לא הגיעו באופן מסודר ליישובים החדשים, בשל מעמדם הלא מוסדר.
בהמשך יצר המעמד הזה אתגרים נוספים. כך לדוגמה, מכיוון שבאופן רשמי לא מדובר על יישוב נפרד, הוא לא זכאי לקצין ביטחון משלו ולמרכיבי ביטחון נוספים. לכן, במקרה של אירוע ביטחוני הרבש"צ צריך להגיע מהיישוב הוותיק, השוכן בדרך כלל במרחק של דקות נסיעה יקרות בשעת חירום. ביישובים רבים בחרו לגייס את הכסף מהתושבים כדי להגן על חייהם באופן ראוי, ולהעסיק רבש"צ באופן פרטי.
כך אירע גם ביחס למכרזים על מבני חינוך. אם ביישוב הוותיק היה קיים כבר גן ילדים, היישוב הצעיר התקשה לקבל גן. אומנם לכאורה מדובר בבעיות קטנות, אולם הן מקשות באופן ניכר על החיים בהתיישבות.
גבעות תוכל להפוך לעיר
עד כה המדינה ראתה בוועדים של היישובים הוותיקים כאחראים על היישובים הצעירים. אבל מכיוון שבפועל לא תמיד התקיים קשר הדוק ביניהם, תהליכים רבים לא יצאו לפועל.
כך לדוגמה, היישוב גבעות שנמצא בגוש עציון היה חלק מאלון־שבות, ולכן הרשויות התייחסו אליו עד כה כיישוב במגזר כפרי – אף שמבחינת השטח יש לו פוטנציאל להפוך לעיר במקום אסטרטגי מאוד. ואכן, בעבר נכתבו כמה תוכניות פיתוח עירוניות לגבעות, אבל בשל אותו כשל הן לא יצאו לפועל.
כעת, כשגבעות עומד כיישוב בפני עצמו, שגם קיבל הגדרה של יישוב בעל פוטנציאל להתפתח למועצה מקומית, נפתחה בפניו האפשרות לפנות לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד השיכון ולהציג בפניהם את העתודות של אדמות המדינה שם ואת העובדה שמדובר באזור ביקוש משמעותי – ולהפוך את גבעות לעיר.
בגבעות מתכננים בשלב ראשון פיתוח נרחב כיישוב במועצה אזורית גוש עציון, ובהמשך להפוך למועצה מקומית, בדומה לתהליך שמקדמים כעת בעלי שבבנימין.
עוד יישוב שזכה לקפיצה של ממש הוא נופי־נחמיה, שעבר בתוך כשנתיים הליך הסדרה שלם. בתחילת הקדנציה של הממשלה עוד לא הייתה לו תוכנית בניין עיר (תב"ע) והוא נחשב לחלק מרחלים, אולם בהליך מואץ התקבל אישור לתב"ע, ניתנו טופסי 4 – וכעת היישוב קיבל הכרה רשמית, לרבות סמל יישוב.
ההחלטה הנוכחית מצטרפת למדיניות רחבה שמקדמים גורמים בממשלה ובמועצת יש"ע, שיוצרים תשתית להחלת ריבונות ביהודה ושומרון באמצעות הסרת חסמים להתפתחות ההתיישבות והשוואת השירותים האזרחיים לשאר תושבי ישראל. לאור זאת נעשו צעדים שונים, כמו הקמת מנהלת ההתיישבות במנהל האזרחי שעוסקת בצרכים האזרחיים של התושבים ובפתרון שלהם; ההחלטה על כינוס שבועי של מנהלת התכנון העליונה, ולא רק פעם בכמה חודשים; וביטול החלטה 150, שלפיה נדרשת החלטת ממשלה כדי להקים יישוב, בנוסף לאישור של שר הביטחון להקצאת קרקעות.
מנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים מסר: "זו מהפכה אידיאולוגית, אבל גם מהפכה בשירות לאזרח. כך מחילים ריבונות מלמטה. המשמעות של ריבונות היא שהמדינה מנהלת את העניינים. עד היום זה לא קרה, ועכשיו היא נדרשת לזה יותר ויותר. זה בא לידי ביטוי בפרטי החיים, כמו טיפול בבעיה של כלבים משוטטים וסידור של חלוקת הדואר".
