נציגי מערכת הביטחון הזהירו שרים בממשלה מפני נשק מתקדם במצרים שנמצא בדרכו לעזה – כך נודע למקור ראשון. הדברים נאמרו בתשובה לשאלות השרים בדבר הסכנות בנסיגה מציר פילדלפי שבדרום הרצועה בשלב ב' של עסקת החטופים.
אם ישראל תיסוג, אמרו נציגי מערכת הביטחון, יש סכנה שהנשק יימסר בקלות לידי חמאס ויחזק אותו. הנסיגה מציר פילדלפי אמורה להתממש, לפי מתווה העסקה, 50 יום אחרי תחילת הפסקת האש, ב־8 במרץ.
בישיבה שקיימה השבוע סיעת מפלגת הציונות הדתית התייחס שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתמשכות הפסקת האש, אם כשלב ב' של העסקה ואם כהארכה של שלב א'. סמוטריץ' הבהיר שהוא לא "עומד עם סטופר" בכל הקשור לחזרה ללחימה, אבל "נסיגה מפילדלפי היא קו אדום". מנגד, בסיעת עוצמה יהודית, שפרשה מהממשלה בעקבות אישור עסקת החטופים, אמרו השבוע למקור ראשון שאם יראו כי תוכנית ההגירה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ישימה – הם ישובו לממשלה.
גורמים המעורים בפרטי תוכנית ההגירה של טראמפ אומרים שהיא רצינית, וכי יש עבודת מטה אמיתית מאחורי ההצהרות של הנשיא ומסמך עקרונות ליישומה. בתקופה האחרונה גובשה בישראל תוכנית סדורה להגירת העזתים, על רקע כניסתו של טראמפ לבית הלבן במקומו של ג'ו ביידן. "התוכנית של טראמפ להגירה של כל העזתים מעשית", נאמר למקור ראשון.
עם זאת, בממשלה מבינים שתוכנית ההגירה אינה מחליפה את הצעדים שנדרשים בעזה בזמן הקרוב, ורואים בהצהרת טראמפ אשראי לשנות את דרכי הלחימה ברצועה. לפי גורמים בממשלה, תוכנית ההגירה היא קריאת כיוון שמסמלת את העובדה שטראמפ רואה עין בעין עם ישראל את הצורך בשינוי המצב הקיים שבו חמאס שולט ברצועה. ההצהרה גם נותנת גיבוי לדרוש את הפלת שלטון חמאס במגעים לשלב ב' של העסקה.
לצד השיח בוושינגטון, ברצועת עזה הולך חמאס ומשתקם בחסות הפסקת האש וחזרת מאות אלפי עזתים לעיר עזה, לרפיח ולאזורים אחרים שפונו ברצועה. בדיון חסוי שהתקיים השבוע בועדת חוץ וביטחון אמרו נציגי צה"ל לחברי הכנסת שאלפי אנשי חמאס הגיעו לצפון הרצועה, ושחמאס מראה יכולת שיקום מהירה.
מכשולים פוליטיים
גם אם בעוצמה יהודית ירצו לחזור לממשלה, אגב, שובו של איתמר בן־גביר למשרת השר לביטחון לאומי צפוי להיתקל בקשיים. בעקבות עתירה שהוגשה נגד המשך כהונתו כשר דרשה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה כבר בנובמבר שרה"מ בנימין נתניהו יבחן מחדש את עמדתו בנושא, בטענה שמינויו "פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור, ולא לדרג הפוליטי".
נתניהו תכנן להודיע שעמדתו לא השתנתה, ושאינו מתכוון לפטר את בן־גביר, אך התפטרות בן־גביר מהממשלה בעקבות עסקת החטופים שינתה את המצב. היועצת המשפטית כתבה לנתניהו שאם ירצה בן־גביר לשוב לממשלה דרכו לא תהיה סלולה.
במכתב, שכותרתו "עתירות בעניין כהונתו של ח"כ בן־גביר כשר", ציינה היועצת שבכוונתה לבקש מבית המשפט להורות בינתיים על מחיקת העתירות, תוך שמירת טענות הצדדים. עם זאת, מינויו מחדש של בן־גביר לשר עשוי להיתקל בהתנגדותה: "ככל שתשקול בעתיד למנות את ח"כ בן־גביר לחבר בממשלה, תתחייב בחינה של התשתית העובדתית הרלוונטית העדכנית, ובתוך כך זו שהוצגה בפניך לאחרונה. בחינה עתידית זו תתבצע, ככל שיהיה צורך בדבר, בראי כללי המשפט המנהלי, ובשים לב לכך שזהו מינוי חדש".
היועמ"שית אינה המכשול האפשרי היחיד בפני חזרתו של בן־גביר לממשלה: גם שופטי בג"ץ עשויים לעצור אותו אם וכאשר תוגש עתירה בנושא.
