ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון והנשיא המיועד, השופט יצחק עמית, היה צד לשורה של הליכים משפטיים בשנים האחרונות, אך לא דיווח על כך כנדרש, כך עולה מפרסום של העיתונאי נטעאל בנדל הבוקר (ב') בעיתון ידיעות אחרונות. על פי הפרסום, מרבית ההליכים להם היה השופט עמית צד, נוהלו כך שהשם המופיע בכתבי בית המשפט הוא יצחק גולדפריינד, שם נעוריו של השופט לפני שעוברת לעמית. ההליכים, פליליים ואזרחיים, נסובו סביב דירת מגורים בתל אביב שירשו עמית ואחיו, דב גולדפריינד, מהוריהם. השופט עמית לא ניהל את ההליכים בעצמו, אך היה מודע לפחות במידה מסוימת לעצם קיומם. על אף זאת לא טרח השופט לברר את הפרטים ולא דאג להימנע מהימצאות בניגוד עניינים.
כך למשל, גם לאחר שעיריית תל אביב הגישה כתב אישום נגד כל בעלי הנכסים בבניין, ובהמשך ביטלה אישום נגד השופט עמית בלבד מתוך כלל הנאשמים שהיו קשורים בו (ההליך היחיד מבין ההליכים המדוברים בו הופיע שמו העדכני של השופט), לא נמנע השופט עמית מלדון בהליכים שהעירייה צד להם. השופט עמית אף לא נמנע מלדון בעניינים בהם בעלי דין שהופיעו בפניו יוצגו על ידי אותם עורכי דין שייצגו בהליכים בנוגע לדירה אותו ואת אחיו. משרד עורכי הדין שייצג את האחים לא הוסף לרשימת המניעויות של השופט, ופרקליטים מהמשרד הופיעו בפניו. הליכים שלהם היה השופט עמית צד אף לא הובאו בפני נשיא בית המשפט העליון על מנת שיקבע בפני איזה הית משפט יתבררו, ככל הנראה משום שהשופט הופיע בכתבי בית הדין שלא בשם בו הוא משתמש ברגיל, כך שזהותו למעשה הוסתרה, הן מהשופטים והן מבעלי הדין שכנגד.
מהתנועה למשילות ודמוקרטיה נמסר בתגובה לתחקיר, "החשיפה המטלטלת הבוקר מצטרפת למסה קריטית של עבירות, לכאורה, שבוצעו על ידי השופט יצחק עמית שלא ניתן להפריז בחומרתן. אך לפני מספר שבועות הגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה תלונה לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה בדרישה לזמן את השופט עמית לחקירה על חשד להפרת אמונים. מדובר בדריסה בוטה, חוזרת ונשנית, של החוק והכללים הפשוטים החלים על עובדי ציבור קל וחומר על מי שמתיימר לעמוד בראש בית המשפט העליון. בכוונתנו לפעול בנושא בכל הכלים העומדים לרשותנו בציפייה כי מערכת אכיפת החוק, שר המשפטים והוועדה לבחירת שופטים, לא יתנו יד להפיכת בית המשפט העליון לעיר מקלט לעבריינים".
תגובת מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט יצחק עמית, באמצעות דוברת הרשות השופטת, לתחקיר:
כפי שיפורט להלן השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט בסעיף 7 להלן). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה.
וביתר פירוט:
1. השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, אחת מהן ברחוב אילת 20-18. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת.
2. בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. מאז, אחיו מטפל בשני הנכסים הנ"ל באופן בלעדי. מכוח ייפוי הכוח שנתן השופט עמית לאחיו, חתם אחיו על ייפוי כוח כללי ליזם שמקדם תכנית פינוי-בינוי ברחוב אילת 20-18.
3. הפונה מציין בפנייתו מספר הליכים בעניין הנכס הנ"ל:
א. ת"א 40637-04-19 – לשופט עמית לא הייתה ידיעה על קיומו של ההליך. מדובר בתביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, ביניהם השופט עמית ואחיו. במסגרת ההליך לא הוגש כתב הגנה מטעמו של השופט או מטעמו של אחיו ואף לא הוגשה התנגדות לתביעה, מהטעם שאחיו של השופט עמית חתם על הסכם שיתוף והסכם קומבינציה באופן שייתר את התביעה כנגדם. ואכן, ההחלטה (צו פירוק השיתוף) שניתנה ביום 8.8.2023, ניתנה רק כנגד המתנגדים ולא כנגד השופט עמית ואחיו, כפי שעולה מפירוט באי כוח התובעים והנתבעים ברישא של צו פירוק השיתוף, וכפי שעולה גם מסעיף 11 להחלטה.
ב. רע"א 22505-10-23 – מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך המוזכר בס"ק (א) לעיל. בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם. ממילא, לשופט עמית לא היתהכל ידיעה על קיומו של ההליך וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.
ג. עת"מ 54578-10-24 – מדובר בעתירה מינהלית שהגיש היזם ביחד עם בעלי הזכויות בנכס (49 תובעים במספר). כאמור לעיל, אחיו של השופט עמית חתם מכוח ייפוי הכוח שניתן לו על ידי השופט עמית, על ייפוי כוח כללי ליזם, אשר מכוחו היזם נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.
4. לעניין "ההסתרה" כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.
5. לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית (וגם אחיו) אינו מכיר את עו"ד גור, לא נפגש עמו מעולם, לא שוחח עמו מעולם. ממילא, כאשר הנ"ל הופיע בפניו, לא היה לשופט עמית כל מקום לסבור שקמה מניעות כלשהי מלדון בתיקים שבהם עו"ד גור ייצג.
6. כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ"ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט בהליך לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
7. באשר להליך הפלילי (פק"ח 16139-02-19) – המדובר בכתב אישום שהוגש בפברואר 2019 לבית המשפט לעניינים מקומיים בגין עבירת קנס לפי חוק העזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001. ההליך ננקט נגד 36 בעלי זכויות בנכס, בכללם השופט עמית ואחיו. גם בהליך זה יוצג השופט עמית על ידי אחיו בהתאם לייפוי הכוח שנמסר לו. כבר בחודש מאי 2019 המאשימה הודיעה משיקוליה כי היא חוזרת בה מן האישום כנגד השופט עמית, ובהמשך אף חזרה בה מכתב האישום כנגד נאשמים נוספים. בינואר 2020 בוטל כתב האישום בכללותו.
