שופטות בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, גילה כנפי שטייניץ ורות רונן דחו היום (ב') את עתירת ארגון לביא לפתיחת חקירה פלילית נגד ח"כ גלעד קריב בחשד להדלפת פרוטוקול סודי של ועדת החוץ והביטחון. העתירה נדחתה אף שחלפה למעלה משנה מאז הוגשה בקשת יו"ר הכנסת ליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה.
כזכור, ב-15 בדצמבר 2023 פורסמו באמצעי תקשורת שונים ציטוטים, לכאורה, מתוך פרוטוקול חסוי של ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שהתקיימה כחצי שנה קודם לכן. בעקבות הפרסום, ולבקשת יו"ר הכנסת, מינה קצין הכנסת קצין בודק לבירור מקור הדליפה. בפנייה ששלח יו"ר הכנסת ביום 8.1.2024, ליועצת המשפטית לממשלה נאמר כי הבדיקה העלתה שהאדם היחיד שעיין בפרוטוקול ממנו דלף המידע הוא חבר כנסת, ששמו לא צוין, אשר עיין בפרוטוקול פעמיים בסמוך לפני פרסום הכתבה; וכי על גבי הפרוטוקול שנמסר לעיונו סומנו קטעים שהם אלה אשר פורסמו בכלי התקשורת. על רקע ממצאים אלה, ביקש יו"ר הכנסת מהיועצת המשפטית לממשלה כי תורה על פתיחה בחקירה. מאז התברר כי חבר הכנסת המדובר הוא גלעד קריב, איש מפלגת העבודה. אולם, על אף הזמן הרב שחלף לא התקבלה עדיין החלטת היועצת המשפטית לממשלה האם לפתוח בחקירה נגד ח"כ קריב.
בפסק הדין כתבה השופטת כנפי שטייניץ כי "כעולה מתגובת המשיבים, נכון למועד זה טרם התקבלה החלטה אם לפתוח בחקירה בסוגיית ההדלפה שבמוקד העתירה, והנושא מצוי בבדיקה המתנהלת גם בימים אלה על-ידי הגורמים המוסמכים. במצב דברים זה, העתירה במתכונתה הנוכחית היא מוקדמת, ואין להידרש לה".
"אשר לסוגיית חלוף הזמן. אכן, החלטה של רשות מנהלית, ובכלל זה החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית, צריכה להתקבל תוך פרק זמן סביר. בענייננו, מאז פנייתו של יו"ר הכנסת ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה בנושא, חלפה כשנה. מדובר בפרק זמן שאינו מבוטל. ואולם, בנסיבות העניין, ולנוכח רגישות הסוגיה ומורכבות השיקולים שעל הפרק, כפי שאלה פורטו גם בהנחיית היועמ"ש הרלוונטית – לא מצאנו כי העניין שלפנינו נמנה עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית בקצב ניהולו של תהליך הבדיקה… חזקה על הגורמים המוסמכים כי יפעלו למיצוי הבדיקה ולקבלת החלטה בנושא במהירות הראויה. העתירה נמחקת אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות", הוסיפה השופטת.
עו"ד יצחק בם, המייצג את ארגון לביא מסר בתגובה: "כנראה בישראל יש שני מיני אנשים – יש כאלה שתוך פחות משבוע מפרסום תחקיר עיתונאי נפתחת נגדם חקירה פלילית בהוראת יועמ"שית. לגביהם אין צורך בבדיקות מקדמיות. לעומת זאת, יש אנשים שלגביהם, למרות קיום ראיות מסבכות חד משמעויות כפי שעלה בבדיקת קצין הכנסת, הבדיקה המקדמית בשאלה האם בכלל לפתוח בחקירה לוקחת יותר משנה. לקיומם של שני מיני אנשים אלה יש שם – קוראים לזה אפליה ויש צורך ברפורמה יסודית במוסד היועצת המשפטית לממשלה כדי לשים לאפליה הזאת סוף".
