96 מסוקי קרב מסוג AH-64E Apache מארה"ב ו־212 תותחים מתנייעים מדרום קוריאה: ממשלת פולין ממשיכה להוביל את תוכניתה השאפתנית לחידוש צבאה וחותמת על עוד ועוד הסכמים שעשויים להפוך אותה למדינה החזקה באירופה כולה – לפני גרמניה, לפני צרפת ובעתיד הקרוב אפילו לפני בריטניה. שנייה בכוחה הצבאי רק לרוסיה של ולדימיר פוטין. וזה לא הכול. בשל קרבתה לבית הלבן, פולין גם ממלאת מקום חשוב יותר ויותר בתוך ברית נאט"ו, אליה הצטרפה בשנת 1999 יחד עם צ'כיה והונגריה.
בדיוק כמו שכבר עשתה שוודיה, גם פולין נערכת כעת להסלמה ביטחונית באזור, כתוצאה ממלחמת רוסיה־אוקראינה שעדיין בעיצומה. לטענת הרשויות הפולניות, מטרת השקעות הענק הללו היא להרתיע את השכנה הרוסית ולמנוע את הרחבת הקונפליקט. "11 מיליארד הדולר שהשקענו בחיזוק צבא פולין, הם ביטוח לחופש שלנו", אמר שר ההגנה פאבל ביידה. במקביל, ורשה השיקה את תוכנית "מגן המזרח" לחיזוק גבולותיה עם בלארוס וקלינינגרד הרוסית, הכוללת הקמת מכשולים פיזיים ומערכות מעקב מתקדמות.
החשש הפולני מהאיום הרוסי לא תלוש מהמציאות, והוא בהחלט מבוסס היסטורית. ורשה ומוסקבה הן אויבות עוד הרבה לפני מלחמת העולם השנייה. ליתר דיוק מאז המאה ה־17, כשנרשמו תקריות ראשונות של פלישות הדדיות. כשפרצה המלחמה בקייב, ממשלת פולין מיד הביעה תמיכה פומבית בידידה האוקראינית ותוך זמן קצת היא עברה ממילים למעשים, מה שבוודאי לא תרם ליחסיה המתוחים עם ולדימיר פוטין.
לא רק שוורשה קלטה מיליון וחצי פליטים והפכה למוקד המעבר המרכזי לסיוע הצבאי לאוקראינה, אלא שבעצמה תרמה כמויות גדולות מאוד של נשק (324 טנקים, 18 הוביצרים ו-42 כלי רכב קרביים), שקיבלה בירושה בימי ברית המועצות. המכון לכלכלה העולמית "בקיל" שבגרמניה, העוקב אחר כל הסיוע הבינלאומי שקיבלה ממשלתו של ולדימיר זלנסקי בשנים האחרונות, מייחס לפולין תרומה של למעלה מ־4 מיליארד יורו, כששלושה רבעים ממנו הם חימוש.
חילוף הממשל שהתרחש ב־2023, מהשמרן ג'רוסלב קצ'ינסקי לליברל דונלד טאסק, לא השפיע על השינוי הדרסטי שעובר צבא פולין. על פי חוק הגנת המולדת שעבר ב־2022, הצבא יצטרך להגדיל את כוחו עד שנת 2035 מ־120,000 לוחמים גברים ל־300,000 וגם סוגיית שירות החובה עלתה על שולחן הדיונים. רק בקיץ האחרון, צבא פולין השיק יוזמה שמטרתה לגייס כמה שיותר צעירים ולאמן אותם בקפדנות על מנת שיוכלו להגן על המולדת מפני כל איום.
"חופשה עם הצבא" היא תכנית בת 28 ימים המציעה הכשרה בסיסית לאנשים מעל גיל 18, שרבים מהם סיימו לאחרונה את לימודיהם בתיכון. על פי התכנון, כל משתתף מקבל 6,000 זלוטי (בסביבות ה־1,400 יורו) עבור הכשרתו ללוחמה. לפי גורמים רשמיים, התוכנית עוררה עניין רב בקרב צעירי פולין ונפתחה ב־70 מקומות שונים ברחבי המדינה. "הפלישה הגדולה של רוסיה לאוקראינה הניעה פולנים רבים להגן על האומה", אמרה מיכל טומצ'יק, דוברת משרד ההגנה.
עם זאת, עיקר ההוצאה של המערכת הצבאית המתחדשת היא על נשקים מתקדמים. ממשלת פולין רכשה משגרי טילי הגנה נגד מטוסים, טילי אוויר AMRAAM, מטוסי קרב F-35, משגרי רקטות HIMARS, והרשימה לא נגמרת: מטוסי תובלה של הרקולס, מסוקי בלאק־הוק, טילים נגד טנקים Javelin ומל"טים טורקים. ורשה גם הודיעה כי ברצונה לרכוש 1,400 טנקים חדשים – חלקם הגדול מקוריאה, שיחד עם טורקיה ואחרי ארצות הברית, היא הפכה להיות המדינה השנייה המרוויחה ביותר ממרוץ החימוש הפולני.
תקציב הביטחון של פולין לשנת 2023 כלל הוצאה של 97.4 מיליארד זלוטי, כ־20 מיליארד יורו, השווה לכמעט 4% מהתמ"ג הלאומי. ההסכמים האחרונים העלו אף יותר את תקציב הביטחון, שב־2025 יגיע ל־4.7%: האחוז הגבוה ביותר בכל מדינות נאט"ו. נתונים חסרי תקדים שממחישים את הנכונות (ואת המוכנות) של צבא פולין להילחם בצבאו של ולדימיר פוטין במידה וזה יחצה קו אדום נוסף ביחסים השברירים שכה מאפיינים את מדינות מזרח אירופה.
