באומץ רב, בזה אחר זה, מתיישבים מול המצלמה גברים, חלקם צעירים יותר, חלקם פחות, חלקם הסירו את הכיפה והפאות, וחלקם עוד מגדירים עצמם חרדים. המשותף לכולם הוא שבילדותם הם עברו טראומה בלתי נתפסת, כאשר הוכו, הושפלו ועונו בזמן לימודיהם בחיידר. הם מספרים בקול רועד על מכות שספגו מסרגלים, הצפייה הבלתי נסבלת בחברם לכיתה מוכה קשות בידי גבר מבוגר, העינוי המנטלי שהעביר אותם מנהל המוסד וזה עוד רק קצה המזלג. מי שמנצח על הפרויקט הזה, שנקרא "החיידר" ועולה ב-HOT8, הוא מני פיליפ, במאי מוכר וחרדי לשעבר, שחווה את אותם דברים בדיוק.
"עברו המון שנים מאז שלמדתי בחיידר", הוא מספר, "לא העליתי בדעתי שהאלימות עדיין במוסדות האלו אחרי כל הזמן הזה. ולפני כמה שנים, אח שלי כתב פוסט עם תיאורים מחרידים על מה שהוא עבר. הוא למד אחריי באותו החיידר, וזיהיתי את השמות של הרבנים ממה שהוא כתב. היו שם סיפורים מאוד קשים. זה יצר תגובת שרשרת. אנשים הגיבו, סיפרו גם את הסיפורים שלהם, העלו פוסטים. זה קרה בתוך קבוצה שניהלנו שקראו לה 'בוחרים מחדש'. פתאום הפוסט צבר מאות שיתופים, העתיקו אותו בעוד מקומות. העלו את זה גם בקבוצת פייסבוק גדולה של חרדים. שיטפון של סיפורים וכל אחד מזעזע מקודמו.
"היו גם אנשים נורא צעירים שרק סיימו את החיידר. ביניהם עוד קרוב משפחה שלי, שהייתי בשוק ממה שהוא עבר. חשבתי שהוא ספציפית לא למד בחיידר שמכים בו. הסתבר שהתופעה הזו הייתה קיימת בהמון מקומות. היום אני יודע שיש חיידרים שלא מכים בהם, אבל מנגד יש המון שכן. הזמנו את מי שרוצה לספר את הסיפור. כל מי שרצה אמרנו לו כן. ויצאנו לצילומים. אחרי זה שלחתי את הכל ל-HOT8 ויצאנו לדרך".
אתה חושב שזה יגיע לחברה החרדית? לפחות להנהגה שלה?
"קשה לדעת לאן יתגלגלו הדברים. אני יודע שרוב הציבור החרדי לא צופה בטלוויזיה, אבל מוצאים את הדרך לצפות בסרטים שנעשים על החברה החרדית או על ידי יוצרים חרדים, וזה עובר מפה לאוזן. המגוון מאוד רחב. יש כאלו שמעולם לא ראו סרט ולא רוצים לראות סרט. אנשים במשפחה שלי, למשל, שלא יראו ולא ידעו על הסרט מעולם. האם זה יעשה שינוי? כמה יעשה שינוי? האם זה ייכנס לקהילות סגורות? אני לא יודע. אני מקווה".
לפני כמה וכמה שנים, פיליפ היה זמר חסידי מצליח, ששמו היה מוכר גם מחוץ לקהילה החרדית. בתהליך שתיעד באופן חושפני בסרטו ״ויהי חושך ויהי אור״, הוא מתאר את יציאתו בשאלה, יחד עם ארבעה מאחיו, הגירושים שעבר והתנכרות החברה החרדית אליו, עד כדי ניסיון למנוע ממנו לראות את ילדיו.
"כיום אני בקשר עם המשפחה, אבל לא עם אנשים מהחיידר. היציאה בשאלה בדרך כלל גורמת לנתק. חלק מהקושי הגדול, זה שהרבה פעמים מאבדים הכל – משפחה, חברים. זה לא מסע פשוט, אתה משלם עליו מחיר מאוד קשה".
הוא אמנם סחב על נפשו את הצלקות מאותם שנים קשות בחיידר, אך רק התהליך של יצירת הסרט פקח את עיניו וגרם לו להבין כמה השפיעו עליו אותם מכות ממוריו.
"הצילומים היו מאוד קשים. מין רצף של סיפורים שמזעזע לשמוע. למרות שרוב מי שדיברו הם אנשים שכבר לא למדו בחיידר וסיפרו על העבר. הם לא הפתיעו אותי. גם אני יודע שזה כבר היה. אבל ככל שעבדתי על הסרט, הבנתי כמה זה השפיע עליי. הדברים שעברתי נעלו אותי בהמון מובנים. ופתאום נפל לי האסימון, שהרבה דברים שקרו לי, במערכות יחסים, עם חברים, עם המשפחה והילדים, עם האחים, נבעו מזה. פתאום הכל קיבל הגיון. הבנתי כמה האלימות שעברתי הפכה את כל הבחירות שלי בחיים. כשיש כל כך הרבה פחדים מוטמעים, אתה מתחיל להתנהל לפיהם. בלי לשים לב אחרים מהווים לך מקור סכנה, אתה מדבר איתם עם פחד, ואתה לא יודע שאתה בכלל מפחד. זה משהו שהעבודה על הסרט מאוד פתחה אצלי. זה שינה לי את ההסתכלות על החיים".
הסרט שיצא עכשיו וזמין לצפייה ב-HOT8, ב-HOT VOD וב-NEXT TV, כבר עורר הדים רבים שהגיעו למני, ואף חשפו אותו לסיפורים שלא דמיין בעצמו.
"אני מאוד מופתע מהחשיפה הגדולה שהסרט קיבל", הוא מציין, "אין עיתון בארץ שלא כותב על זה. זה טוב ומפתיע לטובה, אבל מה שמשמח אותי זה בעיקר שסרט מאפשר לאנשים לדעת שהם לא לבד. אנשים שעברו את ההתעללות הזו, שהיא הורסת חיים. אני יודע את זה ברמה הכי אישית, והכי קרובה שיכולה להיות. אתה הולך עם הפצעים האלו, וכל מי שמסביבך סובל מזה. היום קיבלתי הודעה שמישהי כתבה לי שהבן זוג שלה הוא מהחברה החרדית לשעבר. היא סיפרה לי שהכו אותו, עם אקדח דבק, דחפו לו סרגל בגב. הזדעזעתי. זה סרט שמראה את הסבל והנזק, ההריסה של האמפתיה והיכולת להרגיש.
איך האלימות הזו מסתדרת עם חברה שמקשיבה להלכה?
"זו שאלה טובה. הדיון הזה נמצא בהלכה עצמה. יש ויכוח הרבה שנים על הנושא הזה. אני יודע שבחברה החרדית עצמה יש אנשים שמתנגדים לאלימות הזו, ואפשר לראות שאצל חלק זה מפסיק. אני מקווה שזה יתרחב יותר. כל מוסד שמפסיק את האלימות, לא מציל ילד אחד, הוא מציל את כל הילדים בבית ספר. כי אין דבר כזה ילד שרואה איך מכים את חברים שלו, והוא לא נפגע. זו טראומה שלפעמים יותר קשה מהתעללות עצמה. ילד שנפגע הופך להיות אדם פגוע".
