לשנת הכספים החדשה שהחלה בסוף השבוע האחרון, נכנסה איראן כשהיא מצויה במשבר כלכלי ואנרגטי עמוק. המשבר כולל עלייה חדה באינפלציה, התרסקות המטבע המקומי, רזרבות מט"ח מתדלדלות ועוד. אך מדוע הקריסה הכלכלית גרמה לאיראן לייבא קרוב ל-100 טונות של מטילי זהב ומהי ההשפעה האפשרית שלה על פרויקט הגרעין?
לפי נתוני הבנק העולמי, האינפלציה באיראן ב-2023 הייתה השמינית בגובהה בעולם, עם שיעור שנתי של 44.6%. אך במדינה השיעית טוענים כי עליות המחירים בפועל גבוהות בהרבה, כאשר מאז 2019 חצה שיעור האינפלציה השנתי את ה-30%. הבעיה החמורה ביותר מצויה במחירי התרופות והמזון, כאשר בחודש פברואר לבדו האמירו מחירי הירקות בכ-17%.
שנת הכספים התאפיינה בירידה עקבית בערכו של המטבע המקומי וכיום דולר אמריקני אחד שווה כמיליון ריאל איראני, שהפך למטבע השני בחולשתו בעולם אחרי הפאונד הלבנוני. שיעורי אבטלה גבוהים, קריסת הריאל והאינפלציה הנוסקת דחפו מעל 80% ממשקי הבית האיראניים אל מתחת לקו העוני, בהתאם לתקן של הבנק העולמי, כאשר כ-30% מתוך אוכלוסייה זו מוגדרת ככזו שחיה בעוני קיצוני.
מדוע איראן ייבאה 93 טונות זהב?
נתוני הבנק המרכזי חושפים שרזרבות המט"ח של איראן מתדלדלות במהירות, וצנחו ב-75% בשנה החולפת וב-90% בשנתיים האחרונות.
ב-11 החודשים האחרונים הומרו כ-13% מכלל ההון שזורם לאיראן ממטבע-חוץ לזהב, זאת בשל סנקציות בנקאיות אמריקניות. כלומר, במקום לקבל מט"ח עבור הייצוא, ובראשו הנפט, מדינות החלו לשלם לאיראן בזהב. בתקופה זו ייבאה הרפובליקה האסלאמית כ-93 טונות של מטילי זהב בשווי של כ-7.3 מיליארד דולר – פי שלושה מהכמות שיובאה בשנה הקודמת – מרביתם מטורקיה ושיעור גבוה גם מהאמירויות, סין והונג-קונג. כתוצאה מכך, איראן מתמודדת עם מחסור חמור ברזרבות מט"ח.
בנוסף, בחציון הראשון של שנת הכספים החולפת, ממרץ 2024 ועד ספטמבר 2024, ספגה המדינה השיעית בריחת הון המוערכת בכ-12.5 מיליארד דולרים. חובות הממשלה האיראנית זינקו ב-41% במהלך שנת הכספים שאך נגמרה. כדי לכסות את הגירעון התקציבי המתרחב שלה, הממשלה הסתמכה בכבדות על הלוואות מבנקים מקומיים, ניצול הקרן הלאומית לפיתוח והנפקת אגרות חוב.
על פי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), החוב הממשלתי החיצוני של איראן עומד על כ-35% מהתמ"ג, נתון נמוך יחסית (לצורך העניין, החוב היחסי של ישראל כמעט כפול עם כ-69%). לכאורה היה ניתן לטעות ולחשוב שמדובר בנתון חיובי, אך למעשה שיעורו הנמוך יחסית של החוב החיצוני נובע דווקא מהבידוד הפיננסי הקיצוני של איראן ומחוסר היכולת שלה להתקשר עם גופים בינלאומיים שונים והחוב הכולל של המשטר האיראני – שרובו כלפי הלוואות מקומיות – בעצם גבוה בהרבה. התלות הגוברת של הממשלה בהלוואות מקומיות הגבירה באופן חד את הנזילות שעלתה בשנה האחרונה ב-28%, מה שתרם לעליית האינפלציה.
מחסור חמור במים בחודשים הקרובים?
לראשונה, חוותה איראן מחסור בחשמל ובגז בכל עונות השנה. בקיץ האחרון מחסור החשמל הגיע ל-20% מהצרכנים ופגע כהוגן בתעשייה ובהיקף הייצור המקומי, בעוד שהמחסור בגז בחורף זינק ל-25% וגורמים באיראן מזהירים שמחסור באנרגיה עלול להחמיר בלפחות 5% בשנת הכספים הבאה, כאשר ללא הקמת בתי זיקוק חדשים לנפט, המחסור בדלקים כגון בנזין יחריף במהירות.
הכישלון הקולוסאלי של המשטר בהתמודדות עם ההתרסקות, בצירוף חידוש מדיניות הלחץ המקסימלי של הנשיא טראמפ והממשל האמריקני שצפויה לפגוע באיראן אף יותר, גורם לפסימיות גדולה במדינה ושר הכלכלה האיראני – עבדולנאסר חממתי – כבר שילם את מחיר המשבר והודח בתחילת החודש.
בינתיים, משבר המים של איראן הגיע גם הוא לנקודה מסוכנת. לפי דיווחים במדינה, מאגרי המים העיקריים של טהרן נמצאים ב-7% מהקיבולת בלבד, ויש מי שמזהירים מפני מחסור חמור במים עד הקיץ הקרוב.
אורניום שמספיק ל-6 פצצות גרעיניות תוך ימים ספורים
בניגוד מוחלט למצבה הכלכלי, תוכנית הגרעין האיראנית לא עוצרת לרגע. לפי דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שנחשף בסוכנות הידיעות AFP, נכון ל־8 בפברואר היו לאיראן 274.8 ק"ג של אורניום מועשר ברמה של 60%. לפי סבא"א, כ-42 קילוגרמים של אורניום מספיקים לייצור פצצת אטום אחת, כך שאיראן תוכל לייצר כ-6 פצצות אם תעשיר את האורניום במידה מספקת.
לשם ייצור נשק גרעיני מקובל לשאוף להעשרת האורניום לכדי 90 אחוזי טוהר – מה שמכונה "רמת העשרה צבאית" – כאשר תהליך העלייה מ-60% ל-90% צפוי לארוך בין ימים למספר שבועות. עם זאת, עוד במאי היו לאיראן כ-142 ק"ג של אורניום מועשר בשיעור של 60%, מה שהיה עשוי להספיק לה לפיתוח 3 ראשי נפץ, אך לפי ההערכות בעולם איראן עדיין לא הגיעה לכך.
המשוכה העיקרית העומדת בפני האיראנים בדרך להחזקה בנשק גרעיני הוא ההרכבה הפיזית של הפצצה – עניין הנדסי מורכב במיוחד שרק מעטים מאוד ברחבי העולם מבינים בו – כאשר מטבע הדברים הניסיון "לביית" את הגרעין הוא מסוכן מאוד ולכן מדובר בתהליך שלוקח זמן.
לפני חודש דווח בטלגרף הבריטי כי איראן העמידה את אתרי הגרעין שלה בכוננות גבוהה, תוך פריסת אמצעי הגנה נוספים, על רקע חששות גוברים מתקיפה משותפת של ישראל וארה"ב. בנוסף, האיראנים מנסים לשדר עוצמה כלפי חוץ כבר תקופה ממושכת עם סירובם העקרוני לקיים מו"מ עם האמריקנים והצהרות התקפיות כאלה ואחרות של בכירי המשטר.
מאידך, על רקע המצב הכלכלי הקשה, המחאות כנגד משטר האייתוללות מתרחבות בעת האחרונה, ועושה רושם שהמנהיג העליון חמינאי משהה מהלכים שעלולים להגביר את התסיסה נגדו בעם, כמו למשל הורדתו מסדר היום של אכיפה חריפה יותר של חיוב חבישת החיג'אב. ייתכן שהרעש שעושה איראן ביחס לגרעין נועד קודם כל כדי להשתיק את הביקורות מבית ולאגד את העם כנגד האיום החיצוני.
