צום עשרה בטבת הוא הראשון מארבעת צומות החורבן. הוא אחד הצומות הקלים, שבהם צמים במשך היום בלבד, החל מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים. הצום כולל איסור אכילה ושתייה בלבד, אין צריך להימנע מרחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. חולים, וכן נשים בהריון ומיניקות – פטורים מהצום. מי שרוצה יכול להישאר ער עד מאוחר או לקום מוקדם ולאכול עד עלות השחר.
השנה הצום יוצא ביום שישי, אך למרות שמדליקים נרות כרגיל, אפשר לשבור את הצום רק אחרי צאת הכוכבים וקידוש (להלכות הצום המלאות ראו כאן).
זמני הצום
ירושלים
עלות השחר וכניסת הצום: 5:28
צאת הכוכבים: 17:17
תל אביב
עלות השחר וכניסת הצום: 5:30
צאת הכוכבים: 17:14
חיפה
עלות השחר וכניסת הצום: 5:31
צאת הכוכבים: 17:14
באר שבע
עלות השחר וכניסת הצום: 5:28
צאת הכוכבים: 17:18
עזה (התענית בכפוף לצורך המבצעי ולאישור הרב הצבאי)
עלות השחר וכניסת הצום: 5:30
צאת הכוכבים: 17:17
הסיבות לצום
בעשרה בטבת אנחנו מציינים את תחילת המצור על ירושלים, כפי שמופיע בספר מלכים-ב פרק כה: "בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (חודש טבת, החישוב הוא מניסן) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, הוּא וְכָל חֵילוֹ, עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב, וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר". לאחר שנה וחצי נבקעה חומת העיר, ולזכר זאת אנחנו צמים בי"ז בתמוז, נחרב הבית בתשעה באב, וגדליה נרצח בראש השנה, אירוע שגרם לשארית היהודים לרדת למצרים ולזכרו אנו צמים בג' בתשרי.
כיוון שכבר נקבע צום בעשרה בטבת, הצטרפו לעניינו של הצום עוד שני מאורעות מצערים שחלו סמוך לאותו יום, מיתת עזרא הסופר בט' בטבת, ותרגום התורה ליוונית בח' בטבת.
בי"ב בכסלו תש"ט, פחות משנה לאחר הקמת המדינה, החליטה הרבנות הראשית לישראל שמעתה ואילך יום עשרה בטבת בכל שנה יהיה גם "יום הקדיש הכללי". ביום זה יוכלו קרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע לנהוג במנהגי היארצייט של הנפטרים: להדליק נרות נשמה, לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי נשמות הנספים. על פי תקנת הרבנות הראשית, אומרים בבתי הכנסת את תפילת אל מלא רחמים לזכר חללי השואה, לאחר קריאת התורה שבתפילת שחרית. בנוסף לכך, קבעו שכל יתום מאב או מאם יאמר ביום זה קדיש יתום לזכר הנספים בשואה שלא נשאר שריד ממשפחתם, ולכן אין מי שיאמר אחריהם קדיש.
