ארגון לביא וארגון 'אם תרצו' הגישו ביום שישי האחרון עתירה דחופה לבג"ץ באמצעות עו"ד יוסי בן ברוך בדרישה לבטל את החלטת הוועדה לבחירת שופטים למנות את השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. העתירה מבקשת להקפיא את ההחלטה ואף לדחות את השבעתו המתוכננת ביום חמישי הקרוב, ה-13.2.2025 עד לבירור העתירה.
לטענת העותרים, הוועדה קיבלה את ההחלטה למנות את השופט עמית באופן חפוז וללא בדיקה מעמיקה של שורת פרשיות חמורות שהתפרסמו בעניינו בשבועות האחרונים. הוועדה הסתפקה בקבלת הסברים מהשופט עמית בלבד, ללא בדיקה חיצונית או אימות העובדות, בניגוד מוחלט להתנהלות במקרים דומים של מינויים בכירים.
בעתירה מפרטים העותרים את שורת הפרשיות המטרידות שנקשרו בשמו של עמית ערב בחירתו. בין היתר נטען כי השופט עמית ישב בדין במקרים בהם היו מעורבים גורמים שהופיעו ברשימת המניעויות שלו, התנהל בניגוד עניינים בעתירות הנוגעות לתחום הנדל"ן כאשר היה בעצמו צד להליכים משפטיים בתחום, וישב בדין בעניין נבחרת הדירקטורים כאשר אחיו היה בעל עניין ישיר בתוצאות ההליך.

"אין מחלוקת כי השופט עמית ישב בדין בניגוד עניינים – מבחינה אובייקטיבית – בשל ההליכים שהתנהלו בעניין הנכס שבבעלותו", נכתב בעתירה. "העובדה שזוהי תשובתו של מי שמבקש לכהן כנשיא בית המשפט העליון מצערת מאד. מדובר בתשובה שמהותה, למעשה, כי השופט עמית עצם את עיניו בכוונת מכוון".
העתירה מצטטת את דבריו של השופט עמית עצמו בפסיקות קודמות: "אנו זקוקים למחסום בפני שחיתות שלטונית… במדינה דמוקרטית אין לקבל תשובה בנוסח 'סמוך עלינו' אלא יש צורך במנגנונים שימנעו את הצורך לסמוך באופן עיוור על הרשות המבצעת". העותרים מדגישים את הפער בין דברים אלה לבין ההתנהלות בעניינו שלו.
העתירה משווה את הטיפול במינוי השופט עמית למקרים אחרים בין היתר: בעניין ניצב אבשלום פלד, היועמ"ש ערכה בדיקה מקיפה שנמשכה שבועות ארוכים, ובמקרה של מ"מ נציב שירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית בגין טענות פחותות בחומרתן.

"הוועדה בחרה בבוטות להעניק משקל בלעדי אך ורק לשיקול של מינוי נשיא קבע, תוך התעלמות מוחלטת משיקולי טוהר המידות ואמון הציבור", טוענים העותרים ומדגישים כי הדחיפות בקבלת סעד זמני נובעת מהעובדה שמועד ההשבעה נקבע באופן חריג לתאריך קרוב במיוחד – שבועיים בלבד לאחר ההחלטה, בניגוד למקובל במינויי נשיאי העליון הקודמים. במקביל העותרים מבקשים לקיים בדיקה ראויה העומדת באמות המידה המקובלות בשירות הציבורי, ורק לאחר מכן לקיים הצבעה חוזרת על המינוי. "לא ניתן ליישב בין החובה לקיים 'אמות מידה מחמירות של יושרה, מקצועיות, הגינות והיעדר משוא פנים' לבין ה'בדיקה' המואצת שנערכה בעניינו של השופט עמית", נאמר בסיכום העתירה.