בסוף השבוע, במהלך 48 שעות, פגעו במרכז הארץ שני טילים בליסטיים ששוגרו מתימן על ידי החות'ים. תוך כדי כך, תקף חיל האוויר הישראלי שלושה נמלים שבשליטת החות'ים – חודיידה, ראס עיסא וסליף, ושתי תחנות כוח בצנעא. חילופי המהלומות שמתמשכות יותר משנה, גורמים לתהייה האם מדובר בדינמיקה שהתקבעה בין ישראל לחות'ים.
מאז סיום הפעולה בדרום לבנון, נפילת משטר אסד והמצב הקשה של חמאס ברצועת עזה, נותרו החות'ים כזרוע הפעילה היחידה של הציר האיראני באזור. בעקבות כך, גורמים ביטחוניים בישראל כי זה מה שגורם להם להגביר את קצב שיגורי הטילים והכטב"מים לישראל.
ענבל ניסים-לובטון היא חוקרת תימן, חברת פורום דבורה, מרצה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית. היא טוענת כי החות'ים לא תופסים את המהות העיקרית שלהם כעוד פרוקסי של איראן, אלא כמטרה נוספת בלבד. "הם רואים את עצמם כחלק מהציר האיראני, יש להם מידה של תיאום, שיתוף פעולה ותלות באיראן, אבל בראש ובראשונה הם פועלים מאינטרסים שמשרתים אותם מול כוחות אחרים בתימן, וגם אזורית – מול סעודיה ואיחוד האמירויות, ולכן אפשר לקרוא בצורה אחרת את הסיטואציה. מבחינתם הם ממשיכים עם מה שעשו כבר קודם. העובדה שהם הפכו לנושא הדגל של העניין הפלסטיני ואולי לנציגים של אינטרסים איראנים כמעט באופן בלעדי שיכולים להיות פעילים בצורה משמעותית, זה תוספת לעניין שמשרתת אותם".
הכטב"מים והטילים החות'ים ייפסקו כשתהיה הפסקת אש בעזה?
"אני לא בטוחה. בדיוק כמו שכשהושגו הבנות עם חמאס והיו עסקאות חטופים הם לא היו מחויבים לזה. בראיונות של בכירי הממשלה החות'ית ובנאומים של המנהיגים והדוברים, ראינו שיש כאן התנגדות מסוג רחב יותר. הם מרחיבים את הארסנל שלהם ואומרים שהם גם יתנגדו למדינות שיבקשו לקדם נורמליזציה עם ישראל. הם מכינים את המשך ההתנגדות לשלב הבא, לכן אני לא בטוחה שגם אם נגיע להסדרה מול עזה ועסקת חטופים, שזה יביא לסיום האפיזודה החות'ית".
מה השלב הבא?
"בעיקר עוד מאותו דבר – תקיפות שלהם, תקיפות מנע ותגובות שלנו ושל הקואליציה בראשות ארצות הברית ובריטניה כמו שהיה בלילה שבין שבת לראשון. הם הכריזו שיעלו את רף הלחימה ושהם מצפים להסלמה. נראה לי שהולך ומתקבע כאן דפוס פעולה וצריך לראות איך לשבור את המאזן הזה. לתקיפות מהסוג שביצענו יש אפקט מסוים אבל הם לא משנות את המציאות", אומרת ניסים-לובטון, ומוסיפה: "לא צריך לבטל את החשיבות של התקיפות האלה שפוגעות בהם במידה מסוימת אבל זה גם נועד לשרת מטרות פנימיות בישראל ולתת מראית עין שאנחנו מתייחסים, מגיבים לזה ובעיקר לא מתנהלים פה כפי שהתנהלנו בזירה הצפונית, ולא מנרמלים את זה, אבל בפועל זה יוצר דינמיקה שמנרמלת".
24 שעות אחרי התקיפה הישראלית, נפל טיל בליסטי ביפו.
"נכון, גם אחרי התקיפה השנייה באל חודיידה, שהיא הייתה המשמעותית, לקח להם רק שבועיים עד שהם תקפו ספינות בים סוף".
במערכת הביטחון בישראל, אומרים באופן לא רשמי כי ישנה אכזבה רבה מהתגובה הרפה של הקואליציה הבינלאומית כלפי החות'ים, שעושים בים סוף כבשלהם. "הייתה ציפייה לתגובה משמעותית כבר מחודש נובמבר 2023, כשהחות'ים החליטו שהם פוגעים בחופש השייט. גם אם מצליחים לעקוף את החסימה, זה לא העניין. יש קבוצה שהחליטה להפר את ביטחון הספינות ששטות שם, ובאופן סלקטיבי, ממוקד ובלוחמה א-סימטרית לחלוטין שמשחקת לידיהם, היא קובעת מי יעבור ומי יעמוד בסיכון. ראשי הקהילייה הבין לאומית היו צריכים להגיב בצורה חריפה וזה לא נעשה. נדמה שכולם מנרמלים את הפעולות של החות'ים, גם אם לא במכוון – הסעודים, דרך המשא ומתן להפסקת אש שהם מנהלים מול החות'ים כבר מאפריל 2022; ישראל, בדפוס הזה שמתחיל להתקבע והקהילייה הבין לאומית בתגובה הרפה שלה למצור הימי. יש כאן מציאות שמאותתת להם שהם יכולים להמשיך".
אם בפעם הראשון שהחות'ים התערבו בחופש השייט, ניסים-לובטון הופתעה כמו רבים אחרים שעוסקים בחקר תימן, המשך הפעילויות לא הפתיעו אותם כלל. "הדינמיקה הייתה מוכרת. כהיסטוריונית, אני מסתכלת אחורה, יכולה לספר על עשור של מלחמת אזרחים והרבה דפוסי פעולה שיש היום והיו באותם ימים ולא הצליחו. נדמה לי שכבר מהתקיפה הראשונה באל חודיידה, היה ברור לנו שזה לא יחסל את האיום החות'י, אלא רק קצת ישהה אותו ויבהיר להם שאנחנו מתכוונים להגיב על הדברים האלה אבל שזה גם לא סיכום העניין".
אז לאן הולכים מפה?
"הדפוס הזה ימשיך וכל צד ישתפר ביכולות שלו, או שתהיה מחשבה על אופנים אחרים שבהם אפשר לטפל באיום הזה", אומרת ניסים-לובטון ומציעה: "אפשר לנסות לשבש חלק מהתעבורה של אמצעי לחימה שמגיעים לחות'ים, והנתיבים ידועים. נכון שיש קושי לזהות את הדברים אבל נתיבי ההברחה של האמל"ח שמגיעים מפורקים, הם מוכרים. צריך להחליט על זה במאמץ בין לאומי, לא משהו שקואליציה מצומצמת תעשה ובוודאי לא במעורבות ישירה וגלויה של ישראל. צריך להתחקות ולצמצם במידת האפשר את מעבר אמצעי הלחימה, לאסוף מודיעין טוב על מה שיש להם ומה שהם מחזיקים, גם בתת קרקע. היה להם הרבה זמן לאגור נשק ולהתמקצע בעניין הזה עם הרבה מאוד עזרה מהאיראנים ומחיזבאללה. בממד הנוסף, צריך לחשוב איך אפשר לרתום קבוצות שמתנגדות לשלטון החות'י, גם באזורי השליטה שלהם, ויש לא מעט כאלה, וגם מהממשל שהם הדיחו ומהתנועה הבדלנית בדרום, בהנחה שמה שיעלה במקום, לא יהיה גרוע יותר. זה שיקול שגם צריך לקחת, כי יכול להיות שזה יחזק שלא במכוון כוחות של איסלאם רדיקלי, האחים המוסלמים, קבוצות סלפיות ואולי אל קעאידה. יש כל מיני סוגי התנגדות ואופוזיציה. יש מה לעשות, וחשוב שיהיה ניסיון לקעקע את הדבר הזה גם מבית עם כוחות מקומיים ולא רק במעורבות חיצונית מערבית אחרת".
