שופטי בג"ץ, נועם סולברג, דפנה ברק ארז ודוד מינץ מקיימים הבוקר (רביעי) דיון בשורה של עתירות הדורשות לגייס באופן מיידי את כל 80,000 החרדים החייבים בגיוס וטרם התגייסו לצה"ל. בפתח הדיון מתח השופט סולברג ביקורת על המועד המאוחר שבו הוגשה תשובת המדינה, אך לפנות בוקר. בתשובת המדינה נאמר בין היתר כי צה"ל יוכל לקלוט בשנת הגיוס 2024 (המסתיימת ב-30.06.2025) כ-4,800 חרדים. בשנת 2025 צפויה יכולת הקליטה לגדול ב-20 אחוזים. בשנת 2026, המתחילה ביוני אותה שנה, לא צפויה להיות כל מגבלה על יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי בצה״ל.
עוד נאמר בתגובת המדינה, כי מתוך 3,000 הזימונים שנשלחו בשלישון הראשון של השנה, התייצבו עד כה 413 מלש״בים, מתוכם השלימו את הליך ההתייצבות 249 מלש״בים. צה״ל השלים את הליך שליחת 7,000 הזימונים בשלישון השני, ביחס למרביתם טרם הגיעו מועד ההתייצבות שנקבע בצו.
נכון להיום, המלש"בים החרדים שלא התייצבו למועד הזימון הראשון שנקבע עבורם, זומנו למועד התייצבות בנוסף, וביחס ל-1,234 הוצא צו גיוס לפי סעיף 12 לחוק שירות הביטחון.
על פי ספירה ראשונית שבוצעה ביחס למתגייסי השלישים הראשון, התגייסו 916 חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשלישון הראשון (מדובר בעלייה של כ-500 ביחס לתקופת הזמן המקבילה בשנים קודמות).
בהמשך לכך שאל השופט סולברג את נציג המדינה בדיון, עו"ד אבי מיליקובסקי, "נשלחים צווים, האדמיניסטרציה עובדת, אבל מהם אמצעי האכיפה?".
מיליקובסקי השיב, "לגבי סוגיית אמצעי האכיפה, הסוגיות הללו עלו בדיוני המעקב אצל היועצת המשפטית לממשלה, יש תהליך מאוד מדורג שמוביל לנקיטת אמצעים מכח סעיף 12".
השופטת ברק ארז הקשתה, "מה זה אומר בפועל? כמה זמן עובר?".
מיליקובסקי ציין, "בסוף תהליך מדורג, התהליך מסתיים בהכרזה עליו כמשתמט ואז עוברים פרטיו למשטרת ישראל ורשות האוכלוסין". בהמשך לכך ציין מיליקובסקי כי הזמן הלוקח עד לאפשרות להכרזה על מלש"ב כמשתמט אורך כחצי שנה.
בהמשך לכך תהתה השופטת האם יש היגיון בקצב הוצאת הצווים, לנוכח הכמות הנמוכה של המתייצבים. עו"ד מיליקובסקי השיב כי השאלה כמה צווים יוצאו נבחנת באופן שוטף, וזו הסיבה שמספר הצווים הוגדל מ-3,000 צווים בשלישון הראשון של השנה ל-7,000 בשלישון השני של השנה.
השופט סולברג העיר למיליקובסקי, "בשורה התחתונה אנחנו לא רואים איך ביולי 2025 נצליח להגיע ליעד של 4,800 שהמדינה התחייבה עליו"
השופטת ברק ארז הוסיפה, "אם תעמדו בהתחייבות כולנו נשמח. אבל מה יקרה אם לא תעמדו במכסה. האם מספר החיילים שניתן לגייס השנה ולא יגוייסו יצטרף למספר שאותו המדינה התחייבה לגייס בשנה הבאה? האם המספר שלא יגוייס יתנדף באוויר?"
מיליקובסקי השיב כי לצבא יש שליטה על יכולות הקליטה ועל ארגז הכלים החוקי, לצבא אין שליטה על כלל הגורמים החברתיים שמקשים על הגעה ליעד הגיוס. "מלבד הגדלת כמות הצווים, היועצת המשפטית לממשלה פועלת לבחון מה עוד אפשר לעשות כדי לעמוד ביעדים.
עו"ד ד"ר אליעד שרגא, המייצג את התנועה לאיכות השלטון, תקף בפתח דבריו וטען כי תגובת המדינה הוגשה רק לפנות בוקר בשל הנחיית שר הביטחון שלא למסור בתשובת המדינה את הנתונים אודות יכולות הגיוס של צה"ל, "אם לא היינו פונים ליועמ"שית ודורשים לפתוח בחקירה נגד השר לא הייתם מקבלים את התשובות גם לפנות בוקר". שרגא הוסיף וטען, "משקרים לבית המשפט, עד כה לא גויס ולו תלמיד אחד שתורתו אומנותו. משקרים לבית המשפט במטרה למרוח את הזמן עד לחקיקת חוק השתמטות. שם המשחק הוא זמן זמן זמן. ככה משנת 1998 אנחנו באותו הסיפור. עד שאנחנו נגמור את העתירה יהיה כבר חוק השתמטות חדש, כל הדיונים שאנחנו מנהלים כאן הם דיוני סרק".
עורכי הדין המייצגים את תנועת "ישראל חופשית" בעתירה, עוה"ד קלעי, כהן רוכברגר, שיינוולד ואבנרי מסרו: "במסגרת הדיון הבהירו שופטי ביהמ"ש שלא ניתן עוד להסתפק בהצהרות חסרות תוכן בנוגע לגיוס בני הישיבות. כבר כיום ובעקבות הגשת העתירה תוקן צו הפוקד הכללי , ובהתאמה – כל מועמד לשירות ביטחון שנולד עד לנובמבר 2006 חייב להתייצב לשירות בארבעת החודשים הקרובים. מאותו היום, כל תלמידי הישיבות המועמדים לשירות שלא קיבלו פטור הם בבחינת מפרי חוק, על כלל הסנקציות הקבועות בדין, לרבות איסור יציאה מהארץ ואפשרות של מעצר והרשעה פלילית. בהמשך לכך, יש לקוות שביהמ"ש יורה לשלוח צווים אישיים לכלל המיועדים לשירות ביטחון ועל אכיפה אפקטיבית של חובת הגיוס".
