ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה היום (ד') לדיון שעסק בעומס המבצעי על חיילי הסדיר והמילואים. חלקו הראשון של הדיון היה פתוח ובו נשמעו חיילי מילואים ואימהות למשרתים. חלקו השני של הדיון התקיים במתכונת חסויה ובו קיבלה הוועדה מצה"ל נתונים על שירות המילואים והמערך הסדיר, הצפי לשנת 2025, וסקירה נרחבת על פעולות הצבא להקטנת העומס והרחבת הסד"כ. יש לציין כי שום חבר כנסת למעט יו"ר הוועדה שטרן, לא נכח בדיון.
"התכנסנו היום על מנת לבחון לעומק את סוגיית העומס המבצעי על המשרתים ולוודא שצה"ל עושה הכל על מנת להקל על העומס ככל שניתן", אמר יו"ר הוועדה לנוכחים, "עלינו לזכור שהצבא מתבסס על משאבים ועל כוח אדם, ובדיוק כפי שאנחנו לא מצפים מהצבא להשיג כספים בכוחות עצמו, כך גם לא צריך לצפות מהצבא לגייס כוח אדם בכוחות עצמו. זו היא אחריות שלנו כמדינה לעשות הכל על מנת להרחיב את השורות בצה"ל, ולדאוג לכך שמגזרים נוספים יכנסו תחת האלונקה. לאור האתגרים הביטחוניים הצפויים, עלינו להוביל לשינוי מהותי על מנת שלא להגיע למצב שבו חיילי המילואים והסדיר ובני משפחותיהם יקרסו תחת העומס. החלוקה כאן היא איננה בין שמאל לימין או בין קואליציה לאופוזיציה אלא בין משרתים ולא משרתים ובין אלה שתורמים למדינה לבין אלה שרק לוקחים ממנה".
תהילה אליצור, מארגון "שותפות לשירות" של נשים מהציבור הדתי לאומי אמרה: "אני אשתף בקולות מהשטח, אלה דברים שנמנענו מלומר עד עכשיו אבל כנראה שאין ברירה. יש לי ארבע בנים וחתן במילואים וסדיר, בנוסף יש לי בן שחגג בר מצווה ואח שלו לא הגיע אליה וזה אחרי עשרה חודשים בעזה. אי אפשר היה להוציא אותו למרות שזו יציאה מט"כלית. יש לי בן סטודנט שעשה 270 יום ויש לו עוד צו, לא ברור איך הוא יצליח להשלים את הלימודים. והוא עוד לא נשוי או עם עסק אלא רק סטודנט. אני נשואה לרופא ששירת 340 יום בשנה וחצי האחרונות. יש לו מישהו בפלוגה שאשתו אמרה לו 'עד כאן, זה או הצבא או אני'. בעלי צריך לחפש חובשים לגדוד שלו כי חסרים, עכשיו הדילמה האם כדאי להכניס לעזה אחות בהוספיס עם הכשרה רפואית מתאימה אבל ללא הכשרה קרבית, או מישהו עם הכשרה קרבית אבל שההכשרה הרפואית שלו לא מתאימה. יש משפחות שמתפרקות ואנשים שקיבלו החלטה שבצו הבא הם כבר לא ילכו, הם פשוט כבר לא יכולים. אל תטעו, אלה קולות מהציבור הדתי לאומי הלויאלי שמוכן לשלם מחירים וברובו הצביע לממשלה הנוכחית. אני מדברת בשמם של אלה, שיש כאלה שחושבים שעליהם תמיד אפשר לבנות. אתם כל הזמן סוחטים את אותו לימון שוב ושוב וזה בזמן שיש עץ לימונים מלא שלא נוגעים בו. זה שובר את האמון שלנו במדינה".
עידו קרן, מארגון "כתף אל כתף" הוסיף: "אני בן 22, השתחררתי לפני שנה וחצי, ומאז אני במילואים, עשיתי מעל 400 ימי מילואים, בעצם לא הייתי אזרח. לראות תקציב כזה ביזיוני כמו שעבר אתמול זה בלתי נסבל, התקציב נלקח מהמילואימניקים, מאנשי הקבע, מאמא שלי שאין לה עכשיו יום הבראה. במקום להילחם בחמאס – הקואליציה החליטה להילחם במשרתים".
סא"ל אבישג סבג ראובן, ראש ענף תכנון כוח אדם במילואים ציינה כי "המציאות המבצעית היא מאוד מורכבת, העומס על המשרתים הוא עומס גדול, הסד"כ שאנחנו צריכים גדול יותר ויש לנו פה אתגר משמעותי. אנחנו מנסים לעשות הכי טוב שיש מבחינת בניין כוח ויצירת מסגרות נוספות בשל הצורך והרצון להקל בעומס. אני יודעת שזה לא מורגש למטה, זה ייקח עוד זמן. למול האמירות שנאמרו כאן, אנחנו פועלים לייצר למפקדים כמה שיותר גמישות למטה. נכון שיש קשיים, אבל המג"דים מצליחים לעמוד במשימה גם אם יש התאמות. נעשו לא מעט דברים בהקשר של גדילת הסד"כ, גדלנו ב-25 אחוזים בסד"כ המילואים תוך כדי המלחמה, חלק בהתנדבות וחלק בכפייה. אנחנו עכשיו מתעסקים המון בהסבות. יש כאלה שלא הופעלו ואנחנו עוברים עליהם אחד אחד. אנחנו כל הזמן מנסים למצוא פתרונות, להגדיל את הסד"כ ולערוך שינויים בתוכו. חלק מעניין העומס זה חוסר היציבות, וברור שהתפתחויות מבצעיות ישפיעו. יש את המעטפת של הפרט, האוצר ומשרד הביטחון נתנו למשרתים ועומדת לעבור החלטת ממשלה נוספת שאמנם לא תקל בעומס אבל תעניק עוד עזרה למשפחות. לגבי החוסן, זה אתגר. בגלל זה בחרנו לעשות סגירה לכל משימה, וכל מי שמסיים תעסוקה מבצעית מקבל יומיים במלון עם קב"ן ועיבוד וכל מה שצריך".
