בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והרשיע אזרחית ישראלית בעבירת מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב, לאחר שזוכתה מעבירה זו בבית המשפט המחוזי. השופט אלרון, שכתב את פסק הדין העיקרי, קבע כי מכלול הנסיבות מלמד מעבר לספק סביר כי האדם שהזדהה בשם 'ראמבוד', עמו הייתה בקשר, פעל מטעם מדינת אויב.
כתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז ירושלים, ייחס לאישה עבירות ביטחוניות, ובהן מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב. על פי עובדות כתב האישום, בין השנים 2014–2018 ניהלה האישה קשר עם גורם מודיעין איראני, שהציג עצמו ברשת החברתית כרווק מוסלמי מטהרן המתעניין ביהדות. במסגרת הקשר, היא העבירה לו מידע בנושאים שונים, לרבות תיעוד מבני ציבור בישראל, פרטי מידע על גורמי ביטחון, ותיעוד של מתקנים רגישים – כל זאת, אף שחשדה כי הוא פועל מטעם השלטון האיראני.
בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המשיבה בעבירת מגע עם סוכן חוץ, אך זיכה אותה מעבירת מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב. השופט אילן סלע, שדן בתיק בבית המשפט המחוזי, קבע שלא הוכח מעבר לספק סביר כי ראמבוד אכן פעל מטעם מדינת אויב.
בערעור, שהוגש על ידי המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו, וכי חומר הראיות מלמד בבירור כי ראמבוד היה גורם שפעל מטעם המודיעין האיראני. עוד נטען כי מכלול ההתכתבויות, תיעוד המשימות שביצעה הנאשמת והעניין המיוחד שגילה ראמבוד במידע ביטחוני – כל אלה מחזקים את המסקנה שמדובר בגורם עוין והאישה הבינה זאת בזמן אמת.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי ההתנהלות הכוללת של ראמבוד עולה בקנה אחד עם דפוסי הפעולה של גורמי המודיעין האיראניים. נקבע כי: "האופן בו הציג ראמבוד את עצמו בפני הנאשמות; הרקע הדומה של הנשים אליהן הוא בחר לפנות; הנושאים בהם הביע עניין בחילופי הדברים שניהל עמן; המשימות שהטיל על הנאשמות; סוג המידע שביקש לקבל מהן; ניסיונותיו לאתר קרובי משפחה של הנאשמות אצל גופי הביטחון; ניסיונו לשכנע את המשיבה ואת הנאשמת 1 לפעול לטובת גיוס בניהן לחיל המודיעין; העובדה שראמבוד נמנע מלהיחשף בפני הנאשמות; הצעותיו להיפגש עם כמה מהנאשמות בטורקיה; והתמורה הכספית שהלה הציע לנאשמות עבור ביצוע המשימות שהטיל עליהן – כל אלה מוליכים באופן חד- משמעי למסקנה הגיונית אחת בלבד: עסקינן בסוכן זר שפעל בשורות האויב האיראני או מטעמו. לא בכדי מסרה המשיבה בחקירתה במשטרה כי הייתה בטוחה ב99%- שראמבוד מקושר למשטר באיראן…ואכן: מי שמצטייר כסוכן איראני ומתנהל כסוכן איראני הוא סוכן איראני…".
מהפרקליטות נמסר כי: "בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע באופן חד-משמעי כי מסירת מידע רגיש לגורמים עוינים, גם אם נעשתה בתמימות לכאורה, עלולה לפגוע בביטחון המדינה. פסק הדין מדגיש את חובתם של אזרחי ישראל לנקוט משנה זהירות בקשרים עם גורמים זרים ומחזק את ההגנה על ביטחון המדינה מפני איומים מודיעיניים".
נציין כי בפסק הדין מתח השופט אלרון ביקורת מרומזת על החלטת הפרקליטות שלא לערער במקביל גם על העונש הקל שנגזר על האישה. "על המשיבה נגזר עונש מגוחך, רחוק ביותר מלהלום את חומרת מעשיה; כך שאילו היה מוגש ערעור על חומרת העונש, היה נדרש לאמצו בשתי ידיים ולהשית על המשיבה עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה משמעותית ביותר. בהעדר ערעור על העונש המקל שנגזר על המשיבה – ידינו כבולות", כתב אלרון בחתימת פסק הדין.
