עורכי הדין אורי קורב וסיוון רוסו המייצגים את נגד המילואים א', הנאשם בעבירות חמורות בפרשת הדלפת המסמכים, הגישו אמש (שלישי) לבית המשפט בקשה לבטל את צו איסור הפרסום שהוטל על שמו, בטענה שהצו מונע ממנו להיאבק כיאות על חפותו. "חשיפת זהותו מהווה זכות אלמנטרית במאבקו על חפותו, להתמודד עם ההליך המשפטי כששמו גלוי וזהותו המלאה ידועה. הסתרת זהותו משמשת ככלי להשחרתו בדיון הציבורי סביב הפרשה", כתבו עורכי הדין בבקשתם. עוד ביקשו עורכי הדין מבית המשפט לדון מחדש בהחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים, זאת בעקבות התדרדרות נוספת במצבו.
כזכור, בית המשפט המחוזי החליט לשחרר את הנגד א' ממעצר, אך שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין הפך את ההחלטה תוך שהוא מוסיף לדבריו קביעות קשות נגד א'. "הנטל להוכיח היעדרו של סיכון להעברת המידע הסודי רובץ על שכמו של הנגד. כך קובעת חזקת המסוכנות אשר חלה על עניינו, ובכגון זה אין די בהצהרת הנאשם על כוונותיו הטובות. הצהרה זו והעובדה שהנגד נכשל לראשונה במסירה אסורה של מידע סודי, יכולות, לכל היותר, להפחית את ההסתברות לביצועו של מעשה דומה בעתיד. בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי, סבורני כי הסתברות זו אינה זניחה, ובוודאי שאינה אפסית. לצדה של הסתברות זו, נמוכה ככל שתהיה, ניצבת פגיעה משמעותית ביותר בביטחון המדינה – במיוחד בתקופת המלחמה בה אנו חיים, ובשים לב להיקף ולטיב המידע המוחזק בידי הנגד. אשר על כן, בפנינו תוחלת נזק רבה", כתב השופט.
"האם הנגד הרים בעניין זה את נטל ההוכחה שעבר אליו מכוחה של חזקת המסוכנות? תשובתי לשאלה זו היא לאו מוחלט", הוסיף שטיין. "אחרי שידענו את ההסבר שהנגד נתן למעשיו נושא כתב-האישום, לא יכולתי אלא להגיע למסקנה כי הלה ראה – ומוסיף לראות – את עצמו כמעין vigilante של חיל המודיעין, "קבלן עצמאי" שבשעת הצורך רשאי ליטול לידיו את המושכות ולהקים ערוצי תקשורת ישירים בינו לבין הגורמים הממשלתיים בדרכים שימצא לנכון ותוך ביטול מוחלט של שרשרת הפיקוד הצה"לית ונהלי ביטחון המידע. פגיעה בביטחון המדינה אשר עלולה להיגרם בהתממשותו של תרחיש זה – מי ישורנה? את הסיכון הביטחוני שנשקף מהנגד לא נוכל להרשות לעצמנו בעת המלחמה, כפי שטוענת המדינה. לא נותר לי, על-כן, אלא לקבוע כי הנגד יישאר במעצרו, מאחורי סורג ובריח, עד לסיום ההליך העיקרי – זאת, בכפוף לשינוי בנסיבות, לרבות שינוי בנסיבות הקשורות למצב המלחמה הנוכחית".
מי שיצא אתמול באופן מעט מפתיע, גם אם מרומז, נגד המשך החזקתם של הנגד א' ועצורים נוספים במעצר מלא הוא דווקא נשיא המדינה, יצחק הרצוג. "אנחנו רואים לאחרונה נושאים ופרשות שבהם יש תהיות בנוגע לשחיקה אפשרית של זכויות אדם ואנחנו גם רואים פרשות של הארכת מעצרים ביד קלה על ההדק", אמר הרצוג.
לדבריו, "זה בכלל לא משנה מאיפה באים האנשים, אם הם אנשים עם רקע כמו בפרשת פלדשטיין והנגד או אנשים כמו המפגינים בקיסריה, ואני לא משווה בין המקרים, ולא מוריד בחומרתם. אני רק אומר שאני הייתי מצפה לראות את כל הפקולטות למשפטים מעלות את הנושא הזה ולא משתיקות אותו כי זה נוח מבחינה פוליטית לדבר על פלוני או אלמוני".
בתגובה לדברי הנשיא מסרו אמש סנגוריו של הנגד א': "בני המשפחה של א׳ דואגים וחרדים ולשלומו ופונים לפרקליטות לשקול מחדש את עמדתם בנושא מעצרו עד תום ההליכים. דבריו הנכוחים של נשיא המדינה צריכים לאחד את כל אזרחי ישראל סביב דרישה לעמידה על זכויות הפרט וזכויות האדם במדינה דמוקרטית מתוקנת".
"את העוול הנורא שנעשה לא׳ יש לתקן באמצעות שחרורו המיידי לחלופת מעצר בביתו. א׳ פעל כשלנגד עיניו טובת המדינה, וגם אם טעה בדרך, אין שמץ של צדק בטענת המסוכנות שיוחסה ובכליאתו הרציפה כאחרון הפושעים תוך פגיעה קשה ואנושה בזכויותיו. מדובר בסיפור קפקאי שכפי שאמר נשיא המדינה, פוגע קשות באמון הציבור במוסדות המדינה", הוסיפו הסנגורים.
