השנה יחול פורים ביום שישי (י"ד באדר, 14 במרץ). פורים שחל ביום חמישי זו תופעה נפוצה, ואז שושן פורים יוצא בשישי, כך שהירושלמים מתורגלים במצב הזה. אבל השנה הירושלמים חוגגים פורים משולש, ויאכלו סעודת פורים דווקא ביום ראשון, ואנשי הפרזים צריכים לדחוס קריאת מגילה, מתנות לאביונים ומשלוחי מנות וגם לאכול סעודת פורים, והכול ביום שישי כשהשבת כבר דופקת על הדלת. כיף גדול.
אבל מתי אוכלים סעודת פורים ביום שישי? מסתבר שיש כמה אפשרויות:
בספר פניני הלכה כתב הרב אליעזר מלמד שכאשר פורים חל ביום שישי, נוהגים לכתחילה להתחיל את הסעודה לפני הצהריים, משום כבוד השבת. חצות היום של פורים השנה תהיה בערך ב11:45.
מי שלא הספיק להתחיל את הסעודה לפני הצהריים, ישתדל להתחיל אותה לפחות שלוש שעות לפני השקיעה. ובדיעבד, אפשר להתיישב לסעודת פורים גם מאוחר יותר ולסיימה עד שקיעת החמה, וישתדל למעט באכילתו, כדי שיוכל לאכול בסעודת ליל שבת בתאבון.
לפרוס מפה
מנהג נוסף (שיש נוהגים לכתחילה, ויש אומרים שאין לעשותו אלא בדיעבד) זכה לכינוי: "פורס מפה ומקדש", כלומר חיבור סעודת פורים עם סעודת ליל שבת.
זה עובד ככה: מתפללים תפילת מנחה לפני הסעודה, ומתחילים בסעודת פורים אחר הצהריים. כחצי שעה לפני השקיעה מקבלים את השבת בהדלקת נרות, פורסים מפה על הלחם, ומקדשים על היין קידוש של שבת. כיוון שכבר בירכו על היין בסעודת פורים, מדלגים בקידוש על ברכת 'בורא פרי הגפן'. לאחר הקידוש ממשיכים בסעודה, ואוכלים כביצה פת, ולכל הפחות כזית, לשם סעודת שבת.
בסיום הסעודה אומרים בברכת המזון "רצה והחליצנו". בברכת "נודה לך" לא מוסיפים "על הניסים", אלא מוסיפים אותה בתוך "הרחמן" שבסוף ברכת המזון. אחרי הסעודה מתפללים ערבית של שבת.
