האם לישראלים יש את הכישורים הדרושים כדי לשגשג בעולם משתנה? לפי סקר תוכנית ה-OECD להערכה בינלאומית של מיומנויות מבוגרים (PIAAC) שפורסם היום (ג') – התשובה היא לא. לאחר התוצאות העגומות שהשיגו תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים במבחן טימס ופורסמו בשבוע שעבר, הגיע סקר המיומנויות PIAAC שבחן את כישורי האוכלוסייה הבוגרת בישראל וצייר תמונה דומה. לאחר שבמחזור הראשון של הסקר, שבחן את השנים 2018-2011, הגיעה ישראל לתוצאות נמוכות, הפעם התדרדרנו בו עוד יותר.
המבחן בודק יכולות של בני 16-65 בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות – בכולם ממוקמת ישראל בשליש התחתון, המוגדר כ"משמעותית נמוך ממוצע ה-OECD". מתוך 31 מדינות שנבחנו, מדורגת ישראל במקום ה-27 בקריאה כולל ירידה של 10 נקודות ביחס למחזור הקודם, במקום ה-26 במתמטיקה ובמקום ה-25 בפתרון בעיות מסובכות – כאשר בכל הקטגוריות סיימנו מתחת למדינות שלא נמצאות בחזית הקידמה, כגון לטביה, הונגריה וסלובקיה.
לא זו אף זו, שיעור הישראלים שנמצאים ברמות הנמוכות ביותר זינק עד ל-36 אחוזים מכלל האוכלוסייה – הרביעי בגובהו בקרב כלל המדינות שנבדקו, זאת לעומת 26 אחוזים בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-27 אחוזים במחזור הראשון. גם ביחס לאוריינות המתמטית, נרשמה עלייה בקרב המשתייכים לרמה הנמוכה ביותר מ-31 אחוזים במחזור שעבר ל-34 אחוזים בסקר הנוכחי. ממוצע ה-OECD עומד על 25 אחוזים. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות מתמטית הוא 34%, לעומת 25% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-31% במחזור הראשון. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות בפתרון בעיות אדפטיבי – שלא נבחן במחזור שעבר – עומד על 40 אחוזים, לעומת 30 אחוזים בלבד בממוצע ה־OECD.
לפי ניתוח ראשוני שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לסקר, המגזרים שאחראים על עיקר הירידה בדירוג הם הערבים והגברים החרדים.
מה שהביא להתרסקות במבחן בקריאה הוא ירידה של 26 נקודות באוכלוסייה הערבית, כאשר הממוצע בקרב הציבור היהודי קיבל ניקוד של 260 הזהה לממוצע ה-OECD. אם במחזור הקודם 46 אחוזים מהערבים היו בעלי אוריינות קריאה נמוכה, במבדק הנוכחי נסק שיעורם עד ל-70 אחוזים. במתמטיקה, הציון הממוצע של היהודים (256) נותר גבוה משמעותית מזה של הערבים (215) וגם בפתרון בעיות אדפטיבי – רובריקה שלא נבחנה במחזור הקודם – הציון הממוצע בקרב הערבים (206) נמוך במידה ניכרת מהציון בקרב היהודים (247).
הציון הממוצע באוכלוסייה החרדית בקריאה (251) ובמתמטיקה (246) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261 ו-258 בהתאמה), כאשר ראוי לציין שבמחזור הראשון לא היה פער בין הקבוצות בשתי הקטגוריות. הפער לא נוגע לציבור החרדי כולו, אלא לגברים החרדים בלבד, שקיבלו כ-21 נקודות פחות מהגברים שאינם חרדים, בעוד בין הנשים החרדיות לנשים שאינן חרדיות לא היו פערים.
לפי הלמ"ס המיומנויות שנבחנות בסקר "נחשבות לחשובות ביותר להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד כאזרחים בחברה בת זמננו. הסקר מודד באופן ישיר את רמת השליטה במיומנויות ואת האופן שבו משתמשים בהן בעבודה ובחיי היום־יום. מיומנויות אלו רלוונטיות להקשרים ולמצבים רבים בעולם העבודה ובחיים החברתיים, וניתן ללמוד אותן, כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות. מיומנויות אלו מקנות לשולטים בהן סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות בחברה עתירת המידע של ימינו, ואילו אלו שאינם שולטים בהן עלולים 'להישאר מאחור'".
