בשנים כתיקונן, כידוע, פורים הוא החג היחיד שלא כולם חוגגים בארץ באותו יום: ברוב המקומות חוגגים בי"ד באדר, אך בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את שושן פורים – בעיקר בירושלים, ובעוד מספר מקומות (ביניהם שילה, צפת, לוד וחברון) חגגים בשני הימים מחמת הספק.
השנה יחול י"ד באדר (14 במרץ) ביום שישי – ובכל הארץ יחגגו את פורים עד לכניסת השבת (להסבר מתי אוכלים סעודת פורים ביום שישי – לחצו כאן). אך בירושלים הסיפור מסתבך: חכמים תיקנו שלא קוראים את המגילה בשבת, מחשש שאנשים יטלטלו אותה ברשות הרבים, וגם סעודת פורים לא אוכלים בשבת, כי הסעודה צריכה להיות לכבוד פורים ולא לכבוד השבת. אז מתי נחגוג השנה את שושן פורים?
כפי שאפשר להבין מהכותרת, פורים השנה יתחלק לשלושה חלקים:
ביום חמישי בערב ובבוקר יום שישי קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים – ממש כמו בכל הארץ. יהיו שיגידו שזה רעיון טוב שהירושלמים ילמדו איך מרגישים כל הפרזים, שמגיעים ברוב השנים לקריאת מגילה כשהם חלשים מתענית אסתר, אך הטעם האמיתי של ההלכה הוא כמובן אחר: קוראים את המגילה לפני השבת מפני שתחילה יש לקרוא את המגילה ולפרסם את הנס. חכמים למדו שאין לאחר את קריאת המגילה אחר זמן הנס, מהפסוק (אסתר ט, כז): "וְלֹא יַעֲבוֹר". המתנות לאביונים צמודות תמיד למקרא מגילה מפני ש"עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה", כלומר הם רגילים בכל שנה ללכת לבית הכנסת לבקש צדקה מייד אחרי מקרא המגילה.
בשבת (ט"ו באדר) אומרים 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון. בתפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני את פרשת הפורים – 'ויבוא עמלק" (מפטירים במלחמת שאול בעמלק, בדיוק כמו בשבת זכור – זהו המקרה היחיד שבו מפטירים את אותה הפטרה בשתי שבתות רצופות). הרב אליעזר מלמד כותב בספר "פניני הלכה" שטוב להוסיף בשבת באכילת בשר ושתיית יין יותר מהרגיל, מפני שיש סוברים שמצוות סעודת פורים בשבת. ואם אפשר ויש עירוב – טוב לשלוח מנות בצנעה ביום שבת.
ביום ראשון (ט"ז באדר, 16 במרץ) מקיימים את סעודת הפורים, וכן שולחים משלוחי מנות. את הסעודה אפשר לקיים רק אחר שהגיע יום הנס, ואת משלוח המנות דוחים ליום ראשון מפני שמשלוח מנות קשור לסעודה.
אגב, לפי הלוח של ימינו, רק שושן פורים יכול להיות בשבת – מפני שאם פורים דפרזים היה יוצא בשבת, פסח היה יוצא ביום שני, וזה בלתי אפשרי.
