"האירוע הזה מרעיד את אמות הסיפים", אומרת למקור ראשון עו"ד יסכה בינה, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה, באשר לחשיפה המטלטלת של העיתונאי נטעאל בנדל הבוקר (ב') אודות ההליכים אותם ניהל נשיא בית המשפט העליון המיועד יצחק עמית שלא בשמו, והאופן בו פעל לכאורה בניגוד עניינים.
"חזקת החפות חלה על כל אדם, כולל גם את יצחק עמית. עם זאת, לפי הפרסומים, אנו עדין כאן לאירוע מחריד שבמסגרתו מי שרואה את עצמו כמתאים להיות נשיא בית המשפט העליון – החוק פשוט לא חל עליו", הצהירה בינה.
ובכן, על פי הפרסומים, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון והנשיא המיועד היה צד לשורה של הליכים משפטיים בשנים האחרונות, אך לא דיווח על כך כנדרש. מרבית ההליכים המדוברים נוהלו כך שהשם המופיע בכתבי בית המשפט הוא יצחק גולדפריינד, שם משפחתו של השופט לפני שעוברת לעמית. ההליכים, פליליים ואזרחיים, נסובו סביב דירת מגורים בתל אביב שירשו עמית ואחיו, דב גולדפריינד, מהוריהם. השופט עמית לא ניהל את ההליכים בעצמו, אך היה מודע לפחות במידה מסוימת לעצם קיומם. על אף זאת לא טרח השופט לברר את הפרטים ולא דאג להימנע מהימצאות בניגוד עניינים.
כך למשל, גם לאחר שעיריית תל אביב הגישה כתב אישום נגד כל בעלי הנכסים בבניין, ובהמשך ביטלה אישום נגד השופט עמית בלבד מתוך כלל הנאשמים שהיו קשורים בו, לא נמנע השופט עמית מלדון בהליכים שהעירייה צד להם. "השופט עמית כבר חצה את רף הפרת האמונים, אבל המצב כה חמור שיכול להגיע עד לכדי יחסים משוחדים עם עיריית תל אביב ועוד עבירות קשות מאוד של מרמה", מדגישה עו"ד יסכה בינה. "על פניו אנחנו מדברים כאן על פרשה חמורה ביותר שמחייבת לכל הפחות חקירה מעמיקה ויסודית שלא תאפשר שום שיבוש של האירוע".
כאמור, ביום חמישי הקרוב, השופט יצחק עמית צפוי להפוך באופן רשמי לנשיא בית המשפט העליון. "מבחינת החוק, בוועדה לבחירת שופטים אי אפשר להגיש להצבעה שופט שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, וכמובן שבשוחד יש קלון", מסבירה עו"ד בינה. "עם זאת, אנחנו נמצאים כרגע במצב מטורף מפני שאין חקירה, אין כתב אישום ובטח שאין גזר דין. אין גם נשיא בית המשפט העליון, נכון להיום. יש ממלא מקום שמינה את עצמו, וגם אין משנה לנשיא בית המשפט העליון, כי הוועדה לבחירת שופטים עדיין לא בחרה אותו".
לדבריה של ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה, ישנו גורם אחד במדינת ישראל שיכול להורות על פתיחת חקירה פלילית באשר למעשיו לכאורה של השופט עמית: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. "הסעיף 12 של חוק יסוד השפיטה קובע שלא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה – עליו לפתוח בחקירה", טוענת עו"ד בינה ומבהירה כי "אנחנו לא עוסקים פה במאבקים פוליטיים או בכיפופי ידיים בין שני הצדדים, אלא בחשדות חמורים מאוד כנגד מי שצפוי לפי צו של בית המשפט להתמנות ביום חמישי קרוב ללא פחות מאשר נשיא בית המשפט העליון".
בנוסף ליועצת המשפטית לממשלה בהרב־מיארה, בינה מטילה אחריות גם על שר המשפטים יריב לוין ועל כל חברי הוועדה לבחירת השופטים. "אין ספק שהשר לוין צריך להגיש את הקובלנה הזאת, אבל אין ספק גם שחברי הוועדה עצמם, סולברג וברק־ארז, שפוסקים מידי יום על סוגיות של שוחד ושחיתות וניגודי עניינים, לא יכולים לעמוד מנגד ולשתוק", היא אומרת בתוקף ועוד תוהה: "האם הם יתנו לוועדה להתכנס ביום חמישי וימנו את החבר שלהם תחת חשדות לכאורה כל כך חמורים?".
מנגד, השופט יצחק עמית טען בתגובה כי לא ידע על קיומם של רוב ההליכים משום שלפני כתשע שנים נתן לאחיו ייפוי כוח לעסוק בהם באופן בלעדי, ועל כן לא דיווח עליהם. "זה מחזיר אותנו לליאת בן ארי שלא ידעה על עבירות הבנייה וזה מחזיר אותנו לשופט כבוב שלא ידע שהבת שלו משתמשת בדיוקן שלו. זה מחזיר אותנו לאין ספור לא-ידעתי-לא-שמעתי בכל הרשות השופטת", משחזרת בינה. "אנחנו נמצאים בסיטואציה באמת קיצונית ומישהו חייב להתעשת. אין לי ספק ששר המשפטים בשום פנים ואופן לא ייתן את ידו להעלות להצבעת נשיא בית המשפט העליון אדם שיש כלפיו חשדות לכאורה כל כך חמורים".
באשר לסמכויותיו של בית המשפט העליון, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה טוענת כי, כפי שאומר ההיסטוריון הבריטי לורד אקטון, כוח משחית – וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט: "מערכת המשפט לדאבון הלב נמצאת תחת חסינות מוחלטת מהחוק באופן שיטתי. כשאתה הופך לשליט על שמחליט על כל סוגיה ואין עליך שום בלם, מעצור או פיקוח – הכוח המוחלט משחית אותך באופן מוחלט. אי אפשר להתעלם מזה. זהו לא טיעון פוליטי, אלא טיעון עובדתי מתחום מדעי המדינה שבמסגרתו יש גוף שהוא מעל חוק, שעושה ככל שעולה על רוחו, ולצערי הרב הוא הולך ונהיה מושחת יותר ויותר".
כדוגמה לכך, מספרת בינה כי התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה מספר רב של תלונות נגד שופטים, ורובן נדחו. "לא כי אנחנו לא יודעים לכתוב תלונות", היא מבהירה, "אלא מפני שמי שמבקר אותן, הם החברים שלהם. כשרצו להקים גוף ביקורת על הפרקליטות, איזו זעקה קמה. כשניסו להפוך את בית המשפט למגוון, הם הצליחו למנוע זאת. כשרצו להכניס עילת סבירות, גם את זה הם פסלו. אנחנו נמצאים בסיטואציה קיצונית והזויה שלדעתי אין לה אח ורע בעולם, אולי למעט הודו, למרות שכנראה שכבר עברנו גם את הודו בקיצוניות של הדברים שלנו".
לדברי בינה, על מנת לטפל בשורש הבעיה, השינוי חייב להיות עמוק בהתאם. "חייב להיות פה מבוגר אחראי, בעיניי שר המשפטים, שיבוא ויגיד – רבותיי, עד כאן", היא מכריזה. "לא יכול להיות שתהיה מערכת חוק אחת לאנשים הפשוטים ומערכת חוק נפרדת לבני האדם עם הדם הכחול המיוחסים לרשות השופטת. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבמסגרתה יש דין, אבל אין דיין. זאת המציאות שאנחנו חיים בה".
באשר לעתיד הקרוב ולאופן שבו החשיפה המדוברת צפויה להשפיע על מינויו של נשיא בית המשפט העליון, ראש התנועה למשילות ודמוקרטיה מפרידה את הפתרון לשניים: "המצב הרצוי הוא שכנסת ישראל, קואליציה ואופוזיציה, מעבירה חוק שמעביר את כלל בחירת שופטי בית המשפט העליון לכנסת אחרי שימוע פומבי. זה מה שצריך להיות פה. זה כל כך פשוט, לא? בחירה בלי שחיתויות, בלי סניוריטי, בלי דילים סגורים, בלי טריקים ובלי שטיקים. זה כל הסיפור".
"האם אני מאמינה שפתרון הרצוי הזה יתממש במציאות", שואלת עו"ד בינה? "אשרי המאמין, כנראה שלא. לכן, התנועה למשילות ודמוקרטיה לא תפסיק להיאבק בחזית עד שהיא תצליח לתקן את מערכת המשפט ולהפוך אותה להגונה, צודקת, שקופה שמיישמת את החוק למען אזרחי ישראל כולם".
