ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ג') דיון המשך בהצעת חוק רשות העתיקות. חוק העתיקות בנוסחו הנוכחי אינו חל על אזורי יהודה ושומרון, והעתיקות שם הופקדו בידי קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, שנמצא תחת הממשל הצבאי.
הצעת החוק הזו, נועדה להחיל את סמכותה של רשות העתיקות גם על אזורי יהודה ושומרון בשטחי סי, כך שתוכל להפעיל את כל סמכויותיה גם באזורים אלה. הצעת החוק תביא לכך שהסמכות המקצועית והארגונית על עתיקות בשטחי יהודה והשומרון תופקד בידי גורם מקצועי בעל תקן מדעי בינלאומי באופן יעיל ואפקטיבי, לפי לשון הצעת החוק. בין השאר, המשמעות היא שהוצאה של עתיקה מהשטחים אלה, כמוה כהוצאתם מישראל.
בעקבות הדיון הקודם הציע יוזם הצעת החוק ח"כ עמית הלוי הסדר חדש: "מטרת החוק היא להקים מנהלת חדשה ונפרדת מרשות העתיקות שתהיה תחת משרד המורשת. הייתי שמח לתת את הסמכות לרשות העתיקות אך לאור ההתנגדות מצדם זה הפתרון שמצאנו. השאיפה היא להחיל חוק ישראלי שיבטל את החוק הירדני הקיים ויעניק סמכויות מחמירות יותר מאשר בשטחי ישראל לאור המורכבות וההזנחה באזור זה".
משרד המשפטים הסתייג מהצעת החוק. נציגת משרד המשפטים שירה עמנואל אמרה שהמודל המוצע הוא חריג: "אנחנו לא מכירים דוגמא לחריגה שכזו. חקיקה אקס טריטוריאלית תהיה עם שני דינים מקבילים: הישראלי והירדני. זה לא שיש מניעה מבחינתנו אבל יש רגישויות".
נציגת המחלקה לדין הבינלאומי במשרד המשפטים נטלי אסף אמרה: "החקיקה לא תואמת את המדיניות ארוכת השנים של מדינת ישראל ומעוררת רגישות במישור הבינ"ל. עד היום ישראל בחרה לנהל את יו"ש באופן הזה ולכן הצעת החוק עלולה לחזק טענות בדבר צעדים של סיפוח". היו"ר ח"כ טייב ענה לטענות כי: "שר המשפטים העביר לי עמדה שצריך לקדם את החוק". ונזף במשרד החוץ שלא שלח נציג לדיון זאת על אף ההשלכות הבינלאומיות של הנושא.
ממונה חקיקה אזרחית בתחום איו"ש במשרד הביטחון איילה רואש אמרה: "אתם מבקשים להחיל ביו"ש את הדין הישראלי ונצטרך לבחון את זה. זה עשוי להוביל לביטול צו אלוף וזה משהו שלא עשינו בעבר".
רשות העתיקות העבירה לוועדה את עמדתה לפיה "הצעת החוק כלשונה עלולה להסב נזק רב לקשרים האקדמיים של רשות העתיקות ומדינת ישראל עם גורמים בינלאומיים ולפגוע במוניטין המקצועי שלה". הם כן סבורים כי יש להגביר את הפיקוח והאכיפה ביחס לפגיעה בעתיקות ביו"ש, אך "תוך ניסיון לעשות זאת באמצעות חלופות אחרות להצעה לתיקון החוק, ומבלי לקבל את ההצעה לתיקון החוק שלעיל".
המדען הראשי של רשות העתיקות גדעון אבני אמר: "הרשות עובדת בשיתוף עם הקמ"ט עשרות שנים ואם הקמ"ט היה תחת רשות העתיקות, הסמכות שלו תהיה פחותה". היועמ"ש של רשות העתיקות דן בהט הציע כחלופה את מודל רט"ג (רשות הטבע והגנים) ביהודה ושומרון. היו"ר טייב הסביר שאפשרות זו נשללה כיוון שרוצים גוף ייעודי לנושא כדי שלא ידחק מסדר היום.
בני הר אבן, קצין מטה ארכיאולוגיה ביו"ש אמר : "החשיבות הגבוהה ביותר היא לשמור על העתיקות שלנו, עלינו לדון אילו סמכויות יש לתת לאותה המנהלת בכדי שתוכל לבצע את העבודה החשובה ביותר באזור המאתגר ביותר. מה שמתבצע באיו"ש זה אירוע טרור כלפי העתיקות וההיסטוריה היהודית. ההחלטה חייבת להתבצע בתיאום מלא מול צה"ל שנותן לנו את היכולת בשטח להגיע לאותן העתיקות ללא סכנה ביטחונית. אני מפחד שנירה לעצמנו ברגל. היה כנס בינלאומי ראשון על הארכיאולוגיה של יו"ש, בין היתר, על מנת שגם האוניברסיטאות יביאו ויגידו שהן לא מסירות אחריות מהאזור. מי שהרים את הכנס זה קמ"ט ארכיאולוגיה יחד עם כל האוניברסיטאות בארץ. אין פה קשר לעמדות פוליטיות, העיקר פה הוא העתיקות".
במסמך שמסרה לוועדה יחידת קצין מטה לארכאולוגיה מופיעים עיקרי הנתונים של פעילות היחידה בתחום האכיפה הפלילית ומהם עולה כי בשנת 2024 נפתחו 41 תיקים פליליים, התנהלו 32 חקירות בתיקים בנושא הרס עתיקות, הוחרמו 19 כלי רכב, הוגשו 2 כתבי אישום וניתנו 8 פסקי דין ומאסר בפועל בשנה זאת.
יו"ר המועצה לארכאולוגיה ד"ר גיא שטיבל: "בשנתיים האחרונות נתנו מאות מיליונים לתחום הזה וצריך לומר תודה לשר אליהו שהיה במשרד המורשת. המהלך המוצע בחקיקה יחליש את עבודת הקמ"ט. אם יתחילו בתהליך הקמת רשות נפרדת זה ייקח שנים ואתם תגרמו לנזק".
