ראג'ו נישאד, לבוש בחגורת בטיחות, קסדה ונעלי עבודה, עומד על הפיגומים, תוך שהוא מניח בלוקים שיהפכו לחלק מבניין בשכונה חדשה בבאר יעקב. בעוד שהוא והפועלים ההודים הנוספים שעובדים לצידו אינם נראים חריגים באתר הבנייה הרחב, הם למעשה חדשים יחסית בענף הבנייה הישראלי.
הם מהווים חלק ממאמץ ממשלתי בישראל למלא את החלל שהותירו עשרות אלפי פועלי בניין פלסטינים שנאסרה כניסתם לישראל מאז הטבח ב-7 באוקטובר. לולא אירוע זה, אתר זה, עם המגדלים הגבוהים ההולכים ונבנים, הבתים, הכבישים והמדרכות, היה מלא פועלים הדוברים ערבית – בניגוד להינדי, לעברית ואפילו למנדרינית הנשמעות כיום.
מתקפת החמאס הובילה למלחמה הקטלנית ביותר עד כה בין ישראל לחמאס בעזה. היא התרחבה בהמשך וכללה גם עימותים מול איראן, חיזבאללה והחות'ים בתימן. שום דבר מזה לא הרתיע את נישאד, בן 35, מלהגיע לישראל. "פה אין ממה לפחד", הוא אמר, למרות כמה אזעקות בעקבותיהן נאלץ לרוץ למקלט. "ברגע שהאזעקה נגמרת, אנחנו פשוט חוזרים לעבוד", הוא סיפר ל-AFP.
שכר גבוה ותוכניות לעתיד
השכר הגבוה בישראל, בה הפועלים יכולים להרוויח פי שלושה מאשר במדינותיהם, הוא המניע העיקרי שמביא אנשים כמו נישאד. "אני חוסך לעתיד, מתכנן השקעות חכמות ולעשות משהו משמעותי עבור משפחתי", הוא אמר. נישאד הוא רק אחד מתוך כ-16,000 פועלים שהגיעו מהודו בשנה האחרונה – וישראל מתכננת להביא עוד אלפים רבים.
הודו, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם ואחת מהכלכלות הצומחות במהירות, נאבקת לייצר די משרות מלאות עבור מיליוני תושביה. פועלים הודים מועסקים בישראל מזה עשורים, אלפים מהם כמטפלים בקשישים ישראלים, בעוד אחרים עוסקים במסחר יהלומים ובטכנולוגיית מידע. אך מאז שהסלימה המלחמה בעזה, מגייסים השיקו מבצע להבאת הודים גם לענף הבנייה הישראלי.
סמיר קוסלה, יושב ראש חברת Dynamic Staffing Services שבסיסה בדלהי, ששלחה כחצי מיליון פועלים הודים ליותר מ-30 מדינות, הביא עד כה למעלה מ-3,500 פועלים לישראל, שוק חדש עבורו. קוסלה עצמו הגיע לישראל לראשונה חודש לאחר המתקפה של 7 באוקטובר, לאחר שהרשויות ביקשו עובדים זרים לענף הבנייה, שנעצר כמעט לחלוטין עם פרוץ המלחמה.
"לא ידענו הרבה על השוק, ולא הייתה כאן קבוצה קיימת של עובדים מהודו", אמר קוסלה. "באמת היינו צריכים ללמוד ולהבין את הצרכים", הוא הוסיף, וציין כי הוא מאמין שהודו היא בחירה טבעית לישראל לאור "היחסים המצוינים" בין המדינות. כעת הוא מקווה להביא עד 10,000 פועלים הודים, מכיוון שיש לו מאגר גדול של עובדים הודים מיומנים בכל ענפי המקצוע.
השפעות אפשריות ארוכות טווח
בתל אביב הסמוכה, קבוצה של הודים מתגוררת בדירה קטנה, שם הם למדו גם לבשל מאכלים מתובלים שמזכירים להם את הבית. "בזמן קצר, אפשר להרוויח יותר כסף" בישראל, אמר סורש קומאר ורמה, בן 39, שגם הוא מאוטר פראדש, המדינה המאוכלסת ביותר בהודו. ורמה עובד באתר בנייה מצפון לתל אביב. "להרוויח כסף זה גם דבר הכרחי… חשוב להמשיך לעבוד קשה עבור עתיד המשפחה".
חוקרים ישראלים מאמינים שמספר ההודים בענף הבנייה עדיין לא משתווה למספר הפלסטינים שהועסקו בו לפני המלחמה, וזה מעכב את הצמיחה הכוללת של הענף. לפני מתקפת החמאס, כ-80,000 פלסטינים הועסקו בבנייה, לצד כ-26,000 עובדים זרים, אמר אייל ארגוב מבנק ישראל.
כיום מועסקים כ-30,000 זרים בלבד, הרבה פחות מהמספרים הכוללים הקודמים, הוא ציין, והוסיף כי הפעילות בענף ברבעון הנוכחי של 2024 נמוכה בכ-25 אחוזים מרמתה לפני המלחמה. "המספרים האלה (של הודים) עדיין נמוכים מאוד", אמר ארגוב. זה אמנם לא יוצר "מחסור מידי בדיור, אבל זה עלול לגרום לעיכובים באספקת דירות חדשות", אמר. "בישראל האוכלוסייה גדלה בשני אחוזים מדי שנה, והעיכוב הזה עלול להוביל למחסור מסוים בעתיד".
