הפרקליטות הגישה הבוקר (ב') לבית המשפט המחוזי תגובה לטענות סנגוריו של ראש הממשלה שהועלו בדיון ביום רביעי בשבוע שעבר, לפיהן יש למחוק בין רבע לשליש מבקשות הסיקור המופיעות ברשימה שבנספח א' לכתב האישום. כזכור, בדיון האחרון טענו הסנגורים כי מתוך 315 פריטי הסיקור שבנספח, שלוש קבוצות של מקרים כלל לא היו אמורות להיכלל בכתב האישום, משום שכלל לא נטען לגביהן שנתניהו היה מודע להן. הראשונה, רשימה של 82 פריטים שמהתיאור שלהם עולה שלפעולת הסיקור לא קדמה כל דרישה, לא מצד נתניהו ואנשיו ולא מצד אף אחד אחר. הרשימה השנייה, ובה 57 פריטים, כללה את כל המקרים בהם אכן הועברה על פי הטענה פניה לאנשי וואלה, על ידי זאב רובינשטיין, ניר חפץ או גורמים אחרים, אך לא נטען שנתניהו או מי מבני משפחתו היו מודעים לכך. ברשימה השלישית, שכללה 18 פריטים, פירטו הסנגורים את אותם מקרים לגביהם נטען אמנם שמקורם בדרישה של שרה נתניהו או הבן יאיר, אך לא שראש הממשלה עצמו היה מודע להן.
בתגובת הפרקליטות נטען כי האופן שבו מציגה ההגנה את הדברים מטעה. "על פי כתב האישום – הן בחלק הכללי שלו והן בנספח א' – כל הדרישות שנכללו בנספח א' מקורן בנאשם 1 (נתניהו – ש"פ) ובבני משפחתו, ביחד ולחוד, ולכולן הוא מודע – מודעות ישירה וקונקרטית או מודעות כללית. טענת ההגנה המבקשת ליתן פרשנות אחרת לכתב האישום ולנספח סותרת טענות שהועלו על ידה בעבר, ומהן השתקפה הבנה ברורה של נאשם 1 לפיה כל הדרישות שנכללות בנספח א' מיוחסות לו כמתת, שלה היה מודע".
בפרקליטות מסבירים כי כתב האישום מייחס לנתניהו "מערכת יחסי שוחד עם נאשמים 2 ו-3, שבמסגרתה הוסכם ביניהם על כינונו של מנגנון הכולל העברת דרישות סיקור והיענות חריגה להן. לפי התזה הכללית של כתב האישום, נאשם 1 היה מעורב בייסודו של מנגנון זה וממילא היה מודע לו. בהמשך, ועל דעתו, באמצעות מנגנון זה ועל יסוד ההסכמה האמורה, הועברו דרישות הסיקור".
"כתב האישום מייחס לנאשם 1 מודעות ישירה לדרישות שבמעורבותו במישרין או בעקיפין. בנוסף, טענת כתב האישום היא כי נאשם 1 היה מודע לכך שבני משפחתו מעבירים דרישות לנאשמים 3-2 בעצמם או באמצעות מתווכים, הגם שלא היה בהכרח מודע לכל אחת מהן באופן ספציפי אלא לקיומן בהיקף ניכר. כתב האישום לא ייחס לנאשם 1 מעורבות ישירה בכל אחת מן הדרישות בנספח א' או מודעות לכל אחת מן הדרישות הללו, אלא מעורבות בחלק מהן, וביחס לאחרות – מודעות לעצם העברת דרישות בהיקף ניכר ובאופן שיטתי, היינו מודעות למנגנון ולעצם השימוש בו על ידם בהיקף נרחב.
המאשימה לא טענה במועד הגשת כתב האישום המתוקן בצירוף נספח א', ואינה טוענת היום, כי נאשם 1 היה מודע באופן ספציפי לכל אחד ואחד מהדרישות שבהן לא ניתן היה לברר מי מהם מעורב בדרישה – הוא או בני משפחתו, ביחד או לחוד. ביחס לדרישות אלה כתב האישום מייחס לנאשם 1 מודעות כללית לקיומן של הדרישות", הבהירו בפרקליטות את התזה, והדגישו עוד כי "עמדה זו היא עמדת התביעה בכתב האישום מיומו הראשון, והיא עומדת גם בבסיס הפירוט בנספח א' לכתב האישום כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט הנכבד".
בפרקליטות דחו את הטענה לפיה מתווכים למיניהם פעלו על דעת עצמם, "מסעיף 23 לכתב האישום עולה, כי מקורן של דרישות הסיקור היה אחד משלושה: נאשם 1 לבדו, נאשם 1 יחד עם בני משפחתו, או בני משפחתו של נאשם 1. עוד עולה מהסעיף (וכפי שנראה בהמשך, גם מאופן הניסוח של נספח א' לכתב האישום) כי המתווכים לעולם פעלו בהתאם לדרישה שהופנתה אליהם על ידי נאשם 1 או בני משפחתו, יחד ולחוד, ולא מכוח יוזמה עצמאית שלהם. הם אמנם אלו שבאמצעותם הועברה הדרישה, אך לא יזמו אותה".
בנוגע לסוגיית המודעות אותה העלו גם השופטים ציינו בפרקליטות כי "בכל דרישה שבה היה הנאשם 1 מעורב, לבדו או יחד עם בני משפחתו, בין אם נעשה שימוש במתווכים, ובין אם לאו, הפעולה האקטיבית שלו ממילא מגלמת בתוכה מודעות לדרישה. ביחס לדרישות שלא יוחסה בהן מעורבות של נאשם 1 (בין אם מקורה בבני משפחתו ובין אם לא ניתן היה להצביע ראייתית האם מקורה בנאשם 1 או בבני משפחתו) – הטענה בכתב האישום הייתה ונותרה כי הוא מודע לשיטה, לעצם העברת הדרישות ולהיענות להן בהיקף ניכר. זאת, מכוח ראיות כלליות ביחס לדפוס הפעולה שלו ושל בני משפחתך מול אתר וואלה ומול הנאשמים 3-2".
