לאחר עזה, לבנון, איראן, תימן וסוריה, כעת נראה כי גם טורקיה מאיימת לפתוח חזית עם ישראל. רק השבוע פורסם כי ממשלתו של ארדואן נתן אור ירוק לרכש ענק של טילים מתקדמים מגרמניה ומצרפת. לטובת מה? כדי להילחם נגד מי? וגם, מדוע נרקם הסכם הגנה משותף בין השליט הסורי החדש והנשיא הטורקי? למעשה, על פי מספר דיווחים זרים, נדמה כי טורקיה היא זו שתשלוט בפועל, ותחזיק כוחות צבאיים, בשטחי סוריה, ממש סמוך לגבול עם ישראל.
"לגבי המצב בסוריה, אנחנו מקבלים כמובן מאליו שלוש הנחות יסוד שהן קצת מוגזמות", מסביר בריאיון למקור ראשון ד"ר רמי דניאל, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ומומחה לענייני טורקיה. "הנחת היסוד הראשונה היא שהמשטר הסורי הנוכחי באמת ישלוט על סוריה, השנייה היא שהמשטר הנוכחי יהיה מחובר ומחויב לטורקיה והשלישית היא שהמשטר הנוכחי ילך על קו קיצוני. אני חושב שבשלושת הדברים האלה צריך להיות אולי יותר זהירים".
לדברי החוקר, המצב בסוריה נזיל ביותר. "עדיין לא בטוח בדיוק איך המשטר יתייצב והאם הוא ימשיך להתקיים", הוא מבקש לציין. "מצד אחד, ברור שטורקיה היא המרוויחה המיידית מהפלת אסד, בטח ביחס לאיראן ולרוסיה, אבל מצד שני – האם זה ימשיך? אני לא יודע. כבר הרבה מדינות נכנסו לסוריה. האירופאים חידשו את הקשר, סעודיה רצה אליה. הולכת להיות תחרות אמיתית על ההשפעה על סוריה כשטורקיה מתחילה את התחרות הזאת מנקודת כוח, אבל לא בטוח שהיא תצליח לשמור עליה לאורך זמן".
אחת השאלות הקריטיות באשר להתחזקות של צבא טורקיה, נוגעת באויביו הפוטנציאלים. כלומר, נגד מי בפועל טורקיה מתכוונת להילחם. "חשוב להבין שטורקיה מרגישה שיש איום באוויר בטווח הרחוק, איום כללי ולא ספציפי, שהיא לא חזקה מספיק נגדו", אומר ד"ר דניאל. "הרי נושא הטילים רגיש מאוד עבור טורקיה, עד כדי כך שהוא הפך לסמלי. זוהי למעשה חולשה היסטורית של המדינה, שהרבה מאוד זמן היא לא ממש הצליחה להתגבר עליה, ועכשיו היא מנסה להיערך בהתאם".
עם זאת, לטענת החוקר, לא ניתן להתעלם מהכוחות שפועלים נגד הממשל הטורקי ואף מאיימים על קיומו. "יש מספר שחקנים מקומיים, כשהשחקן החשוב ביותר עבור טורקיה הם הכורדים", הוא מכריז. "הרי מחתרת הכורדים בצפון סוריה מחוברת למחתרת הכורדית בטורקיה. ההיסטוריה בין הטורקים למחתרות האלה ספוגה בדם. לכן, טורקיה רואה בהם מחבלים, ארגוני טרור. האינטרס שלה הוא שהכורדים יישארו חלשים, לוודא שהם לא מקימים איזה ישות מדינתית כורדית בסוריה".
לטענתו של החוקר, גם רוסיה ואיראן מהוות איום עבור טורקיה, אך איום מסוג אחר. "חשוב להבהיר – הן לא אויבות של טורקיה, דווקא היחסים ביניהן מעט השתפרו בזמן האחרון, אבל כן קיימת תחרות בין שני הצדדים", הוא מדגיש. "לדוגמה, קיימת תחרות בין טורקיה לאיראן בצפון עיראק. ועוד, איראן תמכה באסד בסוריה כשטורקיה תמכה במורדים. טורקיה תומכת באזרבייג'ן, ואיראן חוששת מאוד מעליית אזרבייג'ן ככוח בקווקז. בין טורקיה לרוסיה זה די אותו דבר, יש כל מיני נקודות חיכוך ביניהן".
ד"ר רמי דניאל עוד מגיב לדיווחים באשר להסלמה בין טורקיה לאיראן ומסביר מדוע הוא מתקשה להאמין שתפרוץ ביניהן מלחמה. "היחסים בין טורקיה לאיראן תמיד נמצאים קצת באמצע", הוא מספר. "כלומר, לפעמים הם טובים יותר ולפעמים הם טובים פחות, אבל הם אף פעם לא מגיעים לקיצון. לכן, קשה מאוד לדמיין מלחמה ביניהן. עם זאת, לאחר הפלת משטר אסד, טורקיה התחזקה מול האיראנים – ולא רק. היא הפכה להיות מדינה חשובה יותר במזרח התיכון כולו, בין היתר על חשבון ישראל וסעודיה".
כיצד ישראל נכנסת לתמונה? האם היא באמת צריכה לחשוש מאיום צבאי טורקי? "אני חושב שיש סכנה מסוימת בלצעוק כל הזמן 'הטורקים באים', בראש ובראשונה כי זו נבואה שמגשימה את עצמה", משיב החוקר. "הרי זה יכול לחמם את הרוחות פה בארץ, הטורקים יכולים לראות את זה וזה יכול להדליק אותם נגד ישראל – ואז העוינות תעלה מתוך החשש הזה". בנוסף לכך, לדברי החוקר, יש השלכות כבדות מאוד בהגדרת טורקיה כאיום. אפילו ברמה האופרטיבית.
"בכל זאת, כשמדברים על צבא טורקיה, מדברים על צבא חזק וגדול, עם אמצעי לחימה לא רעים בכלל בכל מיני תחומים", מסביר ד"ר רמי דניאל ומוסיף כי האינטרס הישראלי הנוכחי הוא לנסות להוריד את הלהבות, ולא להחמיר את המצב. "שר החוץ הנוכחי שלנו, לדוגמה, מאוד אוהב את הכורדים, אבל אני חושב שעדיף שהוא ישמור את זה לעצמו ולא יצא בהצהרות פומביות", משתף החוקר. "זה מדליק את הטורקים ללא צורך וללא שום השפעה חיובית על המצב".
וזה לא הכול. "טורקיה היא לא איראן", קובע ד"ר דניאל. "אמנם הם בודדים מאוד, אבל בניגוד לאיראן בין ישראל לטורקיה יש יחסים. הם קיימים, וחשוב למנף אותם. הרי המצב של משבר שאנחנו חווים עכשיו, הוא בא אחרי שנתיים של שיפור ביחסים. עוד היום לא נותקו כל היחסים. עדיין יש שגרירות טורקיה בישראל, עם דיפלומטים טורקים. זה אומר שאם רוצים לשפר את היחסים, לא צריך לבנות את הכול מחדש – יש עדיין תשתית בסיסית. הבעיה היא שהנזק שנעשה עכשיו, יכול להימשך לטווח הארוך".
עד כמה שיתוף פעולה מלא בין טורקיה לישראל הוא תרחיש מופרך? על פי המומחה לענייני טורקיה – פחות משניתן לחשוב. "במציאות אחרת, בהחלט יכול היה להיות שיתוף פעולה בין טורקיה לישראל, מפני שיש מספר אינטרסים משותפים לשתי המדינות", הוא אומר. "לדוגמה, אינטרס משותף בין ישראל לטורקיה הוא שסוריה תהיה יציבה ולא מאיימת, כלומר לא תחת השפעה איראנית".
מדוע זה לא קורה? מדוע אין בפועל שיתוף פעולה טורקי־ישראלי?
"בעיקר בגלל התגובה הטורקית למלחמה בעזה, ולעמדה הנוקשה של ארדואן", ממשיך ד"ר דניאל. "האם טורקיה מהווה איום של ממש על ישראל? אכן יש בה פוטנציאל לאיום. הרי יכול מאוד להיות שבקרוב נזהה נוכחות צבאית טורקית בגבול עם ישראל, מה שיגרום לכך שנהיה יותר ויותר במגע עם טורקיה בזמן שבפועל אנחנו במשבר יחסים חמור איתה". במילים אחרות, החוקר לא ממהר להכריז על מלחמה וגם לא על שלום של ממש. "אני חושב שהמצב הוא בין לבין. אני לא מאוד אופטימי, אבל אני גם לא נבהל".
פעם נוספת, כנראה שהאמת נמצאת איפשהוא באמצע. "מצד אחד, אני לא חושב שהולך להיות שיפור משמעותי ביחסים בקרוב, ומצד שני אני לא מזדהה עם מי שאומר שטורקיה הולכת להפוך לאיראן החדשה", מסכם ד"ר רמי דניאל. "יכול להיות שטורקיה דווקא תמתן את המשטר הסורי החדש, ויכול להיות שלא – כל האופציות על השולחן, ועל ישראל להיערך אליהן. אנחנו מדינה של פוסט שבעה באוקטובר ואנחנו לא רוצים לפספס שום איום".
