יחד עם הכרזתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על תוכניתו לפנות את תושבי עזה ולשקם את הרצועה בחסות אמריקנית, החלו גם הספקולציות באשר לעלות השיקום.
ממש הבוקר (ב'), נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שב ותקף את ישראל על ההרס הכבד ברצועת עזה, ואף נקב בסכום דמיוני שדורש מראש הממשלה נתניהו לשלם עבור הנזק: 100 מיליארד דולר. על פי הצהרתו של נשיא מצרים א־סיסי, עלות השיקום של רצועת עזה תהיה בסך 90 מיליארד דולר. מומחים בינלאומיים וגורמים באו"ם שפעלו בצמוד למשא ומתן, העריכו כי שיקום הרצועה תסתכם בסכום עתק של 300 מיליארד שקלים.
"בשעתו, האו"ם דיבר על 40 עד 80 מיליארד דולר עבור כל שיקום הרצועה", מסביר אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, בריאיון למקור ראשון. "חמאס דיווח על עלות של 18 מיליארד דולר רק עבור הפינוי של הריסות בתים. לטענתם, 50 מיליון טון הריסות. מעניין שאף אחד לא עשה את הדבר הכי פשוט – קובץ אקסל בסיסי שמנסה להעריך כמה שוקל כל מה שצריך לפנות".
לדבריו של עופר, לא ניתן להסתמך על הנתונים שפורסמו על ידי ארגון הטרור. "הרי כל הדיווחים על ההריסות לא באמת רציניים", הוא מדגיש. "יש מבנים שהם הרוסים לגמרי, שאכן צריך למוטט אותם ולפנות אותם, ויש בתים עם חורים בקירות שלא צריך לפנות ולבנות מחדש. מספיק יהיה לסתום את החורים. נכון לעכשיו, כל ההערכות מתייחסות לבתים כאילו הם הרוסים לגמרי. זאת טעות. על סמך תצלומי לוויין שראיתי, אני מעריך שרק 20% מהנזק הוא באמת טוטאל לוס".
המומחה משוכנע כי החישוב המדובר מורכב, אך בהחלט אפשרי. "צריך לעשות פה עבודה יסודית ולבחון כמה באמת שוקלת בממוצע קומה בשטח של ארבע דירות", הוא ממשיך. "זאת סוגיה הנדסית לא מסובכת. רק כך נוכל להגיע למספר שמהווה את העלות האמיתית של הפינוי. ואז, צריך לעשות חישוב אחר. צריך לחשב כמה עולה לבנות דירה במונחים של עזה. אני יודע שמדובר בסדר גודל של 100 אלף דולר גג, כולל חומרים ושכר עבודה עזתי".
בפיניכם כמה מספרים. "על פי החישוב הזה, אלף דירות יעלו 100 מילון דולר", קובע עופר. "10 אלף דירות, יעלו מיליארד דולר. 200 אלף דירות, יעלו 20 מיליארד דולר. גם אם זה נשמע לי מוגזם, אם ניקח את עלות פינוי ההריסות של חמאס, 18 מיליארד דולר, נגיע לסכום כולל של 40 מיליארד דולר. נוסיף את עלות התשתיות ונגיע אולי ל־60 מיליארד דולר. אלה כמובן הערכות בלבד. אין עדיין מספיק נתונים ובהחלט ייתכן שאני טועה, אבל אינטואיטיבית הייתי משער שמדובר בעלות כוללת של 50 מיליארד דולר".
לעסוק במה שחשוב באמת
עם זאת, במקום לחשב את עלות שיקום הרצועה, אייל עופר קורא לעסוק במה שלטענתו חשוב באמת: לקבוע מדיניות ברורה בנושא. "אני מאמין שהדבר החשוב ביותר זה שישראל תחשוב מה נכון לה לעשות באשר לעתיד הרצועה", הוא מבקש לציין. "בעיניי, נכון שהיא לא תיקח חלק בשיקום ובעלויות שלו. הרי ברגע שישראל לא תשתתף, השיקום יקרה הרבה יותר לאט, דבר שיכביד מאוד על העזתים – מה שיגרום להם לעזוב הרבה יותר מהר".
באשר לסוגיית הנתונים, המומחה מספר על הקושי שחווה כשהחל לחקור את כלכלת חמאס. "כמעט בלתי אפשרי לדייק בנתונים כאשר מדובר בעזה", הוא מכריז, "בטח שאחרי פרוץ המלחמה, אבל גם לפני. כבר שנים אני חוקר את הכלכלה העזתית ונמצא תמיד באותו המצב – מגרד נתונים בכל מיני דרכים לא דרכים. אפילו באשר לאוכלוסייה העזתית אין מספר מדויק. יש מי שטוען שמדובר ב־2.3 מילון עזתים ויש מי שמאמין שישנם 1.8 מיליון פלסטינים ברצועה. פשוט אין מידע מדויק".
סוגיה נוספת שקשה לדייק בה, אך חשוב מאוד לעסוק בה, היא סוגית ההון הנוכחי של ארגון הטרור בעזה. "כמעט כל הכסף בעזה מצטבר אצל חמאס, ואולי אצל כמה שותפים שלו – חמולות שגם עוסקות בדמי חסות", טוען עופר. "לפי החישובים שעשיתי, המגזר הזה כולו הצליח להרוויח במהלך המלחמה. הרי אנחנו יודעים מתלונות שהגיעו מסוחרים קטנים, שהם נאלצים לשלם דמי חסות לחמאס בסדר גודל של 20 אלף ועד 50 אלף שקל לכל משאית שנכנסת לעזה".
וזה לא כולל את משאיות הדלק. "משאית כזו מכילה דלק ששווה בערך רבע מיליון שקלים, כשלמעשה נכנסות עשרות כאלה כל יום", אומר המומחה. "אם נחשב שעד תחילת הפסקת האש נכנסו לעזה כ־70 אלף משאיות, ניתן להסיק שחמאס הרוויח רק מדמי חסות שני מיליארד שקלים. בנוסף, אנחנו יודעים שחלק מהסחורה נגנבת ונמכרת על ידי חמאס. זה סדר גודל של עוד שני מיליארד. זה אומר שכל המגזר הזה ששולט בכלכלת עזה ושברובו מורכב מאנשי חמאס, הרוויח במשך המלחמה קרוב ל־4 מיליארד שקלים".
