דונלד טראמפ נגע בלבבות עם ישראל כשפרסם אמש (ב') פוסט ברשת החברתית שהקים – "TRUTH", ובו כתב: "כולם מדברים על בני הערובה שמוחזקים בצורה כה אלימה, לא אנושית, ובניגוד לרצון העולם כולו, במזרח התיכון – אבל הכל רק דיבורים, ואין שום פעולה. אנא תנו להודעה הזו לייצג את העובדה שאם בני הערובה לא ישוחררו לפני 20 בינואר 2025, התאריך שבו אני לוקח בגאווה את תפקידי כנשיא ארצות הברית, יהיה גהינום של ממש במזרח התיכון, וגם עבור אלו שאחראים לביצוע הזוועות הללו נגד האנושות".
לאחר שנה של מאבק פוליטי, חברתי וצבאי על מנת להחזיר את החטופים הביתה, נשיא ארצות הברית הנבחר העלה שוב לסדר היום את הנושא הבוער והכאוב שלא באמת זוכה ליחס תקשורתי ראוי מסביב לעולם. ובכן, מה עומד מאחורי האיום המדובר? האם אמירתו של טראמפ זוכה לגיבוי אסטרטגי קונקרטי או הנשיא הנכנס מאמין כי כוחה של מילה תספיק על מנת לייצר הרתעה?
"מהיכרותנו עם הנשיא, זה מתחיל בציוץ ואז על בסיסו – מתפתחת האסטרטגיה", מסביר רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומנהל העמותה LIBRAEL, בריאיון למקור ראשון. "זה מאוד אפיין את הממשל הראשון והפעם אנחנו רואים שהוא בא מסודר יותר ומאורגן יותר. זה בעיקר ניכר בקצב שבו הוא ממנה אנשים סביבו – חשוב לומר, אנשים עם תפיסות עולם מגובשות יותר. האתגר המרכזי הוא דווקא למצוא את מנופי הלחץ, הרי ברור לכולם שהאמריקנים לא יתקפו בעצמם ברצועה. אם למישהו יש פנטזיות שזה יקרה, כדאי לו להתבדות".
באשר לתרחישים האפשריים באמת, אורג טוען כי "יכול להיות שטראמפ ייתן לישראל יותר חופש פעולה, אבל במקרה הזה השאלה תהיה מה אנחנו עוד לא עשינו שאולי יכול לעזור בנושא. יכול גם להיות שאיום טראמפ יתורגם לתמיכה בפעולה ישראלית מסוימת שתפגע בחמאס ואולי זה מה שיצליח לשנות משהו בדינמיקה".
זאת לא הפעם הראשונה שהנשיא הנבחר מעלה את סוגיית החטופים. גם במהלך הקמפיין שלו לבית הלבן, טראמפ קרא לשחרורם שוב ושוב. עם זאת, נדמה כי קריאתו האחרונה נוקבת הרבה יותר מקדמותיה. "קיים תהליך שמטרתו לגרום לטראמפ להבין שיש לו פה הזדמנות לעשות היסטוריה ולקבל קרדיט", טוען אורג. "כשנפגשתי עם היועצים של בכירי הממשל החדש אמרתי להם שהדרך שלו למתג את המשימה היא להצליח דווקא איפה שביידן נכשל. בדיין יותר משנה ניסה להחזיר את החטופים הביתה ללא הצלחה וטראמפ יש מצב שיצליח לעשות זאת".
השאלה היא האם הנשיא הנכנס הולך על זה כי הוא רואה פה פוטנציאל לקרדיט, שזה מה שמעניין אותו, או כמו שקרה לו עם צפון קוריאה – הוא יבין שיש מחסום ויוריד רגל מהגז", הוא ממשיך. "טראמפ חייב לראות שמאבק החטופים מועיל לו איכשהו. ככל שגורמים בישראל ובארצות הברית יגידו לו שהעיסוק בשחרורם חשוב, ככל שימשיכו להודות לו על מעורבותו, כך טראמפ ימשיך לקחת חלק במשימה".
איומים לחוד ומציאות לחוד: כיצד ציוצו של הנשיא הנכנס ישפיע באמת על ארגון הטרור? "אני חושב שחמאס פחות מושפע מהאיומים האמריקנים כי כבר ספג מספיק מכות", משיב רותם אורג. "ככל שאדם מוכה יותר, יש לו פחות מה להפסיד וזה נכון גם לארגון טרור. שחקנים מדינתיים יותר כמו איראן בדרך כלל יותר רגישים לאיומים מהסוג הזה כי יש להם יותר נכסים לאבד". בשורה לא מעודדת למי שהאמין כי דבריו של הנשיא האמריקני ישנו את פניו של המזרח התיכון.
"האיומים של טראמפ הם לא חדשים, הוא כבר אמר את הדברים האלה לפני וכמובן שהוא מעלה עכשיו את הטון. עם זאת, אני לא קונה אותם", אומר למקור ראשון העיתונאי וחוקר המזרח התיכון ד"ר אדי כהן. "דווקא התבוסה של חיזבאללה, פיצול הזירות, גירוש בכירי חמאס מקטר, ההפסד של הדמוקרטים, עלייתו של טראמפ, חיסולם של נסראללה ושל סינוואר, ההסכם להפסקת האש – כל אלה מהוות מכה אנושה לחמאס".
לטענתו של החוקר, הסיכוי שחמאס ישחרר את 101 החטופים – לא תלוש. "הארגון מאבד את הלגיטימציה שלו גם באותן מדינות הערב שתמכו בו עד כה, וזה משחק הרבה יותר לטובתנו מאשר הציוץ של טראמפ", הוא מדגיש. "לא סתם חמאס מפרסם עכשיו הרבה יותר סרטונים של חטופים – הוא רוצה תזוזה. הוא רוצה לסיים את המלחמה".
