בתחילת החודש אמר שר האנרגיה האיראני, מוחסן פקנג'אד, כי על-מנת לפתור את המחסור באנרגיה בתקופת החורף תיזקק איראן להשקעה אסטרונומית של כ-45 מיליארד דולרים. עם זאת, בשיחה שערכנו עם גורם מודיעיני הוא סיפר כי המשבר חריף אף יותר מכפי הנטען.
המשבר ממשיך להעמיק וב-22 מחוזות מתוך ה-31 באיראן כולה הושבתו היום (ב') השירותים הציבוריים לחלוטין, לרבות משרדי ממשלה, בתי המשפט, בנקים ומוסדות לימוד. הסגירות, שנגרמו בשל מחסור חמור בגז והפסקות חשמל, הפכו את שבוע העבודה באיראן לכזה הכולל לעיתים רק יומיים או שלושה בתקופה האחרונה. לפי אותו גורם הפסקות החשמל בערים הגדולות באיראן הגיעו לרמה חסרת תקדים, קל וחומר בערים הקטנות ובאזורים הכפריים יותר, בהם מתגוררים מרבית התושבים באיראן.
מזג האוויר שהפך לקשה יותר בעת האחרונה, כולל שלגים, גשמים וירידה בטמפרטורות, העמיס עוד יותר על תשתיות האנרגיה השבריריות של המדינה, ובכירי מחוזות שונים הודיעו על השבתת השירותים באזורים מרכזיים במדינה, לרבות טהראן ואספהאן, שניים משלושת המחוזות המאוכלסים במדינה. הרשויות המקומיות בטהראן רבתי הורו על כיבוי כל מערכות החימום כדי לחסוך בדלק.
שבוע העבודה באיראן אינו מסונכרן עם הכלכלה העולמית מזה שנים, שכן סוף השבוע במדינה חל בימי חמישי ושישי במקום בשבת וראשון ויחד עם הסגירות התכופות יוצא שאיראנים מתקשים לקיים עסקים עם העולם במשך מחצית החודש ואף למעלה מכך. קיצור שבוע העבודה מגיע על רקע התקופה שלפני הנורוז – ראש השנה הפרסי שבהתאם למסורת הזורואסטרית יצוין ב-20 במארס – פרק זמן שבו העסקים פורחים לרוב וקמעונאים רבים מסתמכים על עלייה עונתית במכירות, אך השנה הן בשפל.
בעוד משטר האייתוללת תולה את ההשבתות התכופות בתנאי מזג האוויר, השירותים המטאורולוגיים באיראן דווקא אינם מצביעים על טמפרטורות חריגות לעונה או על שלגים כבדים ברבים מהמחוזות שנפגעו. בערוץ הפרסי-לונדוני "Iran International" נטען כי תנאי מזג האוויר הקשים אומנם החמירו את המצב, אך הגורם לשביתות הוא בכלל שיקול פוליטי של המשטר. "הממשלה מכריזה על הסגירות האלה כדי להסתיר את הכישלון שלה בניהול תשתיות האנרגיה. הם יודעים שאם לא ישביתו, אנשים יצאו להפגין על מחסור בחימום וחשמל," נכתב שם.
סגירת המגזר הציבורי הפכה לתופעה תכופה באיראן, כאשר בחודשים האחרונים נסגרו בתי ספר ומשרדים שוב ושוב בשל זיהום אוויר, סופות אבק, קור ומחסור בדלק.
רבים מתושבי איראן דיווחו ברשתות החברתיות כי בבתי ספר במחוזות מסוימים הוכרזה השבתה מבלי שסופקה חלופה של לימודים מקוונים. אחרים טענו כי ממילא החינוך הווירטואלי אינו יעיל, שכן הפסקות החשמל פוגעות גם בגישה לאינטרנט. תשתית התקשורת המיושנת של המדינה גם חסרה מערכות גיבוי של סוללות, מה שפוגע גם כן בחיבור במקרים רבים.
לא זו אף זו, הריאל האיראני ממשיך להיחלש מול הדולר האמריקני על רקע הלחצים הכלכליים הנובעים מהסנקציות האמריקניות. נפילת המטבע פגעה עוד יותר בכוח הקנייה, ורבים מהצרכנים אינם מסוגלים להרשות לעצמם אפילו מוצרים במחירי מבצע.
כבר בדצמבר נאלצה איראן לסגור משרדים ובתי ספר במספר מחוזות ברחבי המדינה בשל המחסור באנרגיה ועוד בספטמבר דווח כי משבר האנרגיה באיראן כה גדול עד שהרפובליקה האסלאמית נאלצת לייבא גז מרוסיה כדי לעמוד בצרכים של תושביה גם בשעות שבהן היא לא מבצעת את ההשבתות היזומות. עם זאת, ההשבתות הולכות ומתפשטות ליותר ויותר מחוזות והן הולכות ונעשות צפופות יותר.
הפתרון: קפיטליזם
לאור משבר האנרגיה והבור הכלכלי שרק הולך ומעמיק ועל רקע הכוונה האיראנית להעלות באופן משמעותי את תקציב צבא איראן, הציע היום (ב') הרמטכ"ל האיראני, הגנרל מוחמד באקרי, הציע פתרון מפתיע במידת מה בדמות הפרטה: "האופן שבו ניתן להציל את המדינה הוא פנייה אל העם. אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הכלכלית, הפתרון הוא לפנות למגזר הפרטי ולהפקיד את העבודה בידי האנשים".
במאמר מוסגר חשוב לציין כי באיראן יש בפועל שני צבאות שמתפקדים במקביל: משמרות המהפכה המונהגות בידי הגנרל חוסיין סלאמי וצבא איראן – שמכונה לעתים "הצבא של השאה" – ובראשו עומד כאמור באקרי.
ההתבטאות הפוליטית של הרמטכ"ל שדוחף לאימוץ רפורמה קפיטליסטית במשק האנרגיה נשמעת פחות מפתיעה כאשר לוקחים בחשבון כי הכוחות המזוינים של איראן, ובמיוחד משמרות המהפכה, נהנו מגלי ההפרטה הקודמים. בהצעת התקציב לשנת 2026-2025 שהגיש הממשל האיראני (וצפוי להיות מאושר עד ה-20 במארס), מתעתד בית המחוקקים האיראני להגדיל את תקציב הצבא פי שניים וזאת לצד הגדלת תקציב משמרות המהפכה.
במג'לס מתכננים להעביר לכוחות המזוינים כמחצית מרווחי הנפט והגז של הממשלה שעומדים כיום על כ-24 מיליארד אירו. דו"ח של סוכנות הידיעות רויטרס מ-2024 מצא כי משמרות המהפכה שולטות כבר היום בעד מחצית מיצוא הנפט של איראן, ומממן באמצעותו את פעילותו הצבאית ואת בעלי בריתו.
בניגוד להצעת הרמטכ"ל, באיראן חוששים כי המגמה דה פקטו דווקא של הלאמת משאבים. התקציב החדש של המדינה מאפשר למשרד הנפט להתקשר עם צדדים שלישיים לניהול שדות נפט וגז לצורך כיסוי חובות, מה שמעורר חשש שהחוזים הללו יגיעו לידי ישויות שנחזות כפרטיות או חצי-פרטיות אך בפועל מנוהלות בידי הממשל או מקורביו, כגון קרנות דתיות או תאגידים השייכים למשמרות המהפכה.
באופן הזה, במקום להגיע לעסקים פרטיים אמיתיים, המדינה תשמר את אחיזתה במשאבים ועשויה אף להגבירם. נתונים שפרסם לאחרונה הבנק המרכזי של איראן מצביעים על ירידה משמעותית במעורבות המגזר הפרטי בסחר החוץ, כאשר ישויות ממשלתיות הן אלו שמקבלות את רוב מטבע החוץ. נתוני המכס מראים כי במספר שווקים, הדומיננטיות של הממשל האיראני בייצוא מתוך הייצוא הכולל של איראן דווקא מתחזקת.
