הממשלה אישרה אמש פה אחד את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשוב ולמנות את ח״כ איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, את ח״כ עמיחי אליהו לתפקיד שר המורשת, ואת ח״כ יצחק וסרלאוף לתפקיד שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי.
שר החוץ גדעון סער תקף את גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, על טענתה כי מבחינה משפטית בעת הזו לא ניתן למנות את השר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי: "לפני 30 שנים התחלתי לעבוד בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. אחר כך עבדתי בלשכת פרקליטות המדינה מול לשכת היועץ. מאז במשך שנים ארוכות עבדתי כמזכיר הממשלה וכשר מול היועצים השונים. השתתפתי פעמיים במינוי היועץ המשפטי לממשלה- פעם אחת כנציג הכנסת בוועדה בראשות השופט בך ופעם שניה כשר המשפטים בממשלה הקודמת. לא היה כדבר הזה. לא היה קרוב לדבר הזה.
בניסיון למצוא דימוי הולם להתנהלות היועצת בלהיטותה לפגוע בממשלה נזכרתי בטייסי הקמיקזה במלחמת העולם השנייה שהתאבדו על יעדי האויב. מה שקורה לנגד עינינו זה ריסוק עצמי של הייעוץ המשפטי לממשלה תוך כדי הניסיון לפגוש בממשלה. מה העילה שמצאה היועצת למניעת המינוי הזה? הרי גם העילה של אי מינוי בשל הגשת כתב אישום מבטאת גישה אקטיביסטית לנוכח לשונו המפורשת של החוק. עכשיו אין גם כתב אישום. יש כנראה עילה חדשה: לבלט״ב. ראשי תיבות של: לא בא לה טוב בעיניים.
כתב השופט ריבלין בעניין הנגבי: ״הנסיבות שבהן ימצא בית המשפט, כי אין מנוס אלא להורות לראש הממשלה להיבחר שר מכהונתו על אף שהאחרון לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, הן חריגות וקיצוניות״. איפה פה אותן נסיבות קיצוניות? איפה הן מתקיימות? זה ״יעוץ מאפשר״? הרי את באת לוועדת גרוניס עם הדגל של ״יעוץ מאפשר״ ואני אחר כך למליאת הממשלה על בסיס התפיסה אותה הצגת ערב מינויך.
יתרה מכך: בית המשפט העליון היום החליט שאין מקום לתת סעד ארעי בעתירות בנושא. אז אם בית המשפט לא נתן צו ביניים נגד המינוי – את מבקשת למנוע את המינוי? איך זה ייתכן? אני מקווה שבית המשפט ימנע בתבונה מלגלוש למקום שאת מנסה להביא אותו".
סוגיית פיטורי ראש השב"כ
אמש השיבה היועצת המשפטית לממשלה למכתבו של ראש הממשלה נתניהו, וקבעה כי על אף טענותיו הוא איננו רשאי לקדם את הליך פיטורי ראש השב"כ, לכל הפחות עד סיום בירור שאלת ניגוד העניינים לכאורה בפיטורין. בפתח המכתב דחתה היועצת את הטענה שפתיחת החקירה נגד יועציו היא תולדת הכוונה לפטר את ראש השב"כ, "אין בסיס לטענות שהעלית בעניין החקירות הפליליות הנוגעות למקורביך. למעלה מן הצורך יובהר, כי סדר הזמנים מדבר בעד עצמו: תחילה נפתחו החקירות, על בסיס מידע שהתקבל, ורק לאחר מכן הודעת על כוונתך לפטר את ראש השב"כ.
"כפי שכבר הבהרתי, לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה של ראש השב"כ עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך. אף מכתבך מאתמול מתמקד במידה רבה בחקירות הפליליות וממחיש את הצורך שעליו עמדתי בהשלמת הבירור לגבי אפשרותך לעסוק בנושא פיטורי ראש השב"כ בעת הזו", ציינה היועצת.
עוד טענה בהרה מיארה, כי "מכל מקום, טרם הבאת הצעת החלטה בדבר סיום הכהונה לממשלה, נדרש יהיה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. זאת, בהתאם לכללים שקבעה הממשלה עצמה בנושא". נציין כי ככל הנראה כוונתה של היועצת היא להחלטה 1148 של הממשלה ה-34, אך לדעתם של משפטנים בכירים רבים החלטה זו נוגעת לבכירים אחרים, אך לא לראש השב"כ.
"לאור האמור, לא ניתן לקיים עתה את ישיבת הממשלה המתוכננת לדיון בנושא", קבעה היועצת והוסיפה "אציין עוד, כי הליך פיטורים של ראש שב"כ, הוא חסר תקדים. נדרש לקיים הליך תקין וסדור, על בסיס תשתית עובדתית מוצקה, ולאחר שניתנה לראש השירות הזדמנות להציג את התייחסותו לטעמים העומדים בבסיס ההחלטה המבוקשת. ההליך התקין מחייב כי הטענות לא יעלו לראשונה בישיבת הממשלה שאמורה לקבל החלטה בנושא. כך, בכל החלטת ממשלה לא כל שכן בהחלטה העוסקת בנושא כה רגיש".
אמש שיגר ראש הממשלה מכתב חריף ליועצת, בו תקף את התנהלותה בסוגיית פיטורי ראש השב"כ, "כידוע, הפסקת כהונת ראש השב"כ היא בסמכותה הבלעדית של הממשלה לפי סעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי תשס"ב-2002. מדובר בהחלטה ביטחונית ממדרגה ראשונה. כך בשגרה וכך, ביתר שאת בעת חירום ובשל אתגרים ביטחוניים דחופים. ניסיונך ליטול את שיקול הדעת הביטחוני של הממשלה בעת מלחמה ובאצטלה של יעוץ משפטי, הוא כפירה מסוכנת – לא ראשונה – בסמכות מפורשת של הממשלה".
בהמשך המכתב תקף נתניהו את הנימוקים אותם נתנה בהרב מיארה להנחייתה "רמיזותייך על חשד ל'אי חוקיות וניגוד עניינים' הן היפוך גמור של הצדק. הנחיותייך על פתיחה סדרתית בחקירות נגד אנשי ראש הממשלה, שאפילו במשטרת ישראל לא מבינים את תכליתן, הן שימוש לרעה בסמכותך ופרקטיקה פסולה שהפכה לשיטה וכל מטרתה היא שלילת סמכות מהדרג הנבחר.
"החקירה שהזכרת הומצאה יש מאין כדי לפגוע בסמכותו של ראש הממשלה וממשלת ישראל", האשים נתניהו, וטען כי היא "נועדה לטרפד ולכבול את ידיה של הממשלה מקיום כל דיון עתידי על סיום תפקידו של ראש השב"כ. זו שיטה שקופה להפקעת הסמכות מהדרג המדיני הנבחר והעברתו לפקידים. במהופך לדברייך – הכוונה לסיים את כהונת ראש השב"כ לא באה על רקע החקירה. ההפך, ה'חקירה' היא שנולדה לאחר שהאפשרות להפסקת כהונתו עלתה על הפרק ופורסמה בתקשורת".
לדבריו, "טענתך שתפקיד ראש השב"כ 'אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה' היא מניפולציה. ראש הממשלה והממשלה מעולם לא דרשו חובת אמון אישית. המחוקק הוא זה שקבע שהשירות נתון למרות הממשלה וראש הממשלה הוא הממונה על ראש השירות. מכאן, שכדי לממש את תפקידם, הממשלה וראש הממשלה חייבים להאמין בראש השירות וביכולותיו להוביל את השירות בהצלחה מול האתגרים הדחופים. זהו האמון שנפגע. ראש השב"כ אינו מכהן במשרת אמון והניסיון להציג את חוסר האמון של ראש הממשלה בראש השב"כ כאילו מדובר ב'משרת אמון' הוא מניפולציה לשונית במילה אמון. לאור האתגרים הדחופים, זו לא רק סמכותה הבלעדית של הממשלה לבחור ראש שירות שיש לה את האמון בו שיתמודד עם האתגרים הביטחוניים הדחופים – זאת חובתה".
"בישיבתה הקרובה, תדון הממשלה, בין היתר, בסיום כהונתו של ראש השב"כ, על רקע אובדן האמון מצד ראש הממשלה ומצד חברים רבים בממשלה. אל הישיבה הזו תזומני. תוכלי לשמוע במהלכה בפירוט את הנימוקים להצעת ההחלטה ולהשמיע את עמדתך המשפטית בטרם תתקבל החלטתה של הממשלה בעניין", חתם נתניהו את מכתבו. עם זאת בסופו של דבר פיטורי ראש השב"כ לא עלו לדיון בישיבת הממשלה אתמול בערב.
