המכללה האקדמית תל־חי, שעתידה להפוך בקרוב ל"אוניברסיטת קריית־שמונה והגליל", הודיעה שתחזור לפעילות בגליל כבר בתחילת מרץ, לאחר יותר משנה שהקמפוסים שלה שם היו סגורים. בתל־חי לומדים מדי שנה כ־5,500 סטודנטים מכל רחבי הארץ בשלושה קמפוסים, שניים מהם סמוך לגבולה הצפוני של קריית־שמונה, והשלישי – בקצרין שבגולן. המכללה נחשבת למעסיקה הגדולה ביותר בגליל המזרחי, באשר עובדים בה כ־1,500 אנשי סגל אקדמי ומנהלי.
"במהלך 13 החודשים האחרונים שני הקמפוסים הראשיים שלנו בקריית־שמונה היו סגורים, וחברי הסגל ועובדי המנהלה פונו. גם מרכזי המחקר שלנו פונו מתל־חי וקריית־שמונה", אומר מנכ"ל המכללה אלי כהן, תושב מטולה ויליד קריית־שמונה. "בחלק העצים של הלחימה בעזה יותר מאלף סטודנטים שלנו היו מגויסים למילואים, כך שאת שנת הלימודים האקדמית קיימנו בעיקר בלמידה מרחוק.
"ובכל זאת, כדי לשמר את הקהילה ואת הלמידה ולאפשר לתלמידי כל החוגים והתוכניות להיפגש פעם בשבוע, הקמנו קמפוסים זמניים בתל־אביב, בחיפה ובכרמיאל, ומתחם מעבדות בנשר. גם הגדלנו את הקמפוס שלנו בקצרין, שלא פונה, כדי שיוכל לקלוט יותר סטודנטים".

צילום: אייל מרגולין – ג׳יני
הלמידה מרחוק לא הייתה חדשה לאנשי המכללה. "בקורונה התנסינו בה, כך שבאופן כללי לא נוצרו פערים לימודיים בגלל המלחמה", הוא אומר. "הם נוצרו בעיקר אצל סטודנטים שהם אנשי מילואים או בני זוג של אנשי מילואים, או אצל סטודנטים שפונו מבתיהם בשל המלחמה, והם באמת התמודדו עם אתגרים לא פשוטים. כדי לסייע להם הקמנו מנגנונים שנשמר גם בשנת הלימודים הקרובה. זאת, לצד שימור של מודל למידה היברידית, המאפשר לסטודנט שלא יכול להגיע בשיעור באופן פיזי להיכנס אליו מרחוק".
למרות המציאות המורכבת לא חלה ירידה במספר התלמידים בשנת המלחמה הראשונה, אלא דווקא עלייה קלה. בשנה השנייה, לעומת זאת, עלה מספר הסטודנטים לתואר השני אך מספר הלומדים לתואר ראשון ירד ב־25 אחוזים. "אנחנו מאמינים שבשנה הבאה נסגור את הפער", אומר כהן. "כולם יחזרו בסוף לקמפוסים, וגם נגדיל את מספר הסטודנטים. ברור שיידרש זמן ובהתחלה יהיו חששות, אבל אנחנו גמישים, סבלניים ומאמינים בדור הצעיר של מדינת ישראל, שהוכיח שהוא ציוני וערכי.
"התחייבנו שלא נשנה בכפייה את מתווה הלימודים שבנינו במהלך השנה. כלומר לא נכריח סטודנטים לעבור מקום באמצע השנה, ורק בשנה הבאה נחזור לפעול כרגיל ונסגור את הקמפוסים הזמניים".
בקרוב: אוניברסיטה
כדי לעודד את הסטודנטים לחזור ללימודים בקמפוסים בצפון, תל־חי תעניק מלגות בסך 2,500 עד 9,000 שקלים להתמחויות, למחקר, לעבודה במעבדות ולהתנדבות קהילתית. לפי המתוכנן, הראשונים שיחזרו לפעול בקמפוסים הצפוניים של תל־חי יהיו החוג למדעי החי, החוג לביו־אינפורמטיקה והתוכניות לתואר שני בפקולטה למדעי החברה והרוח. לצד זאת תמשיך להתקיים כאמור הלמידה בקמפוסים הזמניים.
"הגליל יוכל לשוב לתפקוד מלא כאשר הסטודנטים והסגל שלנו יחזרו אליו, ולכן אנו רואים חשיבות רבה ואפילו קריטית במהלך החזרה שלנו הביתה", אומר נשיא תל־חי פרופ' אליעזר שלו. "אומנם התחייבנו לסטודנטים, לפני פתיחת השנה הנוכחית, שלא נאלץ אותם באמצע השנה להעתיק את מקום מגוריהם, אך אנחנו מבינים את המשמעות האדירה של החזרת הסטודנטים, הסגל והפעילות למרחב הגליל כבר בשבועות הקרובים. לכן אנו מעודדים את המהלך החשוב הזה בתמרוץ ובהענקת מלגות.

צילום: אייל מרגולין – ג׳יני
"אנחנו שמחים להיווכח כבר עכשיו שיש נכונות של סטודנטים לחזור צפונה. מנגד, מי שאינם יכולים עדיין לחזור לגליל ימשיכו ללמוד מרחוק ובקמפוסים הזמניים שהכשרנו בתל־אביב, בחיפה ובכרמיאל, ובשנת הלימודים הבאה הם יחזרו בהמוניהם לגליל, עם עוד אלפי סטודנטים חדשים".
כפי שפרסמנו בעבר, באמצע המלחמה אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) את הפיכתה של מכללת תל־חי לאוניברסיטה, שתיקרא "אוניברסיטת קריית־שמונה בגליל", במיזוג מלא עם מכון מיגל למחקר מדעי יישומי בגליל. ההחלטה על הקמת האוניברסיטה התקבלה כבר לפני כעשרים שנה, אך זכתה לדחיפה קדימה בשנים האחרונות תחת שרת החינוך הקודמת ד"ר יפעת שאשא־ביטון ושר החינוך הנוכחי יואב קיש. בימים כתיקונם פועלים במכללה 17 חוגים אקדמיים לתואר ראשון, 17 מסלולים לתואר שני, מגוון תוכניות לימוד חוץ־אקדמיות נוספות וגם מכון ללימודי אמנות.
"עוד לא השלמנו את התנאים שהמל"ג הציבה", מעדכן כהן. "אנחנו עובדים על זה יחד עם הוועדה המלווה, ומעריכים שנשלים את התנאים במהלך השנה. אם לא יהיו דברים בלתי צפויים, את השנה הבאה נפתח כבר כאוניברסיטה. שינוי המעמד ירחיב את האפשרויות של בני הגליל וסטודנטים משאר רחבי הארץ ללמוד במוסד אוניברסיטאי גלילי. תל־חי, כמוסד אקדמי חזק, משרת את הצמיחה של הגליל המזרחי והגליל כולו, והפיכתו לאוניברסיטה תיתן דחיפה חזקה קדימה לגליל ותעצים את הצמיחה החברתית והכלכלית במרחב כולו".