ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע למענקים והטבות עבור הסטודנטים ששירתו במילואים בתקופת המלחמה. סטודנטים שנכחו בדיון ביקשו עבור משרתי המילואים באקדמיה הקלות נוספות כמו צמצום החומר הנלמד, ביטול מטלות במקום דחיית הגשתן, יצירת מתווה השלמות ותגבורים ומענה לבנות זוג של משרתי מילואים שאינם נשואים.
יו"ר התאחדות הסטודנטים סיון קורן: "יש פער משמעותי בין הרצוי למצוי, לא הגיוני שבעלי ששירת 300 ימי מילואים נדרש לשלם שכר לימוד מלא. 60% מבנות הזוג של משרתי המילואים מדווחות על הידרדרות במצבן הנפשי, בנות זוג ללא ילדים לא מקבלות שום הקלות. סטודנט במילואים לא זוכה להטבות אקדמאיות כמו בשנה שעברה למרות שהם עדיין משרתים. הגיע הזמן לקדם חקיקה שתיגע בהיבט הכלכלי, נפשי והאקדמי של משרתי המילואים ובנות זוגם."
יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת הרצוג מתנאל חגואל הוסיף כי במכללות המצוקה דומה, "במכללה יש היום 40% סטודנטים משרתי מילואים והציונים שלנו יורדים דרסטית. מתווה המל"ג נותן נקודות זכות על קורסי בחירה. זאת בדיחה. מה עושה סטודנט שסיים אותם בשנה א'? דוד שלי נרצח בנובה, אני חובש במילואים ולא מאחל לאיש את המראות שאני ראיתי. איך חוזרים לספסל הלימודים אחרי פגיעה נפשית כזאת? המתווה לא נוגע בזה בכלל".
יו"ר ועד ראשי המכללות פרופ' יפעת ביטון טענה כי רוב הטענות של הסטודנטים שהושמעו בדיון נוגעות להימשכות המלחמה והשלכותיה, ולא ספציפית בהקשר למתווה האקדמי, "הטענות פה מוכוונות למקום אחר, על הימשכות המלחמה. אין דבר כזה שפונים לדיקן והוא לא עונה בשיטתיות, ובטח לא למען הסטודנטים המילואימניקים".
פרופ' עודד רבינוביץ' השיב לדברים: "בהיבט האקדמי, גיבשנו מסמך שמוסכם על כל המוסדות ונותן מענים. צריך לאזן ולדאוג שבסוף התארים יהיו ראויים. חובה עלינו לשים איפשהו את הקווים. שמנו אותם הכי רחוק, עד שהרגשנו שאנחנו פוגעים בהכשרה של הסטודנט".
נציג המל"ג יאיר הראל פירט כמה סעיפים מהמתווה המוסכם: "לפי כללי זכויות הסטודנטים, סטודנט במילואים לא צריך להיכנס לשיעור. אין חובה כזאת עבורו. בכללים גם כתוב שהוא יכול להגיש עבודה באיחור של 3 חודשים אם שירת 3 חודשים במילואים. באשר לאכיפה, מרצה שלא עומד בכללים – תעבירו אלי ונטפל במלוא החומרה. אוי למוסד שלא יעמוד בהוראת החוק".
בהתייחסו למתווה שפרסמו המוסדות האקדמיים אמר היו"ר ח"כ טייב: "אחרי שנה קשה שעברו במוסדות, האוניברסיטאות הגיעו למתווה שעד לרגע זה מוסכם על הרוב המוחץ. בואו לא נשקר לעצמנו: סטודנט שעבר 400 ימי מילואים, אין דרך לכך שיקבל אפילו את המינימום שצריך. הרוב המוחץ של אלו ששירתו 200 ימים, המתווה, בגדול, נותן את המענה".
יועץ לקצין מילואים ראשי סא"ל במיל' יוסרי זינאלדין נקב בסכומי המענקים ששולמו למילואימניקים במלחמה: "מיוני עד ינואר, הוגשו 41,750 בקשות לסיוע. 250 מיליון ש"ח שולמו על שכרי הלימוד".
הוועדה דנה גם בנושא ההעדפה המתקנת למשרתי מילואים, יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב נזף בנציגי המוסדות האקדמיים על כך שעל אף בקשות חוזרות ונשנות, לא העבירו לוועדה טרם הדיון את הנתונים אודות מספר הסטודנטים שהתקבלו על בסיס העדפה מתקנת כמשרתי מילואים: "לא מקובל עלי. אני רואה בזה זלזול בוועדה. נתנו לכם פרק זמן מספיק ארוך, כדי שתעבירו לנו את הפרטים לפני הדיון."
לבסוף ,נציג המל"ג יאיר הראל הציג את נתוני הקבלה של מילואימניקים ל-47 מוסדות (מתוך 58) בשנת תשפ"ד במסלול המוחרג ומהם עולה כי בפקולטות לרפואה הנתון עמד על 10%. הראל הציג גם דוגמה לפילוח לפי מוסד ובאונ' ת"א, מתוך 5,000 סטודנטים שהתקבלו לתואר ראשון, 11% התקבלו במסלול החריג, ומתוכם 3.3% היו משרתי מילואים שהתקבלו לאחר הקלות. לבקשת חברי הכנסת הוצגו גם הנתונים על הקטגוריות האחרות שאושרו להקלות: המגזר הערבי 2.4%; החברה החרדית 0.86%. הראל הסביר את הפער "ברפואה יש מספרים יפים אבל הממוצע הכללי נמוך יותר בגלל מכללות לחינוך או אומנות ששם יש פחות מגויסים".
