תעשיית הבידור יכולה סוף סוף לנוח, אחרי עונת טקסים אינטנסיבית במיוחד, וטקס אוסקר אחד שהגיע לסיומו.
בעוד מתקיימת מחוץ לדלתות האולם מחאה פרו פלסטינית, על השטיח האדום צעדה הישראלית גל גדות שהגישה את פרס אפקטים ויזואליים עם רייצ'ל זגלר, אויבתה על המסך בסרט "שלגיה" וגם בחיים האמיתיים, לאחר ששילחה בה קבל עם וטוויטר בה עם דעות פרו פלסטיניות.
עוד לפני הטקס עצמו, גדות הסתובבה בראש זקוף, בשמלה אדומה ובלי שמץ של סיכה או שתי צמות. מי שכן בחרו לעטוף את עצמם בסממנים פרו פלסטיניים, כמו דגלים וכאפיות שחור-לבן הם דווקא אנשי הצוות של הסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" שקטף את פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר. כזכור מדובר בסרטם של באסיל אדרא, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור, בו נראים שניים מהיוצרים, אדרא ואברהם נאבקים בחיילי צה"ל בעת פעילותם במסאפר יטא, קבוצת כפרים בדרום הר חברון. אדרא ואברהם עלו לנאום עם זכייתם בפרס ואמרו "הפכתי לאבא ואני מקווה שבתי לא תחווה את החיים שלי. חיים של שלטון כוחני, החיים שהקהילה שלי במסאפר יטא חיה תחת הכיבוש. אנחנו קוראים לעולם לפעול להפסקת אי הצדק נגד חפים מפשע".
"עשינו את הסרט הזה, פלסטינים וישראלים כיוון שיחד הקול שלנו חזק יותר", הוסיף אברהם, "אנחנו רואים זה את זה. הסבל של ישראלים ועזתים חייבים להיפסק. החטופים הישראליים חייבים להשתחרר. אני רואה בבאסל אח שלי, אבל אנחנו לא שווים. אני חופשי והוא חי תחת משטר, בלי שליטה על חייו. יש חיים שונים משני צידי הגבול…העם שלי יהיה בטוח, כשהעם של באסל יהיה חופשי. זה לא מאוחר מדי, אין לנו ברירה אחרת".
שר התרבות מיקי זהר מסר בתגובה: "הזכייה של הסרט ״אין ארץ אחרת״ באוסקר היא רגע עצוב לעולם הקולנוע – במקום להציג את מורכבות המציאות שלנו, בחרו יוצרי הסרט להדהד נרטיבים שמעוותים את דמותה של ישראל בעולם. חופש הביטוי הוא ערך חשוב, אך להפוך את ההשמצה של ישראל לכלי לקידום בינלאומי זו לא יצירה – זו חבלה במדינת ישראל.
זו בדיוק הסיבה שהעברנו את הרפורמה בקולנוע – כדי לוודא שהמשאבים הציבוריים יופנו ליצירות שמדברות לקהל הישראלי, ולא לתעשייה שעושה קריירה מהכפשת המדינה בפסטיבלים זרים".
הטקס, שהועבר בשידור חי לישראל על ידי yes, הונחה על ידי הקומיקאי קונאן או'בריאן, שזו הופעתו הראשונה כמנחה על הבמה הנוצצת. או'בריאן לא חסך בעקיצות במונולוג שנון, אבל גם התייחס כמובן לשריפות בלוס אנג'לס שפגעו גם בביתו שלו, והפנה את תשומת הלב פעם אחר פעם למוקד התרומות שהיה פתוח כל הערב. את הטקס הגדול פתחו שתי הכוכבת הענקיות של הסרט "מרשעת", אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו עם שירן המשותף.
מרשעת רשמה לעצמה עוד זוג הישגים מרשים, עם פרס עיצוב התלבושות שבפעם הראשונה בהיסטוריה הוענק למעצב תלבושות אפרו אמריקאי, ועיצוב התפאורה שאכן הגיע לו, אחרי שכל סט וסט בסרט הוקם במיוחד, וללא עזרת טכנולוגיה.
זו שלקחה לגרנדה את התואר היוקרתי, היא זואי סלנדה על תפקידה המרשים באמיליה פרז, שעל פי התגובות, לא הרשים מספיק את הקהל בבית, לפחות לא כמו גרנדה. בגזרת התסריט אין יותר מדי הפתעות. שון בייקר לקח את הפרס על כתיבת הסרט שסחף המונים ברחבי העולם אנורה, ואילו פיטר סרוגהן, שעיבד את התסריט לסרט המופתי עד שייצא עשן לבן, לקח בפעם השנייה את הפרס על התסריט המעובד הטוב ביותר.
רשימת הזוכים המלאה
השחקן הראשי הטוב ביותר – אדריאן ברודי, "הברוטליסט"
שחקנית המשנה הטובה ביותר – זואי סלדנה, "אמיליה פרז"
שחקן המשנה הטוב ביותר – קירן קאלקין, "כאב אמיתי"
הבימוי הטוב ביותר -שון בייר, "אנורה" –
התסריט המקורי הטוב ביותר – "אנורה", שון בייקר
התסריט המעובד הטוב ביותר – "עד שייצא עשן לבן", פיטר סטרוגהן
השיר הטוב ביותר – אמיליה פרז, El Mal
הפסקול הטוב ביותר – "הברוטליסט"
הסרט הבין-לאומי הטוב ביותר – "אני עדיין כאן", ברזיל
סרט האנימציה הטוב ביותר – "עם הזרם" –
הסרט התיעודי הטוב ביותר – "אין ארץ אחרת"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר – "מרשעת"
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר – "יופי מסוכן"
הסאונד הטוב ביותר – "חולית: חלק שני"
העריכה הטובה ביותר – "אנורה" – זוכה
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר – In the Shadow of the Cypress
