חמישה מוצבים חדשים שהוקמו בשטח לבנון נותרו החל מהיום (ג') המיקומים היחידים של צה"ל במדינת הארזים. מטרתם היא להחזיק את המרחב ולספק מענה מהיר לכל צורך מבצעי שיעלה. בצה"ל מדגישים כי הם יישארו שם עד שבישראל יבינו שאין נוכחות של חיזבאללה מדרום לנהר הליטני, וצל"ב שולט במצב.
החוקר והגיאו-אנליסט בן ציון מקלס מציין בשיחה עם מקור ראשון את הפרטים הידועים לנו על חמשת הנקודות, מה היתרונות של כל אחת מהן ועל מה הן שולטות.
מקלס הוא בעל ערוץ טלגרם לענייני גאו-אקטואליה שנפתח רק לפני שנה וכבר מציין עשרת אלפים עוקבים. הוא אומר כי בניתוח טופוגרפי של פני השטח, ממנו ניתן ללמוד מה הם השטחים השולטים (גבוהים יותר) ומה הם הנשלטים (נמוכים יותר), נראה כי נעשתה בחירה מושכלת מאוד בנוגע למיקום המוצבים החדשים. "אלו נקודות משמעותיות במרחב ובצה"ל שמרו על מרווח של בין 10 ל-20 ק"מ ביניהן. כשמסתכלים על הגובה של המוצבים והשטחים שעליהם הם מתצפתים, בלבנון אך גם בישראל, אפשר לראות שהמיקומים שלהם די נכונים".
לדברי מקלס, חסרה נקודה נוספת באזור כפר כילא, והוא מציין כי בעיתון אל-מנאר שמזוהה עם חיזבאללה, הציגו לפני זמן מה מפה שונה של מוצבי צה"ל החדשים, ובה היו שתי נקודות אחרות – תל אלעזיה – ליד דיר מימאס והליטני ותל אלעויצ'ה ליד כפר כילא. "הן לא רחוקות אחת מהשנייה ושולטות ממש על המרחב ועל 'ברך' הליטני, כשיחד עם אמצעי התצפית של צה"ל זה היה נותן שליטה עוד יותר טובה".
אז הדיווח של אל מנאר היה יותר מחובר למציאות המבצעית?
"כן, אבל הם ביטלו את שני המוצבים ברכס השקד וצבעוני וזה השאיר רווח גדול באמצע הגזרה. דווקא כשצה"ל הכריז על הנקודות האלה אז זה היה נראה בגדול יותר הגיוני למעט אותה נקודה שולטת ליד כפר כילא שחסרה".
זה קשור לזה שצה"ל לא רצה שהמוצבים יהיו רחוקים מהגדר?
"אני מאמין שזאת באמת הייתה הבעיה. זה היה דורש נסיעה ארוכה יותר באזור מיושב, ובמערכת הביטחון צופים שאוכלוסייה רבה תחזור לכפר כילא ולאל עדייסא ואז זה יקשה על צה"ל להגיע לשם. שאר המוצבים יחסית קרובים לגדר", עונה מקלס ומדגיש שגם הנסיעה למוצב ברכס שקד, שהעלייה אליו תלולה למדי, עדיין קצרה מאוד. "ברצועת הביטחון זה היה מוצב כרכום של צה"ל ואחרי היציאה מלבנון צבא לבנון לקחו אותו. במהלך המלחמה כוחות חיזבאללה התמקמו במרחב וניסו לירות טילי נ"ט, אז תקפו אותם. לפי מה שתמונות הלוויין מראות, המוצב לא יהיה בדיוק במוצב כרכום אלא בנקודה גבוהה יותר הסמוכה לשם".
מקלס מציין שיש יתרונות רבים למוצבים האלה, בעיקר ביכולת להוציא פשיטה מהירה או לנתק צירים במקרה הצורך, "הם יעשו עבודה יותר טובה מאשר מאחורי הגדר, אבל צריך לזכור שהלוחמים במוצבים האלה יהיו חשופים יותר". מקלס מציין עניין נוסף שקצת נשכח סביב סאגת היציאה מלבנון – גם חלק ממוצבי החרמון הסורי שנכבש, חשופים ללבנון, ולמעשה מהווים נקודת תצפית נוספת עבור הכוחות. "לא מתייחסים אל החרמון הסורי אבל הוא מתצפת גם על האזור הזה בלבנון והוא למעשה הנקודה השישית שנתפסה עוד קודם".
לפי מקלס, אלו חמשת הנקודות, והיתרונות שלהן:
- תל חממיס – 603 מטר מעל פני הים. מספק שליטה על מרחב עמק עיון, אל חי'אם, מכפר כילא ועד לכפר שובא. עומד מעל למטולה ולע'ג'ר שספגו ירי נרחב במהלך המלחמה מאותו אזור. אורכו של הציר המוביל אליו ממטולה עומד על כקילומטר וחצי, אך אין כפרים או התיישבויות בדרך למעט שטחים חקלאים.
- רכס צבעוני – 830 מטר מעל פני הים. המוצב נמצא על רכס גבוה השולט על קריית שמונה ועמק החולה למטה. המוצב הוקם בסמוך למוצבי יוניפי"ל וצבא לבנון, ונמצא סמוך ל"כביש הדרום" וביכולתו לבצע חסימה במקרה הצורך. בנוסף, המוצב בעל יכולת תצפית לעבר ואדי סלוקי.
דגל ישראל בכפר מרון א-ראס בדרום לבנון, אמש. צילום: EPA - רכס שקד – 882 מטר מעל פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר ברמת דרום לבנון. יושב על נקודת תצפית לעבר כל מזרח הגליל העליון וצופה לעבר עיתרון ובינת ג'בל.
- ג'בל בלאט – 754 מטר מעל פני הים. ממוקם מול מושב זרעית ותפקידו להגן על המרחב בינו לבין שתולה. כמו כן, גם לאבטח לכיוון הכפרים זיבקין עייתא א-שעב וצלחאני. יכול לנתק את פרוזדור כביש כפרי דרום לבנון, ובייחוד ניתוק כפרים עוינים שמהם ירו לעבר ישראל במהלך המלחמה.
- לבונה – 350 מטר מעל פני הים. המוצב המערבי ביותר, נמצא על רכס הסולם הלבנוני מעל שלומי ותפקידו הוא לחזק את מרחב האבטחה מול ואדי קטעיה ואת ההגנה על העיירה הצפונית והגליל המערבי. בנוסף, הוא ישקיף לכיוון הים והרכס השיעי מצפון, ונמצא ב"הדדיות" עם מוצב חדש שנבנה בפאתי שלומי.
