קצת פחות משנה לאחר שאר תושבי מדינת ישראל, יצאו מחר (שלישי) עשרות אלפי תושבי הרשויות המפונות בצפון להצביע בבחירות לרשויות המקומיות. הבחירות יתקיימו בקרב תושבי קריית שמונה והמועצות האזוריות גליל עליון, מבואות חרמון, מעלה יוסף ומרום הגליל. הן נדחו בשל הפינוי של יישובי קו העימות ברשויות אלו בתחילת מלחמת חרבות ברזל. לפי נתוני משרד הפנים, מספר בעלי זכות הבחירה ברשויות אלו עומד על 70,058 איש ואישה, והוא כולל גם את תושבים שלא פונו מבתיהם. במועצה המקומית שלומי וברוב יישובי המועצה האזורית מטה אשר, שגם הן רשויות מפונות, לא יתקיימו בחירות משום שיש בהן רק מועמד אחד לתפקיד ראש הראשות. במועצה המקומית מטולה, אחד המקומות שספגו את מירב הפגיעות מירי חיזבאללה, היה מועמד אחד ליו"ר הרשות והוא הוכרז כבר במהלך הבחירות המקומיות ברחבי הארץ שהתקיימו לפני כשנה.
קיום הבחירות במועד שנקבע, שבועיים לפני תאריך החזרה הרשמי ליישובים המפונים, 1 במרץ 2025, מעורר ביקורת רבה בקרב התושבים המפונים, שכן רבים מהם עדיין מתגוררים מחוץ ליישוביהם ולא יוכלו להצביע בהם. כך, למשל, רק מעטים מתושבי קריית שמונה מתגוררים כיום בעיר, והשאר עדיין מתגוררים בבתי מלון ודירות זמניות בכ-500 יישובים ברחבי הארץ. כדי לאפשר לכל התושבים, המפונים ושאינם מפונים, לממש את זכותם הדמוקרטית, ייפרסו 83 קלפיות מיוחדות ברחבי הארץ, הדרומית שבהן באילת, בנוסף על 129 הקלפיות הרגילות שיוצבו ברשויות שבהן מתקיימות הבחירות. לטובת חיילי מילואים וסדיר שהם תושבי רשויות מפונות יוצבו קלפיות גם בעזה ובלבנון. ביהודה ושומרון, לעומת זאת, לא תוצב אפילו קלפי אזרחית מיוחדת אחת, על אף שבאזור מתגוררים מפונים רבים.
"עשרים משפחות מקריית שמונה פונו לאלון שבות", אומר אחד מאותם מפונים, "מדובר ב-40 בעלי זכות בחירה, ואין לנו קלפי בקרבת מקום. אין לי מושג מה ההיגיון בזה. ניסו לטפל, שלחו מכתבים למשרד הפנים, אבל שום דבר לא השתנה.. כנראה שנדרש מספר מינימום של משפחות שגרות ביישוב כדי לפתוח קלפי ואנחנו לא עומדים בזה, אבל המשמעות של זה שכדי להצביע אנחנו צריכים לנסוע עד לירושלים, לא פחות מ-40 דקות נסיעה לכל כיוון, לא כולל למצוא חנייה בעיר. זו טרחה רצינית. זה לא כמו שהיינו רגילים בקריית שמונה, לרדת לבית הספר שליד הבית ולהצביע, ואני חושש שזה יגרום לרבים לא ללכת להצביע ושזה עלול לפגוע בשיעור ההצבעה ובתוצאות הבחירות".
ההצבעה ב-83 הקלפיות המיוחדות בפריסה הארצית ובקלפיות הצה"ליות תיערך באמצעות מעטפות כפולות, ויכלול מעטפה חיצונית שאליה יוכנסו מעטפות ההצבעה הרגילות שאליהן הכניס הבוחר את פתקי ההצבעה. על גבי המעטפה החיצונית ירשמו פרטי הבוחר ושם הרשות המקומית. בשל הפריסה הרחבה של הקלפיות שבהן יוכלו להצביע תושבי רשויות מפונות שונות, פתקי ההצבעה יהיו חלקים והבוחרים יצטרכו לכתוב עליהם את אותיות המועמדים בכתב יד.
מצביעים בתוך מרחב מוגן
לפי ההערכה, הריחוק הפיזי והנפשי של המפונים מבתיהם עשוי להוביל לשיעור הצבעה נמוך מהרגיל, בפרט בקרב רשויות שפונו לגמרי כמו קריית שמונה. ככלל, שיעור זה נמוך באופן מסורתי משיעור ההצבעה בבחירות לכנסת. בבחירות לרשויות המקומיות 2024 עמד אחוז ההצבעה על 53.9%, נתון המציג ירידה חדה ביחס לאחוז ההצבעה בבחירות 2018, שעמד על 59.5%. נתון זה, נטען, נובע מקיום בחירות במהלך מלחמה. הריחוק של המצביעים הפוטנציאליים מהרשויות שלהם גם מקשה על המתמודדים להגיע אל המצביעים שמפוזרים הרחק מהרשות שלהם. אפשר לשער שבבחירות 2025 נראה נתון דומה – או אף נמוך יותר.
יום הבחירות יעמוד גם בצל יציאת כוחות צה"ל מלבנון. מבלי שהדבר תוכנן מראש, מועד הפינוי של צה"ל מכפרי דרום לבנון התלכד עם יום הבחירות בשל ההארכה הזמנית של הפסקת האש. כך, יום הבוחר, 18 בפברואר, הוא גם היום שבו צבא לבנון והתושבים השיעים אמורים לחזור לכפרי הגבול בדרום לבנון, לא כולל חמש נקודות שולטות שבהן כוחות צה"ל צפויים להישאר בעתיד הנראה לעין. בשל החשש שיציאת הכוחות תגרור עימותים עם חיזבאללה שעלולים לגלוש גם לקרבת הגדר, צה"ל יגביר את האבטחה ביום הבחירות ביישובים צמודי הגדר ובמרחב כולו ויעבה את ההגנה על אלו מבין התושבים שיבחרו להגיע ליישוביהם כדי לשלשל פתק לקלפי.
במקביל, בחלק מהיישובים בחרו לנצל את יום הבחירות כדי לקיים מפגש תושבים ראשון ביישובים המפונים לאחר 500 ימים של מלחמה. כך, במושבים נטועה ושתולה שבגליל המערבי מתכננים לקיים ביום הבחירות אירועים קהילתיים בסימן ט"ו בשבט.
בפיקוד העורף מבקשים לחדד את ההנחיות לתושבים ומזכירים שעדיין עלולות להתקבל התרעות בשל ירי רקטי או חדירות כלי טיס עוינים, ולכן הם ממליצים לוודא מה זמן ההתגוננות העומד בפני המצביעים בכל קלפי. החשש מירי כזה הוא גם הסיבה שכל הקלפיות ברחבי הארץ ימוקמו בתוך או בסמוך למרחבים מוגנים.
ואלו שמות
בבחירות בקריית שמונה מתמודדים ארבעה מועמדים על תפקיד ראש העיר: אביחי שטרן, ראש העיר המכהן מאז 2018, שבמהלך כהונתו התמודד עם אתגרים כלכליים וביטחוניים, כולל פינוי תושבי העיר במהלך המלחמה האחרונה; כן מתמודדים סגנו לשעבר אופיר יחזקאלי, נציג הליכוד בעיר אלי זפרני, ומישל בן שימול, לשעבר חבר ברשימה של שטרן.
בבחירות במועצה האזורית מעלה יוסף מתמודדים על קולות הבוחרים ארבעה מועמדים – שמעון גואטה, ראש המועצה המכהן מאז 2012, וסיגל הלוי שאלתיאל, יואב כהן וצחי בן עיון, שחלקם מועמדים חדשים וחלקם כבר התמודדו בעבר לראשות המועצה. בבחירות במועצה האזורית מרום הגליל מתמודדים שני מועמדים – עמית סופר, המכהן כראש המועצה מאז 2009, ומרדכי (מוטי) שמקה, המשמש כיו"ר ועד היישוב דלתון. שני מתמודדים יש גם בבחירות במועצה האזורית מבואות חרמון – בנימין בן מובחר, ראש המועצה המכהן מאז 2002, ואיתי חיניץ, מפקד יחידת החילוץ מבואות החרמון ולשעבר קב”ט מוסדות החינוך של המועצה.
על קולות המצביעים במועצה האזורית גליל עליון, שבתחומיה יישובים שנפגעו קשות מאש חיזבאללה, מתמודדים ארבעה קיבוצניקים – ניסן זאבי מקיבוץ כפר גלעדי וממייסדי לובי 1701, ד"ר אורית דגני דיניסמן מקיבוץ שניר, אסף לנגלבן מקיבוץ כפר סאלד ויוסי שמעוני מקיבוץ מחניים. ראש המועצה המכהן מאז 2012, גיורא זלץ מקיבוץ להבות הבשן, אינו מתמודד.
