ראש המוסד דדי ברנע, מאשר כי בזמן ההוצאה לפועל של מבצע פיצוץ הביפרים, פוצצו פי עשרה יותר מכשירים מאשר אם המבצע היה מתקיים בתחילת המלחמה. בכך, הוא סותר לכאורה את דברי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
בראיונות שנתן בתחילת החודש, טען גלנט כי ההימנעות מפיצוץ המכשירים בתחילת המלחמה, הוא ההחמצה הביטחונית הגדולה ביותר של ישראל.
ברנע התייחס אל מבצע הביפרים בדברים שנשא היום (שלישי) בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS , שם קיבל פרס עבור 'המוסד'. ברנע אמר בדבריו כי "בסמל המוסד חקוק הפסוק 'באין תחבולות ייפול עם ותשועה ברוב יועץ'. לאור פסוק זה המוסד ממש את יעודו לביטחון המדינה ואזרחיה. מבצע הביפרים הוא דוגמה מובהקת למימוש ייעודנו". עוד אמר ברנע כי מבצע הביפרים תוכנן בידי עובדי המוסד ביצירתיות, תוך שימוש בתחכום ותחבולה. "הוא מבטא חדירות מודיעינית והיכרות עמוקה של היריב, עליונות טכנולוגית ויכולות מבצעיות מהשורה הראשונה. המבצע מסמל את נקודת המפנה במלחמה בצפון, ואת נקודת הפתיחה לעשרת הימים במהלכם התהפכו היוצרות מול אויבינו. ניתן למתוח קו ברור מהביפרים, עד לחיסול נסראללה, ועד להסכם. חיזבאללה ספג מכה קשה ביותר ששברה את רוחו של הארגון".
ברנע תיאר כי המוסד התכונן למלחמת לבנון השלישית מאז 2006. "מבצע הביפרים הוא מבצע 'צעיר' ביחס למבצע מכשירי הקשר שהופעל למחרת היום. מבצע מכשירי הקשר פותח לפני כעשור עוד בתקופתו של תמיר פרדו כראש המוסד והמשיך בתקופתו של יוסי כהן. הרעיון למבצע הביפרים עלה לראשונה כאשר הבנו שמבצע מכשירי הקשר איננו יעיל בכל מצבי הלחימה. לכן, חשבנו על דרך אחרת לפגיעה במחבלי חיזבאללה – באמצעות פיצוץ מכשיר הצמוד תמיד לגופם. האנשים היצירתיים שלנו זיהו את ההזדמנות.
"תשתיות המבצע הראשונות הוקמו בשלהי 2022. המשלוח הראשון ללבנון ובו 500 ביפרים בלבד הגיע שבועות ספורים לפני הטבח הנורא של שבעה באוקטובר. באותו הזמן אלפי מכשירי הקשר מהמבצע הוותיק יותר היו ברובם מאופסנים במחסני חיזבאללה. הפעלת שני המבצעים בתחילת המלחמה לא הייתה מביאה להישג העוצמתי בשדה הקרב אליו הגענו במועד הפעלתו. במועד בו הופעל המבצע בסופו של דבר פוצצו פי 10 יותר מכשירי ביפר משהיו בידינו בתחילת המלחמה ופי שניים יותר מכשירי קשר. הדילמה ב-17 בספטמבר 24 הייתה גדולה מאוד. בדיון הוצגו שתי אסכולות ששתיהן היו נכונות לשעת הצגתן. ראש הממשלה קיבל החלטה בניגוד מוחלט לעמדה הרווחת בדיון והנה אנחנו כאן מקבלים את הפרס".
לדבריו כמות החומר הנפץ בכלל הביפרים ובמכשירי הקשר לא עלתה על זה שבמוקש אחד, "אך שבירת הרוח של חיזבאללה הייתה עוצמתית".
לעומת ברנע היום, גלנט אמר בריאיון לידיעות אחרונות לפני כשלושה שבועות כי "ב-11 באוקטובר היינו יכולים להשיג 90 אחוז ויותר, כי חלק מהרקטות (של חיזבאללה) היו מרוכזות במחסנים. עוד לא פיזרו אותן בשטח. גם היינו יוצאים לתמרון בדומה לתמרון שעשינו לבסוף. וכשאתה מתחיל לתמרן, 15 אלף מחבלים שמים עליהם אפוד. על האפוד הזה יש מכשירי קשר ממולכדים, כמו הביפרים. וכשאתה מפעיל, אז 15 אלף, או 12 אלף נהרגים מהפיצוץ הזה".
ברנע התייחס בדבריו היום גם אל החטופים בשבי הטרור בעזה, ואמר כי "משימתנו לא הושלמה. יש לנו מחויבות להשיב את כל החטופים – החיים והחללים. זה הציווי המוסרי העליון – להשיב אותם ממנהרות התופת. אין תחושה עילאית יותר, גם לא בעת מימוש מבצע רב-השפעה, כמו הערכיות והשליחות של השבת החטופים. זו משימה שעומדת לנגד עיניי משבעה באוקטובר".
לצד המוסד, זכתה בפרס המכון למחקרי ביטחון לאומי, הקואליציה הישראלית לטראומה. וזאת, כאות הוקרה על תרומתה הייחודית לחוסן החברתי של מדינת ישראל במהלך מלחמת 'חרבות ברזל'.
